השועל והכרם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השועל והכרם הוא משל המופיע במדרש קהלת רבה. גרסה שונה מעט של המשל מופיעה במשלי איזופוס.
המשל מספר על שועל אשר מצא כרם גדוש בענבים טובים והיה הכרם מגודר מכל פינותיו. הקיף השועל את הכרם עד שמצא פתח זעיר בגדר. ביקש השועל להיכנס דרכו ולא יכול היה. חשב בינו לבינו השועל והחליט מה יהא עליו לעשות. צם השועל שלוש יממות עד שגופו כחש מאד. ברוב שמחתו נכנס פנימה אל הכרם דרך הפתח הזעיר, ואכל ככל שהיה יכול עד שבטנו כמעט התפקעה. רצה השועל לצאת ולא יכול היה. מה עשה? חזר וצם שלוש יממות עד ששוב כחש גופו. כשם שנכנס רעב לתוך הכרם כך יצא ממנו רעב, בדומה לנאמר בפסוק "כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ, עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא" (קהלת ה י"ד).
בגרסה של המשל המובאת אצל איזופוס, השועל נתקע לא בתוך כרם, אלא בתוך גזע עץ חלול שבו רועים החביאו צידה. כמו כן, בגרסה זו של המשל לא מסופר אם השועל הצליח לשחרר את עצמו בסופו של דבר- המשל מסתיים בכך ששועל אחר מייעץ לשועל הכלוא לצום עד שיחזור וירזה מספיק כדי לצאת חזרה החוצה, מבלי לפרט אם הדבר אכן עלה בידיו או לא.
