השירות לסיכול ריגול צבאי (גרמניה)
השירות לסיכול ריגול צבאי (בגרמנית: Militärischer Abschirmdienst; רשמית: Amt für den Militärischen Abschirmdienst = משרד שירותי סיכול הריגול הצבאי) הוא אחד משלושת סוכנויות הביון הפדרליות של גרמניה (האחרים הם BND וBfV) שמטהו בקלן וכולל 12 קבוצות הפזורות בערים בגרמניה. הארגון מעסיק כ-1,300 קצינים ואזרחים. זוהי סוכנות הביון והביטחון הצבאית, המקבילה לאמ"ן הישראלי, לגר"ו הרוסי ול-DIA האמריקני.
הארגון נודע בעבר בשם המשרד לביטחון הבונדסווהר (Amt für die Sicherheit der Bundeswehr).
בשל פעילויותיו הביטחוניות כארגון לסיכול ריגול צבאי, הארגון משתף פעולה באופן הדוק עם המשרד הפדרלי להגנת החוקה, סוכנות ביטחון הפנים של גרמניה. נוסף לזה הסוכנות עוסקת באבטחת מתקני הצבא הגרמני, חקירת חשודים בהדלפות חומר ביטחוני מסווג ונוטל חלק בתכנון ובניית מתקני צבא שונים. לסוכנות אין סמכויות מעצר והיא נחשבת לסוכנות ביון העוסקת באיסוף מודיעיני לצורכי צבא ובביצוע מבצעים על פי הוראות משרד ההגנה הפדרלי בברלין.
[עריכה] מבנה
- מחלקה 1 - שירותים מרכזיים
- מחלקה 2 - לוחמה בקיצוניות
- מחלקה 3 - סיכול ריגול וחתרנות
- מחלקה 4 - אבטחת סודות מדינה (פועלת כמקבילה למלמ"ב)
- מחלקה 5 - טכנולוגיה ולוגיסטיקה (פיתוח אמצעי לוחמה)
הארגון מחזיק ב-12 משרדים אזוריים והללו ממוקמים ב:
[עריכה] היסטוריה
הסוכנות הוקמה ב-1956 כסוכנות קישור מודיעינית בין סוכנויות הביון של מדינות מערב אירופה וארגוני הביון של גרמניה המערבית. עד 1984 הארגון נקרא בשם המשרד לביטחון הבונדסוור (Amt für Sicherheit der Bundeswehr ,ASBw), החל מאותה שנה נעשו מאמצים להכניס לשירות הארגון יותר אזרחים וב-1990 הארגון התחזק קמעא עם איחוד גרמניה אך ב-1994 סבל מקיצוצים נרחבים בצוות כוח האדם, עקב מדיניות ההצטמצמות בבונדסוור כולו.
הארגון היה מעורב בשורת שערוריות, לרבות פרשת האזנות הסתר למזכירו של שר החוץ הגרמני, גיאורג לבר, ללא ידיעת השר. מזכירו של לבר נחשד בהיותו מרגל לטובת המשרד לביטחון המדינה של גרמניה המזרחית(Ministerium für Staatssicherheit ,MfS). ללבר עצמו נודע על ביצוע הציתות בתחילת שנת 1978 אך הוא לא דיווח על כך לבונדסטאג עד שהמגזין Quick פרסם זאת בגיליון מה-1 בינואר 1978. גיאורג לבר עצמו התפטר מתפקיד השר ב-16 בפברואר אותה שנה ונטל על עצמו את האחריות לביצוע ההאזנות. התפטרותו באה עקב הוראתו הישירה של הקנצלר הלמוט שמידט.
ב-1983 הארגון עמד שוב במרכזה של פרשייה שערורייתית. הפעם, על רקע חקירתו של גונתר קיסלינג (Günter Kießling), קצין בבונדסוור ששירת כסגן מפקד כוחות בעלות הברית באירופה והיה אחראי על לשכת הקישור בין הכוחות המזוינים של גרמניה לנאט"ו, הועלו נגדו חשדות בדבר היותו הומוסקסואל ולכן בדבר הסיכון הביטחוני שלו, דבר שהביא לכך ששר ההגנה מנפרד וורנר, פיטר אותו מתפקידו. בסופו של דבר גונתר זכה לשיקום וחנינה והוחזר לשירותו הצבאי, אך המקרה פגע קשות ביוקרתו של הארגון, דבר שהביא לפיטוריו של ראש השירות ולהקמת ועדת חקירה בראשות שר הפנים לשעבר, הרמן הוֹכֵרְל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ארגוני ביון בגרמניה | ||
|---|---|---|
|
