השטח הגדול

השטח הגדול
השטח הגדול בשנת 1936, זמן קצר לאחר שהבריטים פוצצו וישרו את השטח המוביל לכיכר השעון (רחוב טיילת מפרץ שלמה. המוביל לגן הפסגה)
השטח הגדול בשנת 1936, זמן קצר לאחר שהבריטים פוצצו וישרו את השטח המוביל לכיכר השעון (רחוב טיילת מפרץ שלמה. המוביל לגן הפסגה)
מידע
עיר תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′17″N 34°45′11″E / 32.054722222222°N 34.753166666667°E / 32.054722222222; 34.753166666667
(למפת יפו רגילה)
 
השטח הגדול
השטח הגדול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפה של יפו בשנת 1930 (הכוללת תכנון עתידי של נמל יפו), האזור המסומן כ-Old Jaffa הוא אזור "השטח הגדול", לפני שהבריטים פרצו בו דרכי מעבר רחבות ביוני 1936
חיילים בריטיים מזהירים את התושבים לפני ביצוע פיצוץ של בתים בשטח הגדול

השטח הגדול היה כינוי בשנות ה-50 ובשנות ה-60 לאזור הגרעין העתיק של יפו, שבמרכזו גן הפסגה של ימינו (יפו העתיקה), שלאחר שנהרס בפעולת עונשין בריטית בימי המרד הערבי הגדול ובמלחמת העצמאות הפך לשטח של חורבות, ומוקד לפשע וזנות. בשנות ה-60 פונו התושבים שגרו בו והוא שוקם והפך לאזור של תיירות, גנים ציבוריים ורובע אמנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של "השטח הגדול"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מבצע עוגן

עד ליצירתו של "השטח הגדול" היה אזור יפו העתיקה מאוכלס בצפיפות בבנייה רוויה, בדומה לקסבה בלבן של ערים ערביות. ביוני 1936 נערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי מבצע עוגן, תוואי השטח ממעוף הציפור לאחר ההריסה הוא דמוי עוגן, בו נהרסו בתים על מנת לפלס נתיבים בתוך השטח המאוכלס, לשם הקלת השליטה בעיר יפו שהייתה אחד ממרכזי הלאומיות הערבית. במונחים של שמות הרחובות כיום, "המוט המרכזי" של העוגן התחיל מרחוב יפת מערבה, דרך רחוב הפנינים והמשיך דרך גן הפסגה עד לכיכר קדומים. מהמוט המרכזי נפרשו שתי שוקיים: דרומה, דרך רחוב שגב והמשך ברחוב לואי פסטר; צפונה, רחוב (טיילת) מפרץ שלמה. המבצע הביא להרס של אזורים נרחבים.

לאחר מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן ולאחר מלחמת העצמאות עזבו את יפו רוב התושבים הערבים. מתוך למעלה משמונים אלף איש שגרו בה לפני המלחמה, נותרו כשלושת אלפים. המרחב ההרוס נותר מלא בחורבות, כוכים וחדרונים מטים ליפול, שיכלו לשמש בדוחק למגורי אדם. הערבים הנותרים פונו מאזור "השטח הגדול" ורוכזו בשכונת עג'מי. את העיר ניהל מושל צבאי, מאיר לניאדו[1], שבמקביל הפנתה למרחב הסוכנות היהודית עולים חדשים, בעיקר מארצות הבלקן וצפון אפריקה, במטרה לתפוס חזקה ולמנוע מהתושבים הערבים לחזור למקום[2]. חלק אחר של התושבים היו פולשים שתפסו בתים[3].

במהלך שנת 1949 אירעו מספר מקרים של התמוטטת בתים, בהם נהרגו כעשרה איש[4]. בתגובה החלו השלטונות להרוס חלק מהבתים הרעועים[5], הם הוכרזו כנכסי נפקדים ועברו לחזקת רשות הפיתוח[6].

השטח הגדול בשנות ה-50 וה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות החמישים גרו בשטח זה, מרחוב בוסטרוס (כיום רחוב רזיאל), ועד לפיסגת תל יפו (כיום גן הפיסגה) כמה אלפי בני אדם, בבתים שחלקם היו ההרוסים חלקית, האזור הפך מוקד לפשע, ובמיוחד לזנות וקיבל תדמית שלילית[7]. לאחר שיפו אוחדה עם תל אביב. החלה העירייה בתוכניות לשיקום האזור, בסוף 1950 הוחל בפינוי התושבים[8], חלקם פונו לפחונים שנבנו במערב העיר[9]. אך הפינוי והשיקום התקדמו בעצלתיים, בגלל קשיי תקציב, ובשנת 1953 עדיין גרו באזור "השטח הגדול" כ-2,000 תושבים[10].

בשנת 1953 מונה סגן ראש העירייה משה איכילוב לאחראי לשיקום יפו העתיקה. בלב השטח שפונה בוצעו חפירות ארכאולוגיות בראשות הארכאולוג יעקב קפלן[11]. ב-1956 הכריז על תוכנית להקמת גן הפסגה[12]. אחר כך הוחלט לא להרוס לחלוטין את כל המבנים באזור אלא לשקם אותו כרובע אמנים[13].

בתחילת שנות ה-60 החל האזור המשוקם לקלוט אמנים והוקמו מספר מסעדות ומועדונים באזור גן הפסגה, כחלק ממאמץ לפתח את האזור כמרכז תירות ובידור, בין השאר הוקמו המסעדות "כליף ו"אריאנה", מועדון "עומר כיאם" ומועדון "החמאם" על ידי דן בן אמוץ וחיים חפר[14]. במקביל הוקמו תשתיות עירוניות, קווי מים, ביוב וחשמל באמצעות החברה לפיתוח יפו העתיקה שהוקמה באותה עת[15]. החברה לפיתוח יפו העתיקה הייתה גם אחראית לאכלוס הבתים ששופצו, והם החכרו בעיקר לאמנים, סופרים ואומנים[16].

עם התקדמות שיקום ושיפוץ האזור השימוש בכינוי "השטח הגדול" פחת, במקומה נעשה שימוש בשם "יפו העתיקה"[17].

השטח הגדול בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השטח הגדול" שימש השראה לשירים, לסיפורים, למחזות ולסרטים, שתיארו את האווירה המיוחדת ששררה במקום, חלקם מתוך מחאה חברתית, עוד בעת ש"השטח הגדול" היה מרכז לפשע ולזנות, וחלקם מתוך נוסטלגיה או אידיאליזציה.

"השטח הגדול" בתיאטרון ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השטח הגדול" בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השטח הגדול" בפזמונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השיר "אין כמו יפו בלילות", שכתב חיים חפר בשנות ה-50, והתפרסם בביצוע רביעיית מועדון התיאטרון, נוקט בביטוי המפורש "השטח הגדול" - "ככה זה בעולם / אין אמון בבני אדם / מה אנחנו סך הכל / מהשטח הגדול". השיר מתייחס במרומז לתופעת הזנות ("ונראה אצל אלוירה מה עושים החברים") ומתאר דמויות כ"צ'יקו הנהג", "מוישה גנב הזגג" ו"אלי פוקר הקלפן".
  • "זוהי יפו" של יוסי גמזו, שהתפרסם בביצועו של אבי טולדנו בשנת 1968 מתאר מקום "מול השעון" בו "מלח ועשן וצליל-גיטרה, סכין שלופה ומשחקי שש-בש."

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המושל הצבאי של יפו מוסר על בעיות העיר הדחופות, על המשמר, 25 בפברואר 1949
  2. ^ ג. קוט, "השטח הגדול", קול העם, 2 בפברואר 1951
  3. ^ גורשו משפחות עולים מגיטו יפו, קול העם, 6 באפריל 1949
  4. ^ ישוכנו מיד פליטי איזור המפולת, קול העם, 20 בפברואר 1949
    ארבע אחיות נהרגו בהתמוטטות בית ביפו, קול העם, 27 בדצמבר 1949
    עוד הפננת דיירי "השטח הגדול" ביפו, הארץ, 21 בפברואר 1949
  5. ^ 60 בתים ייהרסו השבוע ביפו העתיקה, דבר, 18 באוקטובר 1949
  6. ^ סוחרי יפו דורשים להקים ועדת - חקירה לבירור טענותיהם, הארץ, 22 ביוני 1949
    הרכוש הנטוש פסק להיות הפקר, מעריב, 6 בינואר 1949
  7. ^ "השטח הגדול" קן פשעים?, דבר, 24 ביוני 1956
  8. ^ מתקרב פינוי "השטח הגדול"' ביפו, הארץ, 31 בדצמבר 1950
  9. ^ מחנה המעבר לתושבי.השטח הגדול" הולך ומוקם בקצב מזורז, הַבֹּקֶר, 3 בדצמבר 1950
    גלגול מחילות ביפו, מעריב, 29 בינואר 1951
  10. ^ תבניות לשיפור יפו מימי המנדט לא התגשמו עד היום הזה, קול העם, 27 ביולי 1953
  11. ^ חפירות ארכיאולוגיות ביפו, למרחב, 7 בנובמבר 1957
    א. צבי, יפו נחרבה על־ידי הלגיון ה-10 נקבע בעונת החפירות ה־5 ביפו, מעריב, 30 באוגוסט 1961
  12. ^ פרטים על תכנית לשיפור יפו, דבר, 18 בינואר 1956
    גן עירוני יוקם בשטח הגדול ביפו, הארץ, 9 ביולי 1957
  13. ^ יפו העתיקה ־ בית לאמנים, הארץ, 18 בדצמבר 1959
    מ. נחתומי, "השטח הגדול" מושך ציירים, מעריב, 17 במאי 1960
  14. ^ השבוע: יפו והשטח הגדול, הארץ, 6 בינואר 1961
  15. ^ "השטח הגדול " משנה פניו, על המשמר, 4 ביוני 1963
    שפי גבאי, יפו לובשת גלימת פאר, דבר, 29 במרץ 1964
  16. ^ רומן פריסטר, השטח הגדול, על המשמר, 23 באוקטובר 1964
  17. ^ גאלריה נוספת תפתח בשטח יפו העתיקה, מעריב, 26 במאי 1965
    צבי אילן, יפו בסוף המירוץ, למרחב, 10 בדצמבר 1965
יפו העתיקה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
כנסיית פטרוס הקדושמסגד מחמודיהמגדל השעון (יפו)כיכר השעוןרחוב יפתכנסיית מאר מיכאלכנסיית גאורגיוס הקדושרחוב רזיאלבית הקברות הפרוטסטנטי ביפוכיכר קדומיםגן המדרוןנמל יפוסלע אנדרומדהשוק הפשפשיםחוף תל אביבהים התיכוןתחנת המשטרה ביפובנק אנגלו-פלשתינהבית הספר טביתאגבעת אנדרומדהקולג' האחיםמגדלור יפובית שמעון הבורסקאיבית הכנסת לעולי לובמוזיאון אילנה גורתיאטרון הסימטהבית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפובית העוליםבית מרכז האמנויותמאפיית אבולעפיהבית הסראייהסביל אבו נבוט ב'מסגד היםמנזר ניקולאס הקדושמיומנהנא לגעתבית הסראייה הישן (יפו)רחוב יהודה הימיתגן הפסגהטיילת יפובית המכס

(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים
(7) החמאם ובית הסראייה הישן (8) בית מיומנה (9) בית הכנסת לעולי לוב (10) מוזיאון אילנה גור (11) תיאטרון הסימטה
(12) כנסיית גאורגיוס הקדוש (13) בית העולים (14) בית הספר טביתא (15) קולג' דה פרר (16) בית הקברות הפרוטסטנטי
(17) תחנת המשטרה ביפו (18) מאפיית אבולעפיה (19) בית הסראייה (20) סביל אבו נבוט ב' (21) בנק אנגלו-פלשתינה
(22) בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו (23) גבעת אנדרומדה (24) בית מרכז האמנויות, (25) בית המכס בנמל יפו, (26) נא לגעת