השכר הממוצע בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שוק העבודה

שכר ממוצע
שכר מינימום
אבטלה
יחסי עבודה
פנסיה

השכר הממוצע בישראל מייצג את השכר הממוצע ברוטו בישראל, ומהווה אינדיקטור לשינויים בגובה השכר במשק וכבסיס לתשלומים שונים הצמודים אליו. למעשה מסתתרים מאחורי מושג זה מושגים אחדים, הנבדלים זה מזה במשמעותם וערכם‏[1], כמפורט להלן.

השכר הממוצע למשרת שכיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השכר הממוצע למשרת שכיר" הוא מדד שמחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ובקיצור: הלמ"ס) כאינדיקטור לשינויים בגובה השכר במשק. המדד מחושב על ידי חלוקת סך כל השכר (במחירים קבועים ובמחירים שוטפים) בש"ח במדד משרות השכיר.

מדד משרות השכיר - הוא מספר השכירים (הקבועים והארעיים) המופיעים בגיליונות השכר של חברות ומוסדות , שעבדו באותו חודש לפחות יום אחד (או נעדרו זמנית בתשלום). שכירים שמופיעים בגיליונות השכר של יותר ממוסד אחד באותו חודש - נספרים כמספר הפעמים שהם מופיעים. מכאן שלמעשה מתייחסים הנתונים למספר משרות השכיר שבעבורן שולמה משכורת באותו חודש ולא למספר השכירים בפועל.

הנתונים נאספים על ידי מדגם מקרב העובדים הישראלים המכסה כ- 65% מסך כל משרות השכיר בישראל ו- 78% מסך כל משרות השכירים עובדי חו"ל.

השכר הממוצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדד זה מחושב על ידי המוסד לביטוח לאומי ב-1 בינואר של כל שנה, על ידי מיצוע מדדי השכר הממוצע למשרת שכיר, וכן במועד תשלום תוספת יוקר.

המוסד לביטוח לאומי משתמש בערך שמחושב ב-1 בינואר של כל שנה, ולאחר מכן מתעדכן המדד בכל פעם שמתבצע תשלום עבור תוספת יוקר.

מדד זה מוגדר בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 באופן הבסיסי הבא - השכר הממוצע הנו הצירוף של שניים אלה:

  • בסיס החישוב - הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון.
  • התוספות לבסיס - תוספת לממוצע השכר בשיעור תשלום תוספת היוקר שניתנה בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון.

יום העדכון נקבע בחוק ל-1 בינואר של כל שנה, ואם שולמה תוספת יוקר לאחר מכן - 1 בחודש שבו שולמה התוספת.

עד שנת 2005 שימש מדד השכר הממוצע את המוסד לביטוח לאומי לקביעת גובה הקצבאות שהוא משלם ודמי הביטוח שהוא גובה. החל מתחילת 2006 מוצמדים מרבית הסכומים שבחוק הביטוח הלאומי למדד המחירים לצרכן ולא לשכר הממוצע. שכר המינימום ותקרת משכורת הזכאי לפנסיה חובה ממשיך להתעדכן לפי מדד השכר הממוצע במשק.

השכר הממוצע במשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרסומים של משרדי ממשלה ובנק ישראל מחושב בדרך כלל מדד השכר הממוצע במשק על ידי מיצוע שלושת החודשים האחרונים שלגביהם פירסמה הלמ"ס את מדד השכר הממוצע למשרת שכיר. החישוב נעשה בדרך זו מטעמי נוחות ומעצם העובדה שהתוספות השונות זניחות בדרך כלל ואינן משפיעות על איכות המסקנות.

ביקורת על השימוש בשכר הממוצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחרונה הולכת וגוברת הביקורת בנוגע לאפקטיביות של השכר הממוצע כמדד איכותי לאומדן ההכנסות במשק. הנימוקים לביקורת זו מתמקדים בעיקר באופי הא-סימטרי של חלוקת ההכנסות בישראל. בשל הדרך בה מחושב ממוצע הוא מושפע מערכים קיצוניים, ולכן מערכת בה יש אי שוויון גבוה, הממוצע יעלה גם אם העליה משקפת עליה בשכרם של קבוצות חברתיות קטנות למדי. ולכן ככל שפערי ההכנסות במשק גדלים, נפגמת יכולת האומדן של השכר הממוצע. בשל הקשר המורכב השורר בין התפלגות השכר לממוצע, מדינות מערביות רבות זנחו את האחרון לטובת השכר החציוני - השכר האמצעי - שחצי מן המשכורות קטנות ממנו וחצי גדולות ממנו.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בין 8,000 ל11,500 ש"ח בכפוף לגורם המחשב נכון לאוקטובר 2013