השיטפון בתמזה (1928)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוחיות סימון על גדת התמזה בגריניץ' למפלס המים בשיטפונות שפקדו את האזור. הלוחית המתייחסת לשיטפון 1928 נראית מימין

השיטפון בתמזה היה אירוע שהתרחש בליל ה-7 בינואר 1928, כאשר נהר התמזה במרכז לונדון עלה על גדותיו והציף בה אזורים נרחבים. כתוצאה מן ההצפות ניספו 14 בני אדם, אלפים איבדו את בתיהם ונגרם נזק כבד. היה זה השיטפון הגדול האחרון שפקד את מרכז לונדון עד כה.

הגורמים לשיטפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחג המולד 1927 ירד שלג כבד בגבעות הקוטסוולד שבדרום-מזרח אנגליה, במקום בו נובעים מקורות נהר התמזה. בערב השנה החדשה חלה הפשרה פתאומית של השלג ולאחריה ירד גשם כבד. מאורעות אלו הביאו להכפלת נפח המים שזרמו במורד התמזה. במקביל, עקב גאות ונחשול סערה שהגיע מן הים הצפוני עלה מפלס המים בשפך הנהר ב-1.5 מטרים מעל למפלס הרגיל. זרימת המים במורד הנהר ממערב למזרח העלתה את המפלס בו עוד יותר.

מצב ההצפה בנהר הוחמר עוד יותר כתוצאה מעבודות חפירה באפיק הנהר, שנערכו מאז 1909 והעמיקו אותו בשני מטרים במטרה לאפשר לאוניות בעלות שוקע נמוך להגיע אל נמל לונדון. תוצאת הלוואי של העמקת האפיק הייתה שלמי ים קל היה יותר לזרום במעלה הנהר במהלך גאות, באופן שמפלס המים בו במהלכה עלה ב-70 סנטימטרים.

השיטפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מפעולת הגורמים שנימנו עלה מפלס המים בנהר לשיא של כל הזמנים מאז החל התיעוד שלו. בשעה 01:30 בליל ה-7 בינואר הגיע המפלס ל-5.55 מטרים מעל קו האפס.‏[1] התוצאה הייתה הצפות נרחבות של גדות הנהר לאורך כ-12 קילומטרים במרכז לונדון, מפאטני והמרסמית' במזרח ועד אזור הסיטי של לונדון במערב. הצפות חמורות אירעו גם באזור גריניץ' שבמזרח ומזרחה ממנו לכיוון שפך הנהר.

התוצאה החמורה ביותר של השיטפון הייתה באזור מילבנק, שבו התמוטט קטע של 25 מטרים ברציף צ'לסי ושילח גל של מים על בתי העניים באזור. 14 איש טבעו שם בבתיהם – בעיקר מרתפים - בטרם הספיקו להיחלץ מהם. 4,000 איש הפכו לחסרי בית לאחר שמפלס המים ברחובות עלה לגובה של 1.2 מטרים. גלריית טייט הוצפה במים שהגיעו לגובה של עד 2.8 מטרים וגרמו נזק חמור לאוספיה. הוצפו גם חלקים מארמון וסטמינסטר והפרלמנט הבריטי שבו, וכן קווים ותחנות של הרכבת התחתית של לונדון. החפיר של מצודת לונדון התמלא מים לראשונה מזה יותר מ-80 שנה. הוצפו גם מנהרות רות'רהית' ובלאקוול.

עד צאת היום אמנם ירד מפלס המים לרמתו הרגילה, אך זמן רב בהרבה נדרש על מנת לשאוב את המים מן המנהרות והמרתפים הרבים שהוצפו.

לאחר השיטפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיקון נזקי השיטפון ארך מספר שנים. המבנים באזור שנפגע במילבנק נהרסו ברובם וניבנו מחדש. בין המבנים החדשים שניבנו שם בעקבות השיטפון היה בית התמזה, לימים מטה שירות הביטחון הבריטי. גשר למבת' נבנה מחדש, רציפי הנהר הוגבהו וחוזקו לאורך קטעים ארוכים של הנהר.

השיטפון, ביחד עם שיטפון הים הצפוני ב-1953 ועליית מפלס המים בנהר ב-1947 וב-1959, הביאו לעליית המודעות לצורך בהתגוננות מפני סכנת ההצפה של מטרופולין לונדון. אי הרצון להגביל את גודל האוניות שיוכלו לגשת אל נמל לונדון עיכב בשנים רבות את הקמתה של מערכת מגן נגד הצפות. בעקבות העתקת מרבית הפעילות לנמל טילבורי שבמזרח התמזה הוקמה המערכת לבסוף והגיעה לשיאה ב-1984 עם חנוכת מחסום התמזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיטפון הים הצפוני ב-1953 הציף מספר אזורים נמוכים בעיר והעלה את מפלס המים בתמזה עד למילימטרים בודדים משפות הרציפים באזורים אחרים.