התזמורת הפילהרמונית הישראלית
התזמורת הפילהרמונית הישראלית היא התזמורת הסימפונית העיקרית והידועה ביותר במדינת ישראל.
תוכן עניינים |
התזמורת בתקופת היישוב [עריכה]
התזמורת נוסדה על ידי הכנר ברוניסלב הוברמן, שהביא לארץ מוזיקאים יהודים רבים מגרמניה הנאצית, רבים מהם הנגנים הטובים ביותר בתזמורות אירופה שגורשו ממשרותיהם על ידי הנאצים. בעת היווסדה נקראה "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" (Palestine Symphony Orchestra).
על קונצרט הפתיחה שלה, שנערך באולם יריד המזרח בתל אביב ב-26 בדצמבר 1936 ניצח המנצח הנודע ארטורו טוסקניני. בקונצרט זה ניגנה התזמורת את היצירות הבאות:
- הפתיחה "סולם המשי" של רוסיני
- הסימפוניה מס' 2 ברה מז'ור מאת ברהמס
- הסימפוניה "הבלתי גמורה" מס' 8 מאת שוברט
- נוקטורנו וסקרצו מתוך "חלום ליל קיץ" מאת פליקס מנדלסון-ברתולדי
- הפתיחה "אוברון" מאת ובר
בין השנים 1939–1945 כיהן ליאו קסטנברג כמנהלה. בתקופה זו, בשנות מלחמת העולם השנייה, הופיעה התזמורת ב-140 קונצרטים המיועדים לחיילי בעלות הברית בחזיתות השונות, לרבות הופעה בפני חיילי הבריגדה היהודית באל עלמיין בנובמבר 1944 ובנובמבר 1945, בתום מלחמת העולם השנייה, בקונצרטים חגיגיים בבלגיה.
בשנת 1946 ניתן לה השם "התזמורת הפילהרמונית הארץ - ישראלית"[1] (The Palestine Philharmonic Orchestra).
התזמורת בתקופת המדינה [עריכה]
עם קום המדינה ב-1948 הוסב שמה ל"התזמורת הפילהרמונית הישראלית". היא נחשבת לאחת התזמורות הטובות בעולם מסוגה, ומרבה להופיע ברחבי העולם. טובי המנצחים רואים לעצמם אתגר לנצח עליה. אחד מהם הוא זובין מהטה שהפך להיות גם המנהל המוזיקלי של התזמורת. גם טובי הסולנים בעולם רואים לכבוד להופיע במסגרת התזמורת, ועם הישראלים שביניהם נמנים הכנרים פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן.
מאז היווסדו של היכל התרבות בתל אביב בשנת 1957, הוא מהווה את אולם הבית של התזמורת.
בכל שנה, נוהגת התזמורת הפילהרמונית לנגן בקונצרט הראשון של כל אחת מהסדרות, גרסה מיוחדת לתקווה - ההמנון הלאומי של מדינת ישראל.
המסע הארוך ביותר
ב-1960, מ-11 באוקטובר עד 23 בדצמבר, ערכה התזמורת מסע מקיף עולם, ובמסגרתו הופיעה בצרפת, ארצות הברית, יפן והודו.
קהל המאזינים הגדול ביותר
באוגוסט 1988 קיימה התזמורת קונצרט מיוחד בניצוחו של זובין מהטה בפארק הירקון בתל אביב. הסולנים היו הזמר פלאסידו דומינגו והכנר הראשי יצחק פרלמן. אומדים את קהל המאזינים שנכח באירוע בכמאה אלף איש, מספר המאזינים הגדול ביותר שנכח בקונצרט קלאסי בישראל.
בשנת 1963 קיבלה הפילהרמונית את פרס אנגל למוסדות מוזיקליים בישראל.
| המלחינים המושמעים ביותר ברפרטואר התזמורת הפילהרמונית (נכון לסוף שנת 1992) | |
| המלחין | מספר ביצועים |
| לודוויג ואן בטהובן | 3141 |
| וולפגאנג אמאדיאוס מוצארט | 2933 |
| יוהנס ברהמס | 1815 |
| פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי | 1452 |
| פליקס מנדלסון-ברתולדי | 962 |
| המלחינים הישראלים המושמעים ביותר בתזמורת (נכון לסוף שנת 1992) | |
| המלחין | מספר ביצועים |
| פאול בן-חיים | 335 |
| מארק לברי | 165 |
| עדן פרטוש | 150 |
| יוסף טל | 120 |
| נועם שריף | 111 |
יועצים/מנהלים מוזיקליים [עריכה]
עד שנת 1977 לא היו לתזמורת מנהלים מוזיקליים. המנצחים שעמדו בקשר הקרוב ביותר עם התזמורת נקראו יועצים מוזיקליים.
- זובין מהטה (1968 - ) (יועץ מוזיקלי 1968 - 1977; מנהל מוזיקלי מאז ואילך)
- ז'אן מרטינו (1957 - 1959)
- ברנרדינו מולינרי
- פול פאריי (1949 - 1950)
- ליאונרד ברנשטיין (1947 - 1949; מנצח כבוד מאז 1988)
- ויליאם שטיינברג (1936 - 1938)
לקריאה נוספת [עריכה]
- אורי טפליץ, הפילהרמונית הישראלית, סיפורה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
- מיכאל אוהד, הפילהרמונית, הוצאת כתר, תל אביב, 1986.
- לידתה של תזמורת: ייסוד התזמורת הארץ-ישראלית כפי שהוא משתקף במכתביו, נאומיו ומאמריו של ברוניסלב הוברמן, הוצאת יחדיו, תשמ"ו 1986.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מיכאל אוהד, "התזמורת הבלתי מנוצחת", דבר, 19 בדצמבר 1958
- התזמורת הפילהרמונית הישראלית, אתר הבית
- הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית באתר עיריית תל אביב
- יוסי שיפמן, ריאיון עם יהושע פסטרנק, יו"ר הפילהרמונית, באתר הבמה, 12 בספטמבר 2012
- חנה ידור, תמונה קבוצתית עם תזמורת, מעריב, 25 בדצמבר 1986
- חנה ידור, קונצרט חגיגי ליום הולדת התזמורת, מעריב, 28 בדצמבר 1986
הערות שוליים [עריכה]
- ^ לפי מכתב על נייר מכתבים רשמי של התזמורת מ- 29.5.1947 (מס' קטלוגי: MUS 065 / B9) במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית
