התאוריה המודרנית של תיקי השקעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התאוריה המודרנית של תיקי השקעות (אנגלית: Modern Portfolio Theory או בקיצור MPT) היא תאוריה מתורת המימון שפותחה על ידי הארי מרקוביץ' המנסה למקסם את תשואת התיק בהינתן רמת סיכון בתיק או לךחלופי, למזער את הסיכון בתיק, בהינתן רמת התשואה המבוקשת וזאת על ידי בחירה מדוקדקת בפרופורציות של נכסים שונים בתיק.

למרות שב- MPT נעשה שימוש נרחב באימון בענף הפיננסי וכמה מיוצריו זכו בפרס נובל‏[1] בשנים האחרונות את הנחות היסוד של MPT כבר לערער על אופן נרחב על ידי תחומים כמו כלכלה התנהגותית.

טוענת שבהינתן מידע על התפלגויות של תשואות הנכסים ניתן לבנות "חזית של תיקים יעילים". אלה הם תיקי השקעה בעלי תשואה מרבית עם סיכון נתון, או לחלופין תיקי השקעה בעלי תשואה נתונה בסיכון מינימלי.

את רמת הסיכון של תיק ההשקעות ניתן להוריד דרך גיוון ניירות הערך. את זה הוא עושה בעזרת מדדי פיזור סטטיסטים. את המידע ההיסטורי על תשואה של ניירות הערך הוא לוקח כמשתנה מקרי. התוחלת של הפיזור מהווה את ממוצע התשואה וסטיית התקן מהווה את רמת הסיכון.

הנחות התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המשקיעים הינם רציונליים ויוזמים להרבות את הכנסותיהם.
  • המשקיעים בעלי ידע מושלם על נתוני שוקי ההון.
  • את ההחלטות על ההשקעה הם לוקחים אחרי ששקלו את התשואות ואת הסיכונים.
  • המשקיעים ייזמו להקטין את הסיכון ולהרבות את התשואה.
  • מרקוביץ' בהסבריו מתעלם ממסים ומתשלומי העברה.

ממצאי התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיזור של השקעות מביאה להנמכת סיכון התיק.
  • ישנה "חזית של תיקים יעילים".
  • התיק האופטימלי אינו תלוי ברמת הסיכון הרצויה של המשקיע.
  • רמת הסיכון הרצויה של המשקיע משפיעה רק על הרכב התיק ביחס להשקעה בטוחה.

העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בחירת תיק השקעות, 1952 [1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Harry M. Markowitz - Autobiography, The Nobel Prizes 1990, Editor Tore Frängsmyr, [Nobel Foundation], Stockholm, 1991