התאוריה הדו גורמית לאינטליגנציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התאוריה הדו גורמית לאינטליגנציה היא תאוריה בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית שפותחה על ידי ריימונד קאטל.

לפי תאוריה זו, כישורי האינטליגנציה נחלקים לשני סוגים:

  • אינטליגנציה גבישית: כישורים נרכשים שמתגבשים במהלך החיים באמצעות חינוך, השכלה, לימוד עצמי ואימון.
  • אינטליגנציה נוזלית: כישורים מולדים שנשארים ברמה דומה לאורך החיים ואינם משתנים לאחר חודשי החיים הראשונים.

שני סוגי האינטליגנציה מתפתחים באופן שונה. אינטליגנציה גבישית ממשיכה להשתפר לאורך כל החיים ומושפעת מאוד מהסביבה שבה מתפתח האדם. אינטליגנציה נוזלית מושפעת משינויים נוירולוגיים בכלל ומניוון בפרט, ולפיכך היא מתפתחת במהירות בגיל צעיר ומתייצבת בהמשך, מחקרים מצאו שהיא בדרך כלל מפסיקה להתפתח בסביבות גיל 16. היא אינה מושפעת מהשפעות סביבתיות.

יש המחלקים את גורם g ל-g נוזלי ול-g גבישי, באשר ישנו מתאם גבוה במיוחד בין גורם האינטליגנציה הכללי g ל-g הנוזלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]