שאילתות דרב אחא

המונח "שאילתות" מפנה לכאן. לערך העוסק בשאלה שחבר פרלמנט מציג בפני חבר ממשלה, ראו שאילתה.

השאילתות הוא ספר מאת רב אחא משבחא, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד. הספר, הכתוב בארמית בבלית, הוא אוסף של דרשות מסוג השאילתא, על סדר פרשות השבוע. לכל פרשה יש שאילתות אחדות, ולעתים נותן המחבר כמה חלופות עבור הדרשן בתוך אותה דרשה עצמה.

מבנה הספר

כל שאילתא עוסקת בנושא הלכתי אחד בסדר ובסגנון מיוחדים, בחלוקה לארבעה חלקים: פתיחה במצווה מסוימת, שאלה הלכתית הקשורה אליה, דברי אגדה הקשורים באופן כללי לנושא, ולבסוף תשובה לשאלה ההלכתית.

דברי האגדה, אשר במקור היוו חלק נכבד מגוף הספר, כמעט ואינם נמצאים בנוסחים שלנו, משום שהמעתיקים לא מצאו בהם עניין רב; בתחילה דחקו אותם לסוף השאילתא, ולבסוף השמיטו אותם לחלוטין, ברוב השאילתות.

השאלות הן לרוב פשוטות, והתשובה ההלכתית אליהן ידועה ליודעי ספר, ואין בה חידוש הלכתי; עד כדי כך שלעתים מביא המחבר הצעה לנוסח אחר של שאילתא, שבה השאלה והתשובה מתחלפים ביניהן, ומה שמובא כהנחה פשוטה בנוסח אחד מובא כתשובה לשאלה בנוסח השני. מתוך כך כמעט שאין בספר חידושים הלכתיים שאינם נמצאים בתלמוד, ואפשר שגם המעט המחודש משקף ידע הלכתי כללי שהיה בתקופת חיבור הספר, ולא חידוש של המחבר.

ואכן, אין ידיעה ברורה באשר לתפקידו של רב אחא בחיבור הספר - האם הוא עצמו חיבר את הדרשות, או שמא רק ליקט דרשות ידועות שהיו עד זמנו ואסף אותן לקובץ מסודר לשימוש עבור הדרשנים.

המקורות שעליהם מסתמך הספר

הספר מסתמך בעיקר על התלמוד הבבלי והמקורות התנאיים שלפניו, ואינו מזכיר דברים מן ההתלמוד הירושלמי או ממקורות ארצישראליים בתר-תלמודיים. מקור חשוב נוסף לספר הוא מסורות פרשנות ופסיקה אנונימיות שעברו בעל פה בישיבות הגאונים. רבי שמעון קיירא, מחבר ספר הלכות גדולות הרבה להתבסס על הפסקים המובאים בשאילתות , והוא מצוטט רבות בספרי הפוסקים ההראשונים, וההאחרונים.

נוסח הספר ומהדורותיו

מהדורה ראשונה של הספר נדפסה בוונציה בשנת ה'ש"ו (1546). מהדורה שנייה נדפסה בדיהרנפורט, עם פירוש קצר של ר' ישעיה פיק ברלין בשנת 1786. הנצי"ב מוולוז'ין, כתב פירוש מקיף על השאילותות, ופירוש זה נדפס בווילנה, בשנים 1861–1867. ספר השאילתות עם פירוש הנצי"ב, חזר ונדפס מספר פעמים על ידי מוסד הרב קוק בירושלים. בשנים ה'תש"ך-ה'תשל"ז הוציא לאור פרופ' שמואל קלמן מירסקי מהדורה חדשה של השאילתות על-פי כתבי יד בנוסח שונה ובסדר שונה, וצירף למהדורתו פירושים עתיקים והערות משלו.

לנושא נוסח הספר הקדיש לאחרונה^{[דרושה הבהרה]} פרופ' ירחמיאל ברודי מחקר מקיף, והגיע למסקנה כי הספר עבר שינויי צורה רבים עד שהגיע לידינו, וכן כי מתוך תשעת כתבי היד שבידינו, לשמונה יש אב משותף אחד, ומולם עומד כתב יד ששון של הספר, אשר נוסחו טוב יותר מהם. בתוך כך מתח ברודי ביקורת על מהדורת מירסקי, על שלא לקחה בחשבון את התפלגות כתבי היד הזו, וכן נוכח כשלים אחרים שלה, לשיטתו.

כתבי היד של הספר

בהקדמתו של מירסקי, הוא מפרט ומתאר את כתבי היד שהשתמת בהם למהדורתו;

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

1. ס: סיסינטי, נמצא בhebrew union college, כבן אלף שנה
2. פ: פריז, רשימת צוטנברג 308
3. ר: פריז צוטנברג 309
4. ו: ותיקן, vat. ebr. 51.
5. נ: כת"י הנצי"ב, מונח בjts
6. א: כת"י אוקספורד, רשימת נויבאוער 539 opp. 70 -ספרד ה'רנ"ב
7. כ: כת"י אוקספורד נויבאוער מס' 540 וברשימתhunt 343
8. ש: כת"י ששון תואר ב'אהל דוד ח"א ד' קיב
9. (כת"י מס' ט:)מ: כת"י מרצבכר מס' 113
10. (כת"י מס' י:)ב: כת"י בודפשט

ראו גם

• שאילתא

קישורים חיצוניים

• טקסט מלא של שאילתות דרב אחאי גאון מהדורת ונציה, באתר "דעת"
• שאילתות דרב אחא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הרב שמואל קלמן מירסקי הכין מהדורה מדויקת עם ביאורים, הערות, מבוא ומפתחות:

כרך א -שאילתותעל ספר בראשית, ירושלים, תש"ך, באתר HebrewBooks,

כרך ב -שאילתות על ספר שמות, ירושלים, תשכ"ד, באתר HebrewBooks

כרך ג -שאילתות על ספר ויקרא, ירושלים, תשכ"ו, באתר HebrewBooks,

כרך ד -שאילתות על ספר במדבר, ירושלים, תשל"ז, באתר HebrewBooks,

כרך ה -שאילתות על ספר דברים, ירושלים, תשל"ז, באתר HebrewBooks,

יצא לאור על ידי המכון למחקר ולהוצאת ספרים "סורא" וישיבה אוניברסיטה, בהשתתפות מוסד הרב קוק.

לקריאה נוספת

• ירחמיאל ברודי, לתולדות נוסח השאילתות, ניו יורק תשנ"ב
• ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים, תל אביב 1998
• Robert Brody, The Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval Jewish Culture, New Haven & London, 1998