השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי

תורן לאנטנות של חברות סלולר (האנטנות מותקנות בחלק העליון של התורן)

טלפון סלולרי

ההשפעות הבריאותיות של קרינת טלפון סלולרי החלו להיבדק בעקבות העלייה התלולה בשימוש בטלפונים סלולריים בכל רחבי העולם (למעלה מ-5 מיליארד משתמשים ברחבי העולם).

הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים ומתחנות בסיס של טלפונים אלו ("אנטנות") היא קרינה אלקטרומגנטית בתחום תדרי המיקרוגל. קרינה זו היא קרינה בלתי מייננת וההשפעה הוודאית היחידה שלה על רקמות היא חימום. זאת אף שמחקרים רבים בודקים האם יש קשר בין חשיפה מוגברת לקרינה הסלולרית לבין עלייה במקרים של מחלת הסרטן, ובמחקרים שונים נצפתה עלייה במקרי הסרטן בבלוטות הרוק.

בשנת 2008 התפרסמו לראשונה המלצות של משרד הבריאות הישראלי להפחית ככל הניתן בחשיפה לטלפונים סלולריים ובמיוחד עבור ילדים, מתוך עקרון הזהירות המונעת.

במאי 2011 קבע ארגון הבריאות העולמי כי אין לשלול את האפשרות ששימוש בטלפון סלולרי עלול לגרום למחלת הסרטן‏‏‏.

מדד SAR

הקרינה הנספגת בגוף האנושי נמדדת באמצעות מדד בשם "שיעור ספיגה סגולית" (Specific Absorption Rate), או בקיצור SAR, הנמדד ביחידה של ואט לקילוגרם. המדידה מתבצעת באמצעות מספר מדי קרינה הנמצאים בתוך מתקן בגודל של גולגולת אדם, הנמצא בסמוך לטלפון בדומה לראש של אדם המשוחח בטלפון. גודל זה תלוי בעוצמת השידור, במרחק ממקור השידור (טלפון סלולרי או תחנת ממסר) וביכולת של רקמה אנושית לספוג קרינה. הרמה המרבית לטלפונים סלולריים נקבעה במדינות רבות על ידי הגופים הממשלתיים.

ישנן שתי שיטות עיקריות בעולם למדידת SAR, ולכל שיטה תקן SAR שונה. תקן FCC האמריקאי משנת 1996 דורש שההספק הנבלע ברקמה בראש במשקל קילוגרם אחד לא יעלה על 1.6 ואט. כלומר SAR<=1.6. לעומת זאת, המלצות האגודה הבינלאומית להגנה מקרינה (IRPA/ICNIRP) משנת 1998 דורשות הספק SAR<=2, אך אופן המדידה שלהם הוא מעט שונה.

בשני המקרים, עוצמת השידור הנמדדת היא המקסימלית האפשרית, המדמה קושי קליטה. מצב זה מתרחש למשל כאשר הטלפון רחוק מאוד מתחנת השידור, או בעת כניסה למעלית וכדומה.

אפקטים תרמיים

אחד האפקטים המובנים היטב של קרינת מיקרוגל הוא חימום דיאלקטרי (Dielectric Heat), שבו חומרים מבודדים (כגון רקמות תאים) מתחממים על ידי סיבוב של מולקולות קוטביות. תהליך זהה אחראי לחימום המזון בתנור המיקרוגל, אלא שעוצמת השדה האלקטרומגנטי במכשיר המיקרוגל גבוהה הרבה יותר מעוצמת השידור של המכשירים הסלולריים.

כאשר אדם משתמש בטלפון סלולרי, מרבית תהליך החימום יתקיים בראשו של האדם, וללא ויסות טמפרטורה עלולה להיגרם עליית טמפרטורה של עד חצי מעלה. ויסות הטמפרטורה בגוף בכלל ובראש בפרט מתבצע על ידי כלי הדם. לעומת זאת, לקרנית העין האנושית אין מנגנון של ויסות טמפרטורה כפי שיש למוח. הופעה של מחלת הקטרקט היא תופעה ידועה בקרב אנשים העובדים בסביבה של משדרי רדיו בעוצמה גבוהה הפועלים בתדרים דומים. עקב עוצמתם הנמוכה של הטלפונים הסלולריים ושינוי הטמפרטורה הזניח של פחות מחצי מעלה, לא דווח עד כה על עלייה בשכיחות קטרקט בקרב המשתמשים בהם.

מחקרים בתחום

תחנות בסיס מותקנות לא אחת באזורי מגורים צפופים והשפעתן הבריאותית על האוכלוסייה היא בין הנושאים שנבדקים בשנים האחרונות.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מאז העלייה החדה בשימוש בטלפונים סלולריים בשנות ה-90, בוצעו מחקרים רבים שניסו לבדוק האם יש קשר בין החשיפה לקרינת הטלפון הסלולרי, לבין מחלות שונות, ובעיקר סרטן. הבעיה העיקרית המאפיינת מחקרים אלו היא שלהתפתחות מחלת הסרטן (ובעיקר גידולי מוח), נדרש פרק זמן ארוך מאד (לפחות 10-20 שנה), בעוד שטכנולוגיית הטלפונים הסלולריים היא חדשה יחסית. הסיכון בולט במיוחד אצל אנשים המאריכים בזמן השיחות ובמספרן, ואצל אלו המדברים באזורים כפריים, בהם קיים מיעוט של אנטנות, דבר המגביר את הקרינה הנפלטת מהמכשירים.‏‏

דו"ח שחיברה המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת השיניים, הציג ביולי 2009 ממצאים לפיהם בשנים 2002-2007 עלה מספרם של חולי חולי סרטן בלוטות הרוק מסוג הפרוטיד (הממוקמות בחלל הפה בקרבת האוזן) פי 2.8 במשך תקופה של תקופה בת חמש שנים. להערכת החוקרים גורם אפשרי אחד לעלייה זו הינו העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים בשנים האחרונות, אך בפועל לא נאספו נתונים לגבי הרגלי השימוש בטלפונים סלולריים בקרב החולים ולכן לא ניתן להצביע על מתאם בין השניים‏‏‏.

במחקר מקיף אחר, שנערך בדנמרק, לא נמצא קשר בין שימוש בטלפון נייד לסרטן המוח.‏

מחקר אינטרפון

אינטרפון (INTERPHONE) הוא המחקר המקיף ביותר שנעשה עד כה לחקר השפעות קרינת הטלפונים הסלולריים על אנשים. הוא נוהל כאוסף של מחקרים ב־16 ארצות שונות בפיקוח הרשות הבינלאומית למחקר סרטן של ארגון הבריאות העולמי‏.

תוצאות המחקר הראו בכמה מקרים על הפחתת הסיכון. רק במקרה אחד: קבוצת האנשים שדיווחו על זמני שיחה ארוכים יחסית, נמצא קשר מובהק. אולם ניתוח שונה של התוצאות (לפי שיחות, במקום לפי זמן שיחה) רומז שמדובר על דיווח שגוי‏.

בארץ אומצו המסקנות המחמירות ע"י משרד הבריאות שקבע שהמחקר מעלה את החשד שקרינה של טלפונים סלולריים עשויה לגרום לסרטן‏.

המלצות ארגון הבריאות העולמי

הסוכנות הבין-לאומית למחקר סרטן (IACR - ‏ International Agency for Cancer Research) של ארגון הבריאות העולמי של האו"ם כותבת רשימת גורמים אפשריים לסרטן. ברשימה יש, נכון ליוני 2011, כאלף חומרים והם מחולקים לקבוצות שונות לפי מידת הוודאות בהיותם גורמים מסרטנים. בקבוצה מס' 1 יש חומרים וגורמים שידועים בוודאות כמסרטנים (לדוגמה: רדיום ועישון סיגריות). בקבוצה 2A נמצאים כ-60 חומרים שכנראה מסרטנים, לפי עדויות מניסויים. בקבוצה 2B נמצאים מעל 250 חומרים וגורמים שלגביהם יש ממצאים ברמת ודאות נמוכה הרבה יותר לגבי היותם מסרטנים. נמצאים שם, בין השאר, כמה סוגי קפה, עבודה ככבאי, DDT, טלק ועבודה בתעשיית הטקסטיל. קבוצה 3 כוללת כ-500 חומרים שלגביהם אין עדויות על היותם סרטניים (בין השאר נמצאים שם קפאין, נפט ותה)‏.

בפגישתה של הוועדה במאי 2011 היא החליטה להוסיף את השיחות בטלפונים סלולריים כגורם אפשרי (קבוצה 2B) לסרטן‏. הבסיס היחיד להחלטה הזו היו הממצאים ממחקר אינטרפון.

דרכי התגוננות מהקרינה

החשש שהקרינה מסכנת את בריאות המשתמש בטלפונים סלולריים יצר ביקוש לאמצעי הגנה מתאימים. אלא שהפטנטים להגנה מהקרינה הסלולרית אינם יכולים לחסום את הקרינה כפי שההגנה מהשמש למשל עושה, כיוון שחסימת הקרינה תמנע את התקשורת הסלולרית עצמה.

דיבורית

אחד האמצעים שיכול לשמש להפחתת כמות הקרינה שמגיעה לגוף מהטלפון הוא דיבורית. ככל שמקור השידור רחוק יותר מהגוף, עוצמת השידור המגיעה אל הגוף קטנה ביחס ריבועי למרחק, כלומר - החזקת המכשיר במרחק 50 ס"מ מהראש במקום 5 ס"מ, מגדילה את המרחק פי 10 ומקטינה את עוצמת הקרינה (כלומר, שטף האנרגיה) פי 100. בשביל להרחיק את החלק המשדר בטלפון הנייד ולקרב את אמצעי השמיעה והדיבור (או סתם כדי לפנות את הידיים) אפשר להשתמש באוזנייה ומיקרופון.

דיבורית בטכנולוגיית בלוטות'

הדיבורית הסטנדרטית מחוברת באמצעות חוט חשמל אל מכשיר הטלפון. גם כאן עלה החשש שמא החוט המחובר אל האוזנייה משמש כאנטנה ומגביר את השידור ישירות לתוך האוזן, אך החשש הופרך בבדיקת קרינה פשוטה לאורך החוט. מכשירי רדיו קטנים עם אוזניה משתמשים לעתים באוזנייה כאנטנה לקליטת השידורים אבל לעולם לא כאנטנת שידור.

בלוטות'

דיבורית בטכנולוגיית בלוטות' (Bluetooth) מאפשרת להרחיק את המכשיר הסלולרי מהראש, אולם מצמידה אליו משדר אחר. מבחינת עוצמות השידור, השידור הסלולרי חזק עשרות מונים מהשידור של הדיבורית (שידור לקילומטר הוא חזק פי 10,000 משידור ל-10 מטרים), לכן דיבורית זו יעילה בהפחתת הקרינה כמו הדיבורית החוטית הרגילה.

רמקול

תחליף לדיבורית הוא שימוש ברמקול הפנימי של המכשיר, המאפשר שמיעה בסביבה הקרובה גם ללא הצמדת המכשיר לאוזן. כך ניתן להחזיק את המכשיר יחסית רחוק מהגוף ולשוחח בקול, אך החיסרון לעומת הדיבורית הוא איכות נמוכה יותר של שמע ופגיעה בפרטיות.

אמצעים נוספים

חברות מסוימות משווקות מדבקות שאמורות להפחית את השפעות הקרינה מהמכשירים. בדיקת קרינה מראה שאין שינוי בקרינה עם המדבקה או בלעדיה. לטענת היצרנים המדבקה מייצרת קרינה בתדר 4-7 הרץ המתקנת את ההשפעות המזיקות מהקרינה הסלולרית הרגילה.

שיטה נוספת היא כיסוי מונע קרינה לטלפון: בטלפונים ישנים האנטנה הייתה ממוקמת מחוץ לטלפון עצמו וניתן היה להרכיב עליה כיסוי המכיל מתכת ומונע את השידור בכיוון הראש. הפתרון יעיל והפחתת הקרינה המגיעה אל הראש ניתנת למדידה באמצעי מדידה פשוטים. החיסרון הבולט הוא שחלק מהשידור נחסם והכיוון בו מחזיקים את הטלפון משפיע על איכות הקליטה. חסרון נוסף הוא שהכיסוי מכיל מתכת ומשקלו ביחס לטלפון גדול.

ראו גם

• קרינה
• טלפון סלולרי
• פורום החברות הסלולריות בישראל הוקם על ידי כמה מהחברות הסלולריות כדי להרגיע את הציבור בנוגע לסכנות הקרינה
• עמותת מלר"ז עמותה שמספקת בדיקות קרינה סלולרית חינמיות במימון פורום החברות הסלולריות
• הפורום לסלולריות שפויה

קישורים חיצוניים

• המלצות מעודכנות לשנת 2008 של משרד הבריאות
• נתוני קרינה (SAR) מרוב הטלפונים הסלולריים בישראל מתוך אתר פורום החברות הסלולריות בישראל
• שיעור הספיגה הסגולית המרבי המותר בארצות הברית
• שאלות ותשובות בנושא טלפונים סלולריים באתר משרד הבריאות
• מחקרים בנושא נזקים כתוצאה של קרינה סלולרית א-תרמית
• אתר עמותת הפורום לסלולריות שפויה
• דוידסון אונליין - שאל את המומחה: מהו המדד לקרינה הנפלטת ממכשירי טלפון הסלולריים?
• עמותת מלר"ז מספקת בדיקות קרינה סלולרית בחינם לכל דורש
• איתי נבו, סרטן, טלפונים ניידים ותקשורת המונים, מתוך הבלוג "המאור הקטן" באתר רשת ב'.