זיהום נפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כתם נפט על חוף

זיהום נפט נובע משפיכה של כמות נפט רבה אל הסביבה. המונח מתייחס לרוב להתבקעות מכלית נפט, אך יכול לנבוע מסיבות נוספות, כגון דליפה מאסדת קידוח, באר נפט או מצינור נפט. לזיהום נפט השלכות סביבתיות חמורות, כגון הרס בתי גידול, הרעלת מזון של אדם ובעלי חיים, הכתמה פיזית של דגים ובעלי כנף ובכך מניעת יכולתם לנשום או לנוע, ועוד.

ניתן לחשב את נפח הנפט הנשפך לים על ידי הכפלת עובי שכבת כתם הנפט בשטחו.

השפעות סביבתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברווז מכוסה נפט. עוף זה נפגע בזיהום הנפט במפרץ סן פרנסיסקו. במהלך שפיכת הנפט, נשפכו לים כ-220 מטר מעוקב נפט, כאשר מכלית נפט התנגשה בעמוד תמך של גשר המפרץ בין אוקלנד לסן פרנסיסקו ב-7 בנובמבר 2007. הנפט נדבק לנוצותיו של הברווז, ובכך מונע ממנו את היכולת לעוף. אם יישאר במצב כזה, קרוב לוודאי שימות במהרה.

כתם נפט ימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוב המכריע של בעלי החיים הנספגים בנפט ימות בסופו של דבר מהשפעותיו השונות. מחקרים מראים שפחות מאחוז אחד מבעלי החיים שנספגו בנפט ישרוד, אפילו אם נוקה בידי בני אדם. עם זאת, תועדו מקרים של הצלחה יתרה בהצלת חייהם של בעלי חיים שנפגעו מזיהום נפט.‏[1] עיקרי ההשפעות הנפט על בעלי חיים, על הצומח ועל האדם הם כדלקמן:

  • נפט חודר לתוך סיבי נוצות ולסיבי פרוות בעלי חיים יבשתיים וימיים כאחד. תפקיד עיקרי של פרווה ושל נוצות הוא בידוד מפני חום וקור. הנפט פוגע מאוד בבידוד, והופך את בעל החיים פגיע ביותר לפגעי מזג האוויר.
  • בנוסף, נפט פוגע מאוד ביכולת התנועה של בעלי חיים. כך, למשל, עוף המכוסה בנפט מאבד את יכולתו לעוף. בכך הוא מתקשה למצוא מזון או להתחמק מטורפים.
  • נפט פוגע ביכולת של בעלי חיים לצוף על-פני המים.
  • לנפט ריח חזק, מה שמטשטש את ריחות הסביבה. התופעה פוגעת בבעלי חיים שמשתמשים בחוש הריח על-מנת למצוא את צאצאיהם, או בצאצאים למצוא את הוריהם. צאצא שאבד בגין תופעה זו בסופו של דבר יגווע למוות.
  • אותה התופעה פוגעת גם בבעלי חיים המשתמשים בחוש הריח על-מנת לחפש מזון.
  • נפט שנבלע בטעות בידי יצורים ימיים ועופות גורם לנזקים חמורים למערכת העיכול - הכבד והכליות הם אברי הגוף הפגיעים ביותר מבליעת נפט.
  • הפגיעה ביכולת למצוא מזון, בשילוב עם פגיעה בכבד ובכליות גורמים להתייבשות בעל החיים.
  • עופות מסוימים חווים שינויים הורמונליים כתוצאה מחשיפה לנפט. נמצא שנוי בהורמון מחלמן בגוף של עופות.
  • יצורים דו-חיים רבים נושמים באמצעות עורם, ולא באמצעות אפם. יצור כזה המכוסה בנפט מאבד את יכולתו לנשום, ומת.
  • נפט עלול לעוור בעלי חיים, ולהותירם חסרי יכולת הגנה עצמית מפני טורפים וכן חסרי יכולת למצוא טרף.
  • ישנם מספר בקטריות הניזונות מנפט. שחרור כמות רבה של נפט לים תגרום לריבוי מינים אלה של חד תאיים, על חשבון יצורים אחרים. תופעה זו מוכרת כחדירת כמין פולש.
  • כתם הנפט שנוצר בים מגיע עם זרמי הים והגלים אל היבשה. שם הוא מזהם את החופים וסוחף אליהם המוני דגים וציפורים מתים. הזיהום שנוצר שם מהווה בעיה לא רק לטבע אלא ממיט אסון על משאבי תיירות של עיירות שלמות ונזקיו הכלכליים לעתים לא ניתנים לאומדן בשל ההפסד הכספי הרב.

שפיכת נפט ביבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפט החודר אל מי תהום עלול לגרום לזיהום מים ולהופכם לבלתי ראויים לשתייה. היחס הכמותי בהיבט זה הוא עשר למיליון[2]. משמע, עשרה ליטרים של נפט מספיקים בשביל לזהם מיליון ליטרים של מים נקיים, ודי בעשר טיפות נפט על מנת לזהם אמבטיה מלאה במי שתייה. כל הגורמים להרג יצורים ימיים כמפורט בתת-הפרק הקודם, תקפים גם לגבי יצורים יבשתיים.

התבקעויות הרסניות לאורך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • בדצמבר 2014 התפוצץ צינור נפט בקו אילת אשקלון של חברת קצא"א, דליפה של 5 מיליון ליטרים נפט אל שמורות הטבע. הנפט גרם לנזק סביבתי רב אשר הוא אחד האסונות הגדולים ביותר בתולדות הטבע בישראל. דליפת הנפט התקיימה בתקופת החורף, למרות האיזור המדברי היה קיים החשש ששטפונות ישטפו את הנפט אל מפרץ אילת ויפגעו בשונית האלמוגים ובמפרץ עצמו. סיכול השטפונות התבצע על ידי הנחת מחסומי נפט אשר חסמו את הנפט מלזרום הלאה בנתיב אל אילת.

ניקוי ושיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנדבים מנקים נפט מחוף ים בגליסיה שבספרד. זיהום הנפט נגרם בשל שקיעת מכלית נפט בשנת 2002

ניקוי נפט היא פעולה מסובכת. בעת ניקוי נפט ישנם מכשולים רבים, בהם סוג הנפט שנשפך, טמפרטורת המים, סוג החוף הפגוע ועוד. תכונה אחת של נפט היא שהוא קל מן המים ולכן צף על פניהם. תכונה נוספת של כלל השמנים, ובהם נפט, היא שהם אינם מתערבבים עם מים. תכונות אלו מקלות מאוד בעת התמודדות עם כתם נפט בים.

להלן מספר טכניקות לניקוי כתם נפט:

  • שיקום ביולוגי: שימוש במיקרואורגניזמים או בצורות חיים זעירות אחרות לשם פירוק כימי של הנפט.
  • הקשיה כימית: שימוש בכימיקלים הידרופוביים שגורמים להקשיה של הנפט לחומר דמוי גומי או מוצק למחצה, הצף על פני המים. כך ניתן בנקל לאסוף אותו באמצעים מכניים כגון רשתות.
  • שימוש בסקימר: זהו מכשיר מיוחד שייעודו הפרדת שמן ממים. השימוש בסקימר דורש מים שקטים בכל אורך הניקוי.
סקימר - מכשיר הנועד להפרדת שמן ממים. הגלגל מסתובב ומדביק אליו נפט בכל סיבוב. כנף ייעודית גורפת את מעט הנפט שנצמד לגלגל אל וממנה הנפט נשפך לתעלה, המזרימה את השמן למיכל.
  • שריפה: שריפת הנפט הצף על פני המים היא שיטה יעילה לפירוק מהיר של כתם הנפט. עם-זאת, ניתן לשרוף נפט הצף על-פני המים רק בתנאי רוח חלשה. כמו כן, שריפת נפט גורמת לזיהום אויר.
  • פיזור כימי: על ידי הוספת פולימר מתאים, ניתן לפזר את כתם השמן. בכך הנפט נהיה מהול ביותר מים, וריכוזו כחומר רעיל יורד. עם זאת, נסויים בתנאי מעבדה מראים כי תהליך זה מעלה ריכוז פחמימנים רעילים בדגים, ועלול לגרום למוות ביצי דגים.
  • אי-עשיית דבר: במקרים מסוימים, שיטות אגרסיביות לטיפול במפגע הנפט עלולות להיות כה הרסניות, עד כי האפשרות הטובה ביותר היא המתנה עד יעבור זעם.
  • גרירה: באמצעות רשת ניתן לגרור נפט הצפוף יותר ממים.
  • שאיבה וצנטריפוגה: ניתן לשאוב את הנפט יחד עם מים אל תוך מיכל ייעודי, ולשים את התערובת בתוך צנטריפוגה. זו מפרידה בין המים לשמן, ולרוב ניתן להשיב את המים העודפים בחזרה לים, אך עדיין עם כמויות מזעריות של שמן. את השמן ניתן לאסוף כאשר הוא כמעט נקי ממים. בארצות הברית ישנו תקן המגביל את כמות הנפט שיכול להישפך בחזרה לים בשימוש בשיטה זו.

רמת פגיעות הסביבה לזיהום הנפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לכמות הנפט שנפלט לסביבה, גם גורמים אחרים משפיעים על רמת הפגיעה הסביבתית. חשוב מאוד למפות אזורים הרגישים במיוחד לזיהום נפט, על מנת לקבוע סדר עדיפויות בעת ניקוי החוף והן לתכנן את אופן הטיפול במפגע, כמפורט בפרק ניקוי ושיקום בערך זה. בין הגורמים המשפיעים על רמת הרגישות:

סוג החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים הרלוונטיים הם רמת הקושי בניקיון החוף, משך הזמן שהנפט צפוי להישאר בחוף לולא ינוקה, וכמה עולם החי והצומח על החוף רגיש לזיהום.

משאבים ביולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור אשר תלויים בניקיונו בעלי חיים או צמחים בסכנת הכחדה יקבל עדיפות על פני אזור אחר. כמו כן, בעלי חיים וצמחים הרגישים במיוחד לזיהום נפט יקבלו עדיפות בהצלתם על-פני בעלי חיים אחרים.

שימוש האדם במשאבי הטבע באזור הפגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם לאזור הפגוע חשיבות רבה לאדם, הוא יקבל עדיפות על-פני אזור פחות חשיבות. כאן ניתן לחלק את סוגי החשיבות לחשיבות היסטורית או תרבותית; חופים הפופולאריים לרחצה או פעילות פנאי אחרת; אזורים מסחריים או בשימוש אחר בידי האדם (למשל צבאיים וכדומה); ואזור כרייה של משאבי טבע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]