השרה כפויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השרה כפויה או תמרוץ השרה היא תהליך המתבצע בתרנגולות בתעשיית הביצים במטרה להאיץ תהליכים הורמונליים בגופן על־מנת להביא לסיום מחזור הטלה אחד ולפתיחת מחזור הטלה חדש, בו יטילו ביצים מרובות יותר, גדולות יותר, ובעלות קליפה קשה יותר. התהליך, המבוצע במשקים של כלובי סוללה, כרוך בהרעבה וגרימת לחץ לתרנגולות, ומביא אותן, בין השאר, להשיר נוצותיהן- ומכאן שמו.

אופן הביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרה כפויה מתבצעת לרוב בסביבות גיל 17 חודשים של התרנגולות, כשקצב הטלת הביצים שלהן יורד באופן טבעי. לעתים מתבצעת גם השרה נוספת בסביבת גיל 28 חודשים, לעידוד מחזור הטלה שלישי. השיטה המקובלת לביצוע השרה כפויה היא על ידי מניעת מזון מהתרנגולות במשך תקופה של כעשרה ימים עד שבועיים, במקביל להפחתת התאורה בלולים. לעתים בנוסף למניעת מזון מונעים מהתרנגולות גם מים למשך מספר ימים. המזון מוחזר באופן הדרגתי במשך כשבועיים נוספים. כתוצאה משינויים סביבתיים אלו התרנגולות משירות את נוצותיהן ומתחילות בגידול שכבת נוצות חדשה, והטלת הביצים שלהן נפסקת לתקופה של כחודש וחצי עד חודשיים. לאחר תקופה זו יחזרו להטיל בקצב מוגבר.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה זו ספגה ביקורת מצד ארגונים להגנת בעלי־חיים, הן בשם עצם הרעבת התרנגולות, והן בשם נזקים עקיפים העלולים להגרם לתרנגולות כתוצאה מהתהליך, כגון עליה בשיעור מקרי שברים בעצמות‏[1], פגיעה במערכת החיסון[2] או עליה ברמות התוקפנות.

בארצות הברית, בה השימוש בהשרה כפויה נפוץ, מנהלים מספר ארגונים למען בעלי־חיים מאבק ממושך למניעתה. במספר מדינות הוגשו הצעות חוק המבקשות לאסור על ביצועה, אך לא התקבלו. עם זאת, השימוש בלחץ צרכני הביא מספר משווקי ביצים (ביניהם גם מקדונלד'ס[3] וברגר קינג) להתחייב שלא למכור ביצים ממשקים בהם מרעיבים תרנגולות. גם ארגון הוטרינרים האמריקאי, אשר בעבר תמך בהשרה באמצעות מניעת מזון, שינה את עמדתו, וכיום תומך בהשרה על ידי תזונה דלת ערכים תזונתיים, ומעודד מחקר של שיטות השרה אלטרנטיביות.‏[4]

אלטרנטיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הביקורת, נכנסה לשימוש גם שיטה אלטרנטיבית לביצוע ההשרה הכפויה, בה לא מונעים מהתרנגולות מזון לחלוטין, אלא מאכילים אותן במזון דל בערכים תזונתיים המורכב בעיקרו מסיבים שאינם מתעכלים. שיטה זו הוכיחה את עצמה כיעילה במידה דומה להשרה על ידי מניעת מזון‏[5], ונחשבת כאכזרית פחות כלפי התרנגולות.

עם זאת, יתרונותיה הממשיים של שיטה זו הוטלו בספק לאור מחקרים המראים כי היא אינה מביאה לשינוי משמעותי בשיעורי התמותה או בתסמינים של עקה.‏[6][7]

נבחנו גם שיטות נוספות לביצוע השרה כפויה, כגון שימוש בהורמונים, בתרופות, או במינרלים, אך הן לא נכנסו לשימוש מסחרי נרחב.

חוקיות ההנשרה בישראל ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל השימוש בהנשרה כפויה נחשב לסטנדרט, ובעבר אף היה מחויב על ידי מועצת הלול. עמדתו העקבית של משרד החקלאות אוהדת את הליך ההשרה. כך, בדיון שנערך בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, טענו נציגי משרד החקלאות כי איסור על הרעבת תרנגולות יביא לעליה גבוהה מדי בעלויות הייצור.‏[8]

ב-2007 יזם משרד החקלאות רפורמה בענף הלול, לפיה יורחב השימוש בכלובי סוללה המוניים במימון המדינה, ועמו השימוש בהליך ההשרה הכפויה. הרפורמה ספגה ביקורת על כך שלא נשקלו בגיבושה היבטים של צער בעל חיים‏[9]. בתגובה לעתירת ארגוני זכויות בעלי חיים, העניק ביהמ"ש צו לפיו הרפורמה לא תצא לפועל לפני שמשרד החקלאות יתקין תקנות בדבר תנאי ההחזקה של מטילות, לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)-1994. ניסיונות המשרד להעביר תקנות המעגנות בחוק כלובי סוללה והשרה כפויה נכשלו שוב ושוב בועדת החינוך של הכנסת, בטענה שאינן עומדות בתקנים בינלאומיים.

ביולי 2012 הושגה פשרה בוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה, לפיה הכלובים החדשים שייבנו יעמדו בסטנדרטים בינלאומיים מינימליים, והחל מ-2013, פרוצדורת ההשרה הכפויה תבוטל.‏[10] עם זאת, בדצמבר 2012, סמוך למועד היישום, קבע צוות בין משרדי בראשות משרד החקלאות, כי הליך ההנשרה הכפויה יימשך ארבע שנים נוספות.‏[11]

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקי הנציבות האירופית אוסרים על הרעבת בעלי־חיים בשימוש חקלאי או בהאכלתם בתזונה שאינה עונה על צרכיהם הבריאותיים.‏[12] בהתאם לכך, שיטות ההשרה הכפויה המקובלת אינן חוקיות באיחוד האירופי, והנציבות פועלת למניעת השימוש בהשרה כפויה במקומות בהן היא עדיין מתקיימת. גם בקנדה השימוש בהשרה כפויה אינו נפוץ, על אף שהוא מותר בחוק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשרה כפויה באתר אנונימוס

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]