השמנה
השמנה היא מצב גופני, המתאפיין בעודף משקל אצל בני אדם, עקב הצטברות שומן תת-עורי בגוף. אדם יכול להגיע למצב זה בכל גיל, עבור גברים ונשים כאחד. פרט לאדם, מספר בעלי חיים מסוגלים לפתח מצב של השמנה, בתנאי שפיזיולוגית הם בעלי אגירת שומן תת-עורית.
השמנת יתר חולנית (Obesity) היא מצב קיצוני של השמנה, בו ההשמנה עלולה לגרום לתחלואה ואף מוות. החשש מהשמנה עלול להביא לידי הפרעות אכילה, כמו אנורקסיה ובולימיה, שלהן נזקים בריאותיים אחרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] סיכונים
השמנת-יתר מהווה גורם סיכון למספר מחלות, במיוחד למחלות לב וסוכרת וכן לתופעות הנחשבות כמזיקות מבחינה בריאותית כמו יתר לחץ דם.
השמנת יתר גורמת להכבדה על פעילות הלב, סתימת עורקים וורידים והקשחתם בשקיעת חומרים שומניים בדפנותיהם.
מחקרים [1][2] הוכיחו כי השמנה מהווה גורם סיכון לסרטן השד.
[עריכה] מדידת השמנה תקנית
השמנת יתר מוגדרת במספר קריטריונים:
- עליית משקל הגוף הכולל למעל 15% מטבלת המשקל המומלץ (על פי גיל ומין);
- לחלופין, מצב בו מסת הרקמות השומניות עולה על כ-30% ממסת הגוף הכוללת לגבר ו-40% לאישה;
- מדד מסת גוף (BMI) של מעל 30.
קיימות מספר דרכים למדוד השמנה, כמו גם השמנת יתר, אך מרביתן מדויקות בעיקר למין, גיל או מצב בריאותי מסוים. השיטות המתוקננות העיקריות, שמיושמות כיום בידי רופאי תזונה ונחשבות כחלות על כלל האוכלוסייה, הן מדד ה-BMI ומדידת היקף המותניים. במחקרים אפידמיולוגיים מדד ה-BMI בדרך כלל נלקח בחשבון לבדו, לשם הגדרת מידת השומן. לחישוב ה-BMI לוקחים את משקל האדם בקילוגרמים ומחלקים אותו בגובהו במטרים בריבוע (
).
על פי מדד BMI עודף משקל מוגדר כמדד מסת גוף מעל 25; השמנה מוגדרת כמדד מסת גוף שבין 30 ל-40 ; השמנת יתר חולנית - מסת גוף מעל 35 עם מחלות נילוות או מסת גוף מעל 40;
ההגדרות המקובלות לרמת השומן לפי ה-BMI הן:
- BMI קטן מ-18.5 מייצג תת-משקל
- BMI בין 18.5 ל-24.9 נחשב למשקל תקין
- BMI בין 25.0 ל-29.9 נחשב לעודף משקל קל
- BMI בין 30.0 ל-39.9 נחשב לעודף משקל רב
- BMI גדול מ-40.0 נחשב להשמנת יתר חולנית
- BMI גדול מ-50.0 נחשב להשמנת יתר חולנית קיצונית
- BMI גדול מ-60.0 נחשב להשמנת יתר חולנית קיצונית ביותר
במסגרת בדיקה רפואית, נלקח ה-BMI בחשבון עם היקף המותניים, גזע, אתניות, שריריות, גיל, מין וגורמים נוספים אשר עשויים להשפיע על אופן פירוש מדד ה-BMI. המדד נוטה להפריז בהערכת שומן הגוף אצל אנשים שריריים, ולהפחית בהערכת שומן הגוף אצל אנשים אשר איבדו מסת גוף (לדוגמה אצל קשישים).
מדד נוסף הוא WHR מדד היחס בין המותניים לירכיים (Waist Hip Ratio).
[עריכה] ממדי התופעה
ב-2001 נמצא [3] כי בארצות הברית 61% מהמבוגרים ויותר מ-20% מהילדים סובלים מהשמנה. כן נמצא כי מספר הסובלים מהשמנת יתר הוא הגבוה ביותר מאז שהחלו לעקוב אחר התופעה[4].
[עריכה] השמנת ילדים ונוער בישראל
על פי נייר עמדה של האיגוד הרפואי האמריקאי, שתכניו אומצו בישראל, ילד בעל עודף משקל מוגדר ככזה שערך ה-BMI שלו נמצא מעל האחוזון ה-85 לגיל ולמין. ילד שמן הוא זה שערך BMI שלו הוא מעל האחוזון ה-95.
בסקר סקר מצב בריאות ותזונה לאומי (מב"ת) של משרד הבריאות בשיתוף משרד החינוך, נמצא כי נכון לשנת 2004, שכיחות עודף המשקל וההשמנה אצל בני נוער בישראל, בחינוך הממלכתי, הן היהודי והן הערבי, היא כ-17% אצל בנות וכ-20% אצל בנים. [5]. התגלה כי הן באוכלוסייה היהודית והן בערבית הנטייה לתוצאות גבוהות יותר קיימת ברמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר; כלומר, ככל שהילדים ברמה הסוציו-אקונומית הנמוכה יותר, הם נוטים להיות שמנים יותר.
מבין המתגייסים לשירות צבאי בשנת 2000 היו 16.5% מהבנים ו-15% מהבנות עם עודף משקל או השמנת יתר[6].
חלק ניכר מהילדים בעלי עודף משקל לא מאובחנים כי מראה עיניים לא מספיק על מנת לזהות עודף זה, ולכן ילדים אלו לא מטופלים.
בנייר העמדה יש גם המלצות למניעת השמנה אצל ילדים ונוער: אכילת ארוחת בוקר, צמצום אכילת מזון מהיר, הימנעות משתיית משקאות ממותקים בסוכר, צריכת ירקות ופירות, הגבלת שעות הצפייה בטלוויזיה ושעות פעילות מול מחשב, והמלצה חמה לביצוע פעילות גופנית.
על פי פרידמן-עינת וצפרירי[7], הגורמים העיקריים להשמנת יתר בקרב ילדים הם:
- העדר פעילות גופנית - בעשורים האחרונים ילדים ממעטים לעסוק בפעילות גופנית בשעות הפנאי שלהם, כגון משחק כדורגל עם חברים או רכיבה על אופניים, ומעדיפים צפייה בטלוויזיה או משחקי מחשב.
- אכילת יתר - צריכת הקלוריות הממוצעת של ילד בגיל ההתבגרות היא כ-1800-2000 קלוריות ליום, ומעבר לכך כל צריכה נוספת של קלוריות מוגדרת כאכילת יתר. קיימים סוגים רבים של מזון לא בריא כמו ממתקים ומאכלים מרשתות המזון המהיר, שאהודים על ילדים, ובדרך כלל אלו הקלוריות המיותרות.
- תורשה - קיימת נטייה גנטית להשמנת יתר של ילדים להורים עם בעיה דומה.
- השפעת ההורים - אורח החיים בבית והדוגמה האישית של ההורים בנושאי תזונה ופעילות גופנית, משפיעים על ילדיהם (בישול לא בריא של ההורים, ארונות ממתקים, תגמול על התנהגות טובה באמצעות חטיפים, אי מתן דגש לפעילות גופנית ועוד).
- הגורם הסביבתי-פסיכולוגי - ילדים נוטים להיות מושפעים מסביבתם. כך, למשל, ילדים שחבריהם נוהגים לקנות גלידה בקיוסק הסמוך לבית הספר בסיום יום הלימודים, ייטו לקנות גם הם כדי לא להיות שונים, גם אם הם מודעים לנטייתם להשמנת יתר.
- תאגידי מזון מהיר - החשיפה לפרסומות של תאגידי מזון מהיר מפורסמים תורמת לבעיה.
[עריכה] התפתחות התופעה בתרבות המערבית
באירופה בתקופת ימי הביניים ועד המאה ה-19, אישה שמנה נחשבה כבריאה ופורייה, וגבר שמן נחשב לבעל נכסים וחשיבות. ייתכן כי תפיסות אלו נבעו מהתפשטותן של מחלות רבות שרזון היה סימפטום בולט שלהן, כמו גם תת-תזונה בקרב המעמדות הנמוכים. בתקופה המודרנית תפיסה זו אינה נכונה עוד, והשמנה (כמו גם השמנת יתר) נפוצות בקרב כלל מעמדות החברה. הודות להתפתחות חקלאית וכלכלית, מרבית המזונות כעת נגישים לכלל הציבור. מזונות עתירי שומן, סוכר ומלח, שבעבר היו יקרים ביותר, הפכו לזולים ביותר בסל מוצרי המזון. בעקבות כך, לראשונה בהיסטוריה אין השמנה מקושרת כלל לשפע. במחקרים מסוימים אף נצפה קשר לא צפוי בין עוני לבין השמנת-יתר מסוכנת[8], תופעה חדשה, ככל הנראה מ-20 השנה האחרונות.
לגורמים אלה מצטרפים גם מחקרים רפואיים המראים קשר בין השמנת יתר להתקפי לב ומחלות נוספות.
דימוי הרזון כיפה מתחזק בחברה המערבית בשל קיומם ותפוצתם של אמצעים טכנולוגיים אשר מאפשרים הפצת תוכן תרבותי ומסחרי בצורה ויזואלית כמו צילום, קולנוע, טלוויזיה, שלטי חוצות, כתבי עת ואתרי אינטרנט. אלו מגדילים את החשיפה לדמויות פופולריות המהוות מודל לחיקוי. עם הדמויות הללו נמנים ספורטאים, אשר נחשבו לאנשים מצליחים ומודלים לחיקוי גם בימי קדם, ודמויות נוספות אשר זכו לפרסום באומנויות הבמה, כמו כוכבי קולנוע וטלוויזיה וזמרים, וכן דוגמנים או מפורסמים אחרים המשתתפים בפרסומות. בדרך כלל מקושרים דימויים חיובים של הצלחה, יופי, עושר וכשרון לרזון, בעוד דימויים שליליים של כישלון, חוסר שליטה עצמית, עוני וחמדנות מקושרים להשמנה. לעתים נוצרים דימויים אלה באמצעים משלים כמו ביגוד ותאורה, ולעתים אף בעריכה מאוחרת של ממש (מכונה ריטוש). בנוסף, תקציבים ממשלתיים ומסחריים מופנים למימון מסעות להגברת מודעות הציבור לנזקים הבריאותיים שבהשמנה, אשר חלקם מונעים מאינטרס ציבורי לשמירה על הבריאות, ואחרים מונעים מאינטרס כלכלי לקידום שירותי רפואה, כושר וטיפוח ומוצרי קוסמטיקה, תרופות, מזון דיאטטי ותוספי מזון.
[עריכה] תופעת ההשמנה בעולם הערבי ובמדינות אפריקה
במדינות אפריקה כמו מאוריטניה, ניגריה ומדינות צפון אפריקה קיימת תופעה בת עשרות אם לא מאות שנים של פיטום נשים בכפייה וישנה מגמה לעודד נערות צעירות לעלות במשקל כאשר בניגריה כלות נשלחות לחוות פיטום והשמנה, תקופה מסוימת לפני נישואיהן.[9] התופעה קיימת גם במדינות רבות בעולם הערבי זאת משום שבמדינות אלה ההשמנה נתפסת כסמל לכוח, פוריות ובריאות. מדובר בהשמנה בקרב נשים בלבד, כאשר הגברים נדרשים לשמור על משקל תקין. במידה רבה עידוד השמנה מסוג זה היא חלק מאפליית נשים הקיימת במדינות המוזכרות לעיל.
[עריכה] סיבות להשמנה
בעיית ההשמנה יכולה להיגרם על ידי:
- אכילת יתר מול מחסור בפעילות גופנית.
- מניעים פסיכולוגיים שונים כמו בדידות, עצבות ודיכאון, שבהם יש לטפל בנפרד (ראו למשל קרול יאגר).
- הפרעות הורמונליות, במיוחד מול הורמון הלפטין המיוצר בתאי השומן אשר אמור לסמן למוח על שובע.
- גנטיקה - נמצא כי גנים מסוימים יכולים להפריע לקליטת הורמון הלפטין בהיפותלמוס. גנים פגומים כאלו יכולים לעבור בתורשה.
- כתוצאה מהסרת גידול מוחי הפוגמת בהיפותלמוס.
- מינוני הפרשות הורמון האינסולין בגוף האדם - האינסולין הוא הורמון אנבולי השומר באדיקות רבה גם על רקמת השומן בגוף ואינו מאפשר את ניצול השומן כאנרגיה. לפיכך, רמה גבוהה של אינסולין בדם מקשה על ירידה במשקל.
- הריון ולידה
[עריכה] טיפול ומניעת ההשמנה
ישנן מספר שיטות למניעת השמנה, כגון דיאטות קיצוניות, שדורשות משמעת חזקה ומאמץ רב, ולרוב לא מועילות לרוב האנשים. ניתוח בריאטרי מהווה שיטה קיצונית אף יותר למניעת השמנה. אמצעים כאלו ככלל לא מומלצים לרוב האנשים.
במקרה של דיאטות קיצוניות הגוף נכנס למשטר חירום ומוריד את קצב חילוף החומרים שלו, דבר המוביל לכך שלאחר הדיאטה, פחות קלוריות ינוצלו למען תפוקת אנרגיה ויותר יאגרו בצורת שומן. בדרך כלל דיאטה קיצונית מסתיימת בחזרה להרגלי האכילה הקודם וחזרה מהירה למשקל הקודם ובעקבותיה ניסיון חוזר לירידה במשקל באמצעת דיאטה קיצונית וחוזר חלילה, תופעה המכונה אפקט היו-יו. דיאטנים ככלל ממליצים על הורדה מתונה באכילה ופיזורה על מספר רב של ארוחות, עם שילוב של פעילות גופנית אירובית הדרגתית והעלאת מסת השריר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- Esther Rothblum & Sondra Solovay (eds.), "The Fat Studies Reader", NYU Press 2009
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- המרכז לטיפול בהשמנת יתר - פורטל בנושאי השמנת יתר, דיאטה, תזונה וספורט
- חילוף חומרים מהיר: 7 שיטות להאצת הקצב המטבולי, מולי אפשטיין, אתר ynet
- השמנה, הפרעות אכילה - מרכז מידע בנושאי דיאטה, פעילות גופנית, תזונה לקויה
- 10 מיתוסים על השמנה והרזיה, אתר "הארץ"
- דינה ראלט, על הגנטיקה בהשמנה, ועל הצעות ייעול להרזיה מכיוון השומן החום, באתר "רשימות"
- עמותת משקל בריא - הפורטל להשמנת יתר
- יופי תירוש, להתיר את הקשירה הפנימית: כתיבה על הגוף השמן בתרבות של רזון, תיאוריה וביקורת 32 (2008) 228.
- על ספרים העוסקים בשומן כזהות ובהשמנה בתרבות. - פרופ' נעים שחאדה, מגפת ההשמנה, באתר הערוץ האקדמי
- פיטום נשים בכפייה - במאוריטניה אוהבים נשים שמנות
- טארה פארקר-פופ, הקלוריה האנוכית, באתר הארץ, 19 בינואר 2012
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Body weight and longevity. A reassessment J. E. Manson; M. J. Stampfer; C. H. Hennekens; W. C. Willett JAMA. 1987;257:353-358
- ^ JoAnn E. Manson, MD; Meir J. Stampfer, MD; Charles H. Hennekens, MD; Walter C. Willett, MD, Body Weight and Longevity, כתב העת JAMA כרך 257 גיליון 3, 16 בינואר 1987
- ^ Vital Signs 2001: The Trends That Are Shaping Our Future, The Worldwatch Institute, In Cooperation with the United Nations Environment Program, W.W. Norton & Company, New York, London, 192 pp. 2001
- ^ דויד ס. לודויג, Dietary Glycemic Index and Obesity, באתר כתב העת JN
- ^ סקר מב"ת צעיר
- ^ Y.Bar Dayan, K.Elishkevits, I.Grotto, L.Goldstein, A.Goldberg, S.Shvarts, A.Levin, N.Ohana, E.Onn, Y.Levi The prevalence of obesity and associated morbidity among 17-year-old Israeli conscripts
- ^ מרים פרידמן עינת ודינה צפרירי, "למה אנחנו משמינים: תורשה או סביבה?", 2004, הוצאת מפה
- ^ The Paradox of Hunger and Obesity in America, מסמך של הארגונים FRAC ו- Center on Hunger and Poverty
- ^ Ann M. Simmons, [http://www.anthroprof.org/documents/Docs102/102articles/fat26.pdf Where Fat Is a Mark of Beauty]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
