השיר האחרון (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
השיר האחרון
The Last Song
כרזת הסרט משנת 2010
כרזת הסרט משנת 2010
כרזת הסרט משנת 2010
מבוסס על The Last Song עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ג'ולי אן רובינסון
הופק בידי אדם שנקמן, ג'ניפר גיבגוט
תסריט ניקולס ספארקס (ספר) ג'ף ון ווי
עריכה ננסי ריצ'רדסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מיילי סיירוס
גרג קיניר
ליאם המסוורת'
מוזיקה אהרון זיגמן
צילום ג'ון לינדלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה סרטי טאצ'סטון, Offspring Entertainment עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Touchstone Pictures
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 31 במרץ 2010
משך הקרנה 107 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט רומנטי, סרט דרמה, סיפור התבגרות, סרט נעורים, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו lastsong
www.lastsongmovie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השיר האחרוןאנגלית: The Last Song) הוא סרט נעורים מסוגת הדרמה הרומנטית שיצא לאקרנים בשנת 2010. הסרט מבוסס על רב המכר של ניקולס ספארקס ומככבים בו מיילי סיירוס, ליאם המסוורת' וגרג קיניר. הסרט עוקב אחר נערה בעייתית והתחברותה מחדש עם אביה המוזר הגר בעיירה בדרום ארצות הברית.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורוניקה "רוני" מילר בת השבע עשרה הייתה פסנתרנית מוכשרת תחת הדרכתו של אביה. שלוש שנים אחרי גירושי הוריה ומעבר אביה לקרוליינה הצפונית, רוני אינה מנגנת כלל ומסרבת לדבר עם אביה.

עכשיו לסטיב, אביה של רוני, יש הזדמנות להתחבר מחדש עם בתו כאשר אשתו לשעבר קים (קלי פרסטון) שולחת את הנערה המרדנית ואת אחיה הקטן ג'ונה (בובי קולמן) לבלות איתו את הקיץ. סטיב, מורה לשעבר בבית הספר ג'וליארד ופסנתרן, חי חיים שקטים בעיירה רייטסוויל ביץ' שבג'ורג'יה בה גדל ועובד על ויטראז' לכנסייה המקומית במקום הוויטראז' שנהרס בשריפה. לפי המקומיים, סטיב הוא זה שהבעיר בטעות את האש ששרפה את הכנסייה.

רוני מגיעה לעיירה אומללה, מתגוננת ומתריסה כלפי כל הסובבים אותה, בין היתר וויל בלייקלי הפופולרי (ליאם המסוורת') שאותו היא מכירה לראשונה במהלך משחק כדורעף חופים בו הוא נתקל בה ושופך עליה את השייק שלה. היא מתעלמת ממנו ופוגשת את בלייז, בחורה מתבודדת שגרה עם החבר שלה מרקוס. במהלך מסיבת מדורת-חוף מרקוס מתחיל עם רוני ובלייז חושבת בטעות שרוני היא זאת שהתחילה איתו, מה שגורם לבלייז אחר כך להפליל את רוני בגנבה מחנות ולמעצרה. לאחר מכן, רוני מוצאת קן של צב ים בחוף שעל יד בית אביה ובעוד היא שומרת עליו, היא פוגשת את וויל שוב, במסגרת התנדבותו באקווריום העירוני. לאחר שהם נשארים לילה אחד לשמור יחד על הקן מטורפים, רוני מגלה שוויל הוא בחור עמוק יותר ממה שחשבה ומתחילה לפתח רגשות אליו.

בזמן שוויל ורוני מתאהבים, רוני מצליחה גם לשפר את יחסיה עם אביה. כאשר היחסים ביניהם מעמיקים, וויל מזמין את רוני לחתונה של אחותו, וכשהיא הולכת לקנות שמלה לחתונה היא רואה שמרקוס זורק את בלייז ממכוניתו ונותנת לה את הכסף שנועד לשמלה ואת הכסף לשמלה נותן לה בסוף אחיה ג'ונה. כאשר בלייז ממלצרת בחתונה, מרקוס מגיע וגורם למהומה שנגמרת באגרוף מצידו של וויל לאחר שמרקוס מטריד את בלייז ורוני. בהמשך היום, ביצי הצבים בקעות ואביה מתמוטט ומובהל לבית החולים, שם מגלה רוני שאביה חולה בסרטן שהתפשט לריאות, ואותו הסתיר ממנה. היא מחליטה לבלות איתו זמן רב יותר. באותו זמן היא ווויל רבים לאחר שוויל מודה שחברו הטוב ביותר סקוט הוא זה ששרף את הכנסייה. רוני כועסת על כך שוויל נותן לאנשי העיירה להאמין שאביה הוא האשם, ובנוסף לכך, וויל עומד ללכת לקולג', כך שאין להם זמן להשלים.

כאשר מגיע הסתיו, ג'ונה חוזר לניו יורק ללימודים אך רוני נשארת כדי לטפל באביה ולפצות על הזמן האבוד בו כעסה עליו. היא ממשיכה לעבוד על יצירה מוזיקלית שכתב עבורה לאחר שידיו מתחילות לרעוד עקב מחלתו. כאשר היא מסיימת את היצירה, הוא מת. כאשר על רוני לשאת נאום בלוויה, היא בוחרת לנגן את היצירה שאותה עזרה לו לסיים. לאחר הלוויה וויל מגיע לבית ומתנצל ורוני סולחת לו. וויל מפתיע אותה ומספר לה שבעוד היא תתחיל ללמוד בג'וליארד, הוא מתכנן לעבור לאוניברסיטת קולומביה כדי להיות איתה.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא השיר האחרון בוויקישיתוף