התזמורת הסימפונית של ברמינגהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התזמורת הסימפונית של ברמינגהםאנגלית: City of Birmingham Symphony Orchestra) היא תזמורת סימפונית בריטית שקבעה את מקום משכנה בברמינגהם, אנגליה.

התזמורת הוקמה כתזמורת העירונית של ברמינגהם בשנת 1920 ואדוארד אלגר ניצח על הקונצרט הראשון שלה בספטמבר אותה שנה. בתוכנית נכללה הפתיחה "שאול" של גרנוויל באנטוק, תומך מובהק בהקמת התזמורת. אדריאן בולט היה המנצח הראשי משנת 1924 עד 1930.

התזמורת הייתה לארגון מקצועי מלא בשנת 1944 ושינתה את שמה לתזמורת הסימפונית של ברמינגהם בשנת 1948. המלחין אנדז'יי פאנופניק היה המנצח הראשי משנת 1957 עד 1960.

התזמורת ערכה הקלטות ונתנה קונצרטים סדירים, אך לא השיגה פרסום בינלאומי עד שסיימון ראטל התמנה למנצחה הראשי בשנת 1980. בניצוחו, הייתה התזמורת לאחת המובילות באירופה ועשתה לה שם בפרשנויותיה ליצירות של שלהי התקופה הרומנטית והמאה ה-20, בייחוד אלה של גוסטב מהלר ויאן סיבליוס. במהלך אותה תקופה עברה התזמורת מאולם עיריית ברמינגהם לביתה החדש, אולם הקונצרטים שבמרכז הקונגרסים הבינלאומי של ברמינגהם. במרכז התזמורת שבסמוך, מפעל משופץ, נמצאים משרדי ההנהלה ואולם חזרות והוא משמש כאולם קונצרטים בפני עצמו, למופעים אינטימיים יותר. בשנת 1990 נוצרה משרת מלחין חבר, שאותה מילא מארק-אנתוני טורנייג'. בשנת 1995 התמנתה ג'ודית ווייר למלחינה חברה, ובשנת 2001 תפס את מקומה ג'וליאן אנדרסון.

המנצח הפיני סאקארי אוראמו החליף את סיימון ראטל בשנת 1998, כשראטל עבר לפילהרמונית של ברלין. אוראמו פינה את מקומו בשנת 2008 וממשיכו הוא אנדריס נלסונס.

תזמורת ברמינגהם מרבה להקליט, הן לחברות וורנר קלאסיקס ו-EMI קלאסיקס והן לחברות קטנות יותר.

מנצחים ראשיים/מנהלים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]