השלום הדמוקרטי

השלום דמוקרטי, היא תאוריה הגורסת שמדינות דמוקרטיות נלחמות בצורה פחותה האחת בשנייה בהשוואה למלחמות בין מדינות דיקטטוריות.

ראשיתה של התאוריה

ראשיתה של התאוריה בהגותו של עמנואל קאנט, שכתב בשנת 1795 אחרי שהגיע למסקנה כי דמוקרטיות יווניות לא נלחמו האחת השנייה, כי משטר חוקתי רפובליקני הוא אחד התנאים להשגת שלום בר קיימא. התאוריה של קאנט הייתה שלעולם לא יושג רוב של העם אשר יצביע לטובת יציאה למלחמה, להוציא מקרה של הגנה עצמית. להבנתו של קאנט, דמוקרטיות יצאו למלחמה כמעט בכל המקרים כנגד אוליגרכיות, ממלכות או עריצויות והמקרים בהן נלחמו דמוקרטיות האחת כנגד רעותה היו שוליים בהיסטוריה האנושית.

מקרים בהם מדינות דמוקרטיות נלחמו האחת בשניה

מתיו ווייט מונה 22 מקרים בהיסטוריה שבהם לכאורה נלחמו מדינות דמוקרטיות זו בזו:

1. המלחמות הפנימיות ביוון העתיקה במאות החמישית והרביעית לפנה"ס;
2. המלחמות הפוניות במאות השלישית והשנייה לפנה"ס;
3. המהפכה האמריקנית בשנים 1783–1775;
4. המלחמות האינדיאניות בארה"ב בשנים 1890–1776;
5. מלחמות המהפכה הצרפתית בשנים 1799–1793;
6. המלחמה הימית בין צרפת לארה"ב בשנים 1799–1797;
7. מלחמת 1812 בין ארה"ב ובריטניה בשנים 1815–1812;
8. המלחמה הצרפתית-רומית בשנת 1849;
9. מלחמת האזרחים בארה"ב בשנים 1865–1861;
10. מלחמת ספרד-ארה"ב, שנת 1898;
11. המלחמה בין בריטניה ובין הבורים בדרום-אפריקה בשנים 1901–1899;
12. מלחמת העולם הראשונה בשנים 1918–1914;
13. כיבוש אזור הרוהר בגרמניה בידי צרפת בשנת 1923;
14. מלחמת העולם השנייה (במהלך המלחמה, פינלנד לחמה לצד הגרמנים) בשנים 1945–1940;
15. מלחמת הודו-פקיסטן הראשונה בשנים 1948–1947;
16. מלחמות האזרחים באיראן, שבה תמכה ארה"ב בשנת 1973;
17. מלחמת הבקלה בין איסלנד ובריטניה בשנים 1973, 1961–1958 ו-1976–1975;
18. מלחמת האזרחים בלבנון (שישראל התערבה בה) בשנים 1978 ו-1982;
19. מלחמת העצמאות של קרואטיה בשנים 1992–1991;
20. מלחמת הגבול בין אקוודור ופרו בשנת 1995;
21. מלחמת קוסובו בשנת 1999;
22. מלחמת הודו-פקיסטן הרביעית בשנת 1999.

המודלים ההסברתיים של התאוריה של קאנט

המודל התרבותי-נורמטיבי

עפ"י המודל התרבותי-נורמטיבי, סכסוכים אלימים בין דמוקרטיות יהיו נדירים כיוון שמקבלי ההחלטות במדינות אלו נוטים לפתור קונפליקטים על ידי פשרה והיעדר אלימות תוך כיבוד זכויותיהן של יריבותיהן הפוטנציאליות, ובנוסף תצפנה להתנהגות זהה מצד דמוקרטיות אחרות.

המודל המבני-מוסדי

עפ"י המודל המבני-מוסדי, האילוצים שיוצרים מנגנוני האיזונים והבלמים, הצורך בביקורת ולגיטימציה ציבורית מאטים את קצב קבלת ההחלטות המביא לשימוש באלימות. כמו כן, דמוקרטיות מצפות לכך שגם אצל הדמוקרטיות העומדות מולן יתבצעו תהליכים דומים. על כן, גלישה של סכסוך בין שתי דמוקרטיות יציבות לפסים אלימים, אינו סביר.

מחקרים מדעיים על התאוריה

מחקרים מדעיים של הסוגיה החלו להתקיים בשנות ה-60 של המאה ה-20. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות התפרקות הגוש הקומוניסטי, נוצר בקרב אנשי אקדמיה קונסנזוס רחב של תמיכה בקביעה שדמוקרטיות כמעט שאינן נלחמות זו בזו.

ראו גם

• מדע המדינה
• יחסים בינלאומיים
• דמוקרטיה
• שלום

קריאה נוספת

• מילון מונחים: השלום הדמוקרטי

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.