השושלת הטאהרית

הנציבות הטאהרית
הוקמה	821
התפרקה	873
ישות קודמת	עבאסים
ישות יורשת	צפארים, סאמאנים
משטר	נציבות
שפה	ערבית
יבשת	אסיה
עיר בירה	מרו, נישאפור

השושלת הטאהרית הקימה נציבות עם מידה רבה של אוטונומיה בשטחים המזרחיים של הח'ליפות העבאסית. עליית הטאהרים מסמלת את תחילת התפרקותה של הסמכות העבאסית בפריפריה של הח'ליפות.

מייסד השושלת

מייסד השושלת היה טאהר בן אל-חסין. סבו של טאהר היה ככול הנראה מוולא ממוצא פרסי. מחקר אחד טוען כי הטאהרים היו נצר למשפחה ערבית שהתיישבה בח'וראסאן בתקופה האמיית (יו קנדי מאמץ את טענות הטאהרים למוצא ערבי, אך קרוב לוודאי שטענות אלו היו כוזבות). טאהר, שהיה מצביא חשוב של הח'ליפה אל-מאמון, היה בתחילה מושל העיירה פושנג, הסמוכה להראת, בדומה לאביו ולסבו לפניו.

עליית השושלת הטאהרית

אחרי הניצחון של אל-מאמון על אל-אמין הפך טאהר למושל סוריה ואזור אל-ג'זירה (צפון מסופוטמיה). בשנת 821 עבר לח'וראסאן שהפכה לבסיס השושלת. בנוסף שלטו הטאהרים בשיא כוחם גם על ריי, קירמאן, ח'ווארזם ובאופן נומינאלי גם על טבריסתאן. סיסתאן היה מחוז חסות של הטאהרים בח'וראסאן עד להשתלטות העיארון על אזור זה. הסאמאנים פעלו כווסאלים של הטאהרים בטרנסאוקסניה. נצר של המשפחה הטאהרית מונה למושל פארס. משרת הצאחיב אל-שורטה (מפקד המשמר) בבגדאד הייתה מקור כוח חשוב של הטאהרים מעלייתם ועד אחרי נפילת ח'וראסאן לידי הצפארים. בני המשפחה הטאהרית החזיקו במשרות חשובות גם בעיראק, ואף בחצי האי ערב.

נפילת השושלת הטאהרית

הסוף דה-פקטו של השושלת הטאהרית בא עם נפילת ח'וראסאן לידי הצפארים ב-873. למרות זאת נותרה למחמד בן טאהר מישרתו כראש השורטה וכמושל בגדאד ואף המשיך להחזיק לסירוגין בתואר של מושל ח'וראסאן, למרות שלא שלט בה

יחס הטאהרים אל הח'ליפות בבגדאד

טאהר השמיט את שם הח'ליפה מהח'וטבה ומחלק מהמטבעות שטבע. למרות שזהו הדפוס הקלאסי להצהרת עצמאות מהח'ליפות, מת טאהר בשנת 822, זמן קצר אחרי פעולות אלו, ואיננו יודעים אם התכוון לבסס לעצמו ממלכה אוטונומית. יורשיו של טאהר לא ניסו להצהיר על עצמאותם ושמרו על נאמנות דה-יורה לח'ליפות

האפיון הדתי של הטאהרים

הטאהרים נחשבו לסונים נאמנים. עם זאת, במספר התייחסויות במקורות, נזקפים סנטימנטים פרו-שיעיים לחלק מבני המשפחה הטאהרית. ייתכן שהיו אלה רק נטיות פרו-על ידיות.

ראו גם

• השושלת הסאמאנית
• השושלת הצפארית

לקריאה נוספת

• כאהן, קלוד, האסלאם, מלידתו עד תחילת האימפריה העות'מאנית (המאה השביעית עד סוף המאה החמש-עשרה), תל אביב: דביר, תשנ"ה / 1995.
• קנדי, היו, מחמד והח'ליפות: המזרח התיכון המוסלמי מהמאה השישית עד המאה האחת-עשרה, עמנואל קופלביץ' (מתרגם), ירושלים ובאר שבע: מוסד ביאליק והוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ט / 1998.
• Gordon, Matthew S., The Breaking of a Thousand Swords: A History of the Turkish Military of Samara (A.H. 200-275/815-889 C.E.), Albany, NY: State University of New York Press, 2001.

קישורים חיצוניים

• מעוז, משה, בית עבאס, מתוך "הספרייה הווירטואלית של מט"ח".

הקודם: העבאסים

הטאהרים

הבא: הצפארים