השומר החדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו "השומר החדש"

ארגון "השומר החדש" הוא ארגון מתנדבים ישראלי שמטרתו להגן מפני פגיעה ברכושם של חקלאים בישראל, בפרט באזורי הגליל והנגב.

רקע להקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפשיעה החקלאית בישראל התגברה מאוד החל משנות ה־90 של המאה ה־20. בעקבות התנכלויות של עבריינים שגרמו נזק כספי משמעותי והטרדות בלתי פוסקות, החלה תופעה של נטישת שטחי מרעה בבעלות מנהל מקרקעי ישראל (בפועל, נטישת השטח משמעותה הימנעות מחידוש חוזה החכירה השנתי על שטח המרעה מול מנהל מקרקעי ישראל), ומנגד, החלה השתלטות בלתי חוקית של עבריינים על קרקעות אלו. משפחת זילברמן מציפורי חכרה שטחי מרעה באזור הושעיה, ובעקבות התנכלויות חוזרות ונשנות התכוונה לנטוש שטחים אלו ולהפסיק את חכירתם. על רקע כוונה זו, החליט אחד מבני המשפחה לעבור להתגורר בדרך קבע בשטח המרעה (נקודה הקרואה כיום בשם 'מצפה סנדו'), על מנת לשמור על המרעה והשטח מפני ההתנכלויות. בעקבות אירוע תקיפה אלים שחווה מידי עבריינים, התגבשה קבוצה גדולה של מכרים (יוצאי היחידה הצבאית בה שירת ותושבי הישוב הושעיה הסמוך לשטח המרעה) שהצטרפו לשמירה על השטח. פעולות השמירה הצליחו להוריד באופן משמעותי את כמות ההתנכלויות העברייניות במקום. אירוע זה היה הגורם המניע ליסוד ארגון השומר החדש.

הארגון הוקם בשנת 2007 על ידי קבוצת פעילים צעירים תושבי הנגב והגליל בראשות יואל זילברמן ואון ריפמן, על פי תפיסה לפיה אין שמירה יעילה ללא נוכחות פיזית אקטיבית בשטח. מטרת הארגון הנה לסייע לחקלאים ובוקרים להתמודד עם איומים על ביטחונם, רכושם וזכויותיהם. ובמילותיו של מייסד הארגון: "להשיב את האומץ לחקלאים לבוקרים ולכל אדם שאינו חש ביטחון במדינת ישראל".

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי הארגון, מרבית פעלות הפשיעה החקלאית בישראל מבוצעות בידי עבריינים המשתייכים לקבוצות מיעוטים בישראל (ובפרט בדואים) המבצעים שוד קרקעות ויבול, גניבת עדרים, חבלה בציוד וברכוש, איומים סחיטה ופרוטקשן. על פי הבנת הארגון, המניע לפעולות אלו, מלבד בצע כסף, הוא אידאולוגי על רקע הסכסוך הערבי ישראלי: "להתיש ולייאש את החקלאים והבוקרים ולהניעם לוותר על שטחיהם".‏[1]

הארגון מפעיל מעל 1,200 מתנדבים.‏[2] התורמים כל אחד עד עשרים ימים בשנה למען מטרות הארגון. על פי נתוני הארגון, באזורים בהם מתקיימת שמירה פחתו הגניבות בכ-80%.‏[3] השמירה בארגון מתבצעת ללא נשק מתוך עקרון.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה זכתה בפרס בגין לשנת תשע"ב (2011) "עבור פעילותה הציונית לשמירה על אדמות המדינה וביטחון אזרחיה ועל היותה מודל מוביל לערבות הדדית ולאומץ אזרחי בחברה הישראלית".‏[4]

הספר ה-54 בסדרת ספרי "מנהרת הזמן" נקרא "השומר החדש" ועוסק בארגון. בספר, דן ושרון, גיבורי הסדרה, מועברים לגליל ליישוב שמוגן על ידי השומר החדש. בניגוד לשאר הספרים, הם אינם חוזרים בזמן אלא שבסוף הספר "הזמן רץ לאחור" והם חוזרים לביתם.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות השומר החדש מחולקת לארבעה מיזמים מרכזיים:

  1. תוכנית המנהיגות - תוכנית קדם צבאית, המיועדת לבוגרי י"ב במסגרת שנת שירות, אורכה כשנה וחודשיים. התוכנית מבקשת לתת מענה למציאות בשטח ולאתגרי התקופה, תוך בניית דור הפועל להגשמת הרעיון הציוני. במהלך התוכנית מקיימים החניכים שגרת חיים של עבודה, למידה ושמירה, תוך ליווי אישי והדרכה קבוצתית.‏[5]
  2. מצפי השמירה - מצפים בשטחים חקלאיים אליהם מגיעים מתנדבים מכל רחבי הארץ. המתנדבים עוברים ימי הכשרה בסיסיים, כאשר כל מתנדב מתחייב ל־12 לילות שמירה בשטחים החקלאיים. מצפי השמירה מהווים בסיס להפעלת מתנדבים וכלי משמעותי ליצירת נוכחות ותחושת ביטחון. המתנדבים שומרים ללא נשק מתוך עיקרון.
  3. מגורי סטודנטים בחוות בודדים בנגב - חוות הבודדים הוקמו על מנת ליצור רצף התיישבותי חדש בנגב ולשמור על קרקעותיה של מדינת ישראל. נוכחותם של סטודנטים בחוות הבודדים נועדה לחזק את ידם של בעלי החוות. הסטודנטים גרים בחווה במהלך שנת לימודיהם ולוקחים חלק משמעותי בעבודות החקלאיות ובשמירות של חוות הבודדים. המיזם משותף עם עמותת "איילים".
  4. שיקום נזקי רכוש והתנדבות בעבודה חקלאית - התגייסות של קבוצות מתנדבים - תלמידי בתי ספר ומכינות קדם צבאיות, חיילים, סטודנטים, תוכניות תגלית, בני נוער מחו"ל ועוד - כמענה להשחתות הרכוש והנזקים הרבים שסופגים החקלאים והבוקרים. קבוצות המתנדבים מגיעות בהתאם ליכולתן וזמנן, לימים או שבועות, ומסייעות בתיקון גדרות, שיקום והקמת טראסות, שיקום מבנים וכל עבודה חקלאית נדרשת.
  5. תוכנית מאהל ומגדל - תוכנית שמיועדת לחיילים משוחררים שמשלבת עבודה מועדפת בחקלאות ושמירה עם לימוד.‏[6]

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון משתף פעולה במגוון תחומים, עם ארגונים רבים, בהם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]