השטן ואשת האיכר

עטיפת תקליט האוסף מ-2009, התמונה מקורית מהמופע ב-1970. מיכל טל, רפי גרנות ואמנון ברנזון

השטן ואשת האיכר היה מופע בידור וזמר ישראלי מצליח משנת 1971.^[1] המופע יוחד לבלדות ושירי עמים, מתורגמים, שהיו בחלקם הגדול שירי כמיהה לחופש ומחאה כנגד דיכוי. המופע והתקליט זכו להצלחה ניכרת ולמאות הופעות ברחבי הארץ.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המופע "השטן ואשת האיכר" הושפע ממופע קודם, "הלוך הלכה החבריא", שעלה על הבמות בישראל בשנת 1969 וכלל שירים רוסיים בתרגומו של יעקב שבתאי ובביצוע הלהקה שכללה את ליאור ייני, דודו אלהרר, אמנון ברנזון ותמי ספיבק. לאחר שהמופע "הלוך הלכה החבריא" נקלע לקשיים, נטל אמנון ברנזון לידיו את הפקת המופע והוא זכה להצלחה רבה.

על המופע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחת "הלוך הלכה החבריא" הפיק אמנון ברנזון מופע המשך, "השטן ואשת האיכר", שיוחד לבלדות ושירי עמים, מתורגמים מרוסית, אנגלית וצרפתית. חלק גדול מהשירים בטאו כמיהה לחופש ומחאה כנגד דיכוי. בין השירים הוקראו קטעי קישור שהיו סיפורי-עם מפולפלים ממקור אירי או מעובדים לפי סיפורי קנטרברי והדקמרון.

כל השירים וקטעי הקריאה במופע תורגמו על ידי דן אלמגור ועובדו על ידי אריה לבנון. במאי המופע היה נדב לויתן והמנהל המוזיקלי היה צביקה כספי.

השתתפו בו: אמנון ברנזון, מפיק המופע, יחד עם שני יוצאי להקות צבאיות רפי גרנות ומיכל טל.

בין שירי המופע שהתפרסמו נמנים: "הגיטרה של פדרו", "ליושינקה", "העגורים", "האינדיאני", "אנטיה" ו"היי שלום".

בעקבות המופע יצא גם תקליט. המופע והתקליט זכו להצלחה ניכרת ולמאות הופעות ברחבי הארץ.

בשנת 1973 הועלה מופע המשך בתבנית דומה בהפקתו של ברנזון, בשם "החייט ואשת הסנדלר", עם משתתפים אחרים, בהם שלומית אהרון, אולם הופעות מופע זה נקטעו בעקבות מלחמת יום כיפור.

ב-2009 הועלה מופע מחודש של שירי "הלוך הלכה החבריא" ו"השטן ואשת האיכר", בשם "הלכה החבריא לשטן ואשת האיכר".