השפעות סביבתיות של תעופה

ההשפעות הסביבתיות של תעופה מתרחשות בעיקר ממנועי מטוסים (אנ') הפולטים רעש, חלקיקים וגזי חממה שתורמים לשינויי האקלים^[1]^[2], התחממות עולמית וזיהום האוקיינוסים. בנוסף, קיימת טביעת רגל אקולוגית של שדות תעופה, תעשיית התעופה ותעשיות הנלוות אליה כמו תיירות, מסעדנות, ומלונאות.

שינוי אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כל הפעילות האנושית הכרוכות בבעירה, רוב הצורות של תעופה משחררות פחמן דו-חמצני (CO2) וגזי חממה אחרים לאטמוספירה של כדור הארץ, דבר התורם להאצת התחממות כדור הארץ ובמקרה של פחמן, זיהום והחמצת האוקיינוסים. חששות מפני אלה מודגשים בשל הנפח הנוכחי של תעופה מסחרית וקצב הצמיחה שלה. בשנת 2014 בעולם כ-8.3 מיליון אנשים טסו ביום, 3 מילארד מושבים בשנה, לעומת שניים בסך הכל בשנת 1999. בנוסף לגזי הפחמן שנפלטים על ידי רוב כלי הטיס בטיסה דרך שריפת דלקים, כגון מטוסי טורבינה (Jet –A) או מטוסי בוכנה (Avgas), תעשיית התעופה תורמת גם את פליטת גזי החממה מכלי רכב שדה התעופה הנעים על הקרקע ואלה המשמשים את הנוסעים והצוות לשדות תעופה, גם באמצעות שימוש בקרקע, באנרגיה ופליטות גזי חממה בבנייני שדה תעופה, הייצור של מטוסים והבנייה של תשתיות שדה התעופה.

בעוד פליטת גזי חממה העיקרית מכלי טיס ממונעים בטיסה היא פחמן, פליטות אחרות עשויות לכלול תחמוצות חנקן וחנקן דו-חמצני, אדי מים, גופרית דו-חמצנית, פחמן חד-חמצני, פחמימנים נשרפים באופן חלקי, ורדיקלים כגון הידרוקסיל, תלוי בסוג של כלי הטיס.

על מנת לאמוד את נפח פליטת גזי חממה האחרים שאינם פחמן דו-חמצני נהוג להשתמש בגורם ניפוח פליטות (EWFs) כלומר, גורם שבאמצעותו יש להכפיל את פליטות גזי החממה כדי לקבל פליטת פחמן שוות ערך להשפעה הסביבתית השלילית.

התרומה של מטוסים בתעופה אזרחית לפליטות הפחמן העולמית נאמדה בכ-2%. עם זאת, במקרה של מטוסים בגובה רב אשר לעיתים קרובות טסים ליד או בסטרטוספרה, אפקט גובה רגיש שאינו פחמן עלול להגביר את ההשפעה הכוללת על שינוי האקלים מעשה ידי אדם באופן משמעותי.