השושלת האוטונית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השושלת האוטונית הוא שמה של שושלת שליטים גרמנית, הנחשבת לעתים לשושלת הראשונה של האימפריה הרומית הקדושה. הקיסרים האוטונים קרויים על שם השם המוביל במשפחתם (אוטו). כשליטי סקסוניה שהתעצמו במהלך המאה העשירית, ביקשו להיחשב ממשיכי הקיסרות הרומית, שחודשה כבר בידי קרל הגדול עם הפיכתו לקיסר בשנת 800. השושלת ידועה גם בשם השושלת הסקסונית. דוכס סקסוניה, היינריך הראשון הצייד, היה כנראה מייסד השושלת, משום שבחירתו כמלך גרמני אפשרה לבנו, אוטו הגדול להפוך לקיסר. המשפחה עצמה ידועה לעתים כליאודולפינגים (Liudolfinger) על שם הגראף ליאוּדולף (מת בשנת 866). בסיס כוחה של השושלת נשאר סקסוניה, מיינץ, בוואריה, שוואביה ואאוגסבורג.
[עריכה] מלכי השושלת
- היינריך הראשון, מלך 919-936
- אוטו הראשון, הגדול, מלך 936-973. משנת 962 גם קיסר.
- אוטו השני, מלך במשותף משנת 963, קיסר במשותף משנת 967, מלך לבדו 973-983.
- אוטו השלישי, מלך 983-1002.
- היינריך השני, מלך 1002-1024. משנת 1004 גם כקיסר האימפריה.