השושלת האיח'שידית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השושלת האיח'שידית
הוקמה 935
התפרקה 969
ישות קודמת עבאסים
ישות יורשת פאטמים
משטר סולטאני
יבשת אסיה, אפריקה
עיר בירה קהיר
שטחי האימפריה האיח'שידית (באדום)

השושלת האיח'שידיתערבית: اخشيد 935 - 969), הייתה שושלת שליטים מוסלמים סוניים, ממוצא טורקי, ששלטה במצרים ובסוריה. מקים השושלת היה מוחמד אִבּן טוּגג', עבד-חייל‏[1], שקודם לדרגת מושל. הוא היה אהוד על הח'ליפה הבגדאדי וזה העניק לו את התואר הפרסי "איח'שיד"[2]. מאז נקרא מוחמד אל-איחשיד. האיחשידים שלטו כ- 35 שנה עד שבשנת 969 השתלטו הפאטמים על מצרים.

אמירי השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עבדים-חיילים אפיינו שושלות מזרח תיכוניות. היו אלו עבדים שנישבו במיוחד לשם הכשרתם להילחם בשירות מנהיגי השושלות. לרוב גויסו נערים צעירים, שקיבלו חינוך מוסלמי וצבאי מחמיר.
  2. ^ תואר פרסי טרום האסלאם שמשמעותו נסיך.