התזמורת הפילהרמונית הישראלית
התזמורת הפילהרמונית הישראלית היא התזמורת הסימפונית העיקרית והידועה ביותר במדינת ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] התזמורת בתקופת היישוב
התזמורת נוסדה על ידי הכנר ברוניסלב הוברמן, בתקופה שבה הגיעו לארץ מוזיקאים יהודים רבים מגרמניה הנאצית. בעת היווסדה נקראה "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" (Palestine Symphony Orchestra).
על קונצרט הפתיחה שלה, שנערך באולם יריד המזרח בתל אביב ב-26 בדצמבר 1936 ניצח המנצח הנודע ארטורו טוסקניני. בקונצרט זה ניגנה התזמורת את היצירות הבאות:
- הפתיחה "סולם המשי" של רוסיני
- הסימפוניה מס' 2 ברה מז'ור מאת ברהמס
- הסימפוניה "הבלתי גמורה" מס' 8 מאת שוברט
- נוקטורנו וסקרצו מתוך "חלום ליל קיץ" מאת פליקס מנדלסון-ברתולדי
- הפתיחה "אוברון" מאת ובר
בשנות מלחמת העולם השנייה הופיעה התזמורת ב-140 קונצרטים המיועדים לחיילי בעלות הברית בחזיתות השונות, לרבות הופעה בפני חיילי הבריגדה היהודית באל עלמיין בנובמבר 1944 ובנובמבר 1945, בתום מלחמת העולם השנייה, בקונצרטים חגיגיים בבלגיה.
בשנת 1946 ניתן לה השם "התזמורת הפילהרמונית הארץ - ישראלית"[1] (The Palestine Philharmonic Orchestra).
[עריכה] התזמורת בתקופת המדינה
עם קום המדינה ב-1948 הוסב שמה ל"התזמורת הפילהרמונית הישראלית". היא נחשבת לאחת התזמורות הטובות בעולם מסוגה, ומרבה להופיע ברחבי העולם. טובי המנצחים רואים לעצמם אתגר לנצח עליה. אחד מהם הוא זובין מהטה שהפך להיות גם המנהל המוזיקלי של התזמורת. גם טובי הסולנים בעולם רואים לכבוד להופיע במסגרת התזמורת, ועם הישראלים שביניהם נמנים הכנרים פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן.
מאז היווסדו של היכל התרבות בתל אביב בשנת 1957, הוא מהווה את אולם הבית של התזמורת.
בכל שנה, נוהגת התזמורת הפילהרמונית לנגן בקונצרט הראשון של כל אחת מהסדרות, גרסה מיוחדת לתקווה - ההמנון הלאומי של מדינת ישראל.
המסע הארוך ביותר
ב-1960, מ-11 באוקטובר עד 23 בדצמבר, ערכה התזמורת מסע מקיף עולם, ובמסגרתו הופיעה בצרפת, ארצות הברית, יפן והודו.
קהל המאזינים הגדול ביותר
באוגוסט 1988 קיימה התזמורת קונצרט מיוחד בניצוחו של זובין מהטה בפארק הירקון בתל אביב. הסולנים היו הזמר פלאסידו דומינגו והכנר הראשי יצחק פרלמן. אומדים את קהל המאזינים שנכח באירוע בכמאה אלף איש, מספר המאזינים הגדול ביותר שנכח בקונצרט קלאסי בישראל.
בשנת 1963 קיבלה הפילהרמונית את פרס אנגל למוסדות מוזיקליים בישראל.
| המלחינים המושמעים ביותר ברפרטואר התזמורת הפילהרמונית (נכון לסוף שנת 1992) | |
| המלחין | מספר ביצועים |
| לודוויג ואן בטהובן | 3141 |
| וולפגאנג אמאדיאוס מוצארט | 2933 |
| יוהנס ברהמס | 1815 |
| פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי | 1452 |
| פליקס מנדלסון-ברתולדי | 962 |
| המלחינים הישראלים המושמעים ביותר בתזמורת (נכון לסוף שנת 1992) | |
| המלחין | מספר ביצועים |
| פאול בן-חיים | 335 |
| מארק לברי | 165 |
| עדן פרטוש | 150 |
| יוסף טל | 120 |
| נועם שריף | 111 |
[עריכה] יועצים/מנהלים מוזיקליים
עד שנת 1977 לא היו לתזמורת מנהלים מוזיקליים. המנצחים שעמדו בקשר הקרוב ביותר עם התזמורת נקראו יועצים מוזיקליים.
- זובין מהטה (1968 - ) (יועץ מוזיקלי 1968 - 1977; מנהל מוזיקלי מאז ואילך)
- ז'אן מרטינו (1957 - 1959)
- ברנרדינו מולינרי
- פול פאריי (1949 - 1950)
- ליאונרד ברנשטיין (1947 - 1949; מנצח כבוד מאז 1988)
- ויליאם שטיינברג (1936 - 1938)
[עריכה] לקריאה נוספת
- אורי טפליץ, הפילהרמונית הישראלית, סיפורה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
- מיכאל אוהד, הפילהרמונית, הוצאת כתר, תל אביב, 1986.
- לידתה של תזמורת: ייסוד התזמורת הארץ-ישראלית כפי שהוא משתקף במכתביו, נאומיו ומאמריו של ברוניסלב הוברמן, הוצאת יחדיו, תשמ"ו 1986.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מיכאל אוהד, "התזמורת הבלתי מנוצחת", דבר, 19 בדצמבר 1958
- התזמורת הפילהרמונית הישראלית, אתר הבית
- הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית באתר עיריית תל אביב
[עריכה] הערות שוליים
- ^ לפי מכתב על נייר מכתבים רשמי של התזמורת מ- 29.5.1947 (מס' קטלוגי: MUS 065 / B9) במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית
