התגבשות זיכרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התגבשות זיכרון הוא התהליך ביו-כימי בו מידע שנמצא בזיכרון לטווח קצר (המיוצג כשינוי חשמלי זמני שחל בפעילות החשמלית של נוירונים במסגרת תהליך הלמידה), עובר לזיכרון לטווח ארוך לאחסון יציב וקבוע על ידי שינוי במבנה המוח ברמת הסינפסות[1].

התגבשות הזיכרון היא חלק מתהליך ההפנמה של מידע חדש, אשר מוביל לידיעה נרחבת יותר.

פגיעה בהתגבשות הזיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתהליך ההתגבשות, הזיכרון עדיין מצוי בשלב שבו הוא רגיש לשכחה. שכחה מסוג זה יכולה להיגרם מפגיעה כלשהי בתהליכים הביו-כימיים‏[1]. מסיבה זו, פגיעה מוחית פוגעת פעמים רבות לא רק ביכולת ללמוד מידע חדש, אלא גם בזיכרונות האחרונים שנרכשו לפני הפגיעה ולא השלימו את תהליך ההתגבשות‏[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • How We Make Memories - סרטון הסבר של Crash Course Psychology על יצירה ושליפה של זיכרונות דרך מאגרי הזיכרון השונים סרטונים
  • Remembering and Forgetting - סרטון הסבר של Crash Course Psychology על הדרך בה תהליך ההתגבשות של הזיכרון משפע על יכולת השליפה העתידית שלו סרטונים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית, כרך ב', זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.