התזמורת הפילהרמונית הישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נגני הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה
הכנר ברוניסלב הוברמן, מייסדה של התזמורת
עטיפה של תוכניית קונצרט 15.12.1947
בול לציון 25 שנים לתזמורת, 1961

התזמורת הפילהרמונית הישראלית היא התזמורת הסימפונית העיקרית והידועה ביותר במדינת ישראל.

התזמורת בתקופת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזמורת נוסדה על ידי הכנר ברוניסלב הוברמן, שהביא לארץ מוזיקאים יהודים רבים מגרמניה הנאצית, רבים מהם הנגנים הטובים ביותר בתזמורות אירופה שגורשו ממשרותיהם על ידי הנאצים. בעת היווסדה נקראה "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" (Palestine Symphony Orchestra).

על קונצרט הפתיחה שלה, שנערך באולם יריד המזרח בתל אביב ב-26 בדצמבר 1936 ניצח המנצח הנודע ארטורו טוסקניני. בקונצרט זה ניגנה התזמורת את היצירות הבאות:

בין השנים 19391945 כיהן ליאו קסטנברג כמנהלה. בתקופה זו, בשנות מלחמת העולם השנייה, הופיעה התזמורת ב-140 קונצרטים המיועדים לחיילי בעלות הברית בחזיתות השונות, לרבות הופעה בפני חיילי הבריגדה היהודית באל עלמיין בנובמבר 1944 ובנובמבר 1945, בתום מלחמת העולם השנייה, בקונצרטים חגיגיים בבלגיה.

בשנת 1946 ניתן לה השם "התזמורת הפילהרמונית הארץ - ישראלית"‏‏‏[1] (The Israeli Philharmonic Orchestra).

התזמורת בתקופת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו התזמורת, המורכב ממפתח פה (הפוך), קולן וחנוכייה

עם קום המדינה ב-1948 הוסב שמה ל"התזמורת הפילהרמונית הישראלית". היא נחשבת לאחת התזמורות הטובות בעולם מסוגה, ומרבה להופיע ברחבי העולם. טובי המנצחים רואים לעצמם אתגר לנצח עליה. אחד מהם הוא זובין מהטה שהפך להיות גם המנהל המוזיקלי של התזמורת. גם טובי הסולנים בעולם רואים לכבוד להופיע במסגרת התזמורת, ועם הישראלים שביניהם נמנים הכנרים פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן.

מאז היווסדו של היכל התרבות בתל אביב בשנת 1957, הוא מהווה את אולם הבית של התזמורת.

בכל שנה, נוהגת התזמורת הפילהרמונית לנגן בקונצרט הראשון של כל אחת מהסדרות, גרסה מיוחדת לתקווה - ההמנון הלאומי של מדינת ישראל.

המסע הארוך ביותר
ב-1960, מ-11 באוקטובר עד 23 בדצמבר, ערכה התזמורת מסע מקיף עולם, ובמסגרתו הופיעה בצרפת, ארצות הברית, יפן והודו.

קהל המאזינים הגדול ביותר

באוגוסט 1988 קיימה התזמורת קונצרט מיוחד בניצוחו של זובין מהטה בפארק הירקון בתל אביב. הסולנים היו הזמר פלאסידו דומינגו והכנר הראשי יצחק פרלמן. אומדים את קהל המאזינים שנכח באירוע בכמאה אלף איש, מספר המאזינים הגדול ביותר שנכח בקונצרט קלאסי בישראל.

בשנת 1963 קיבלה הפילהרמונית את פרס אנגל למוסדות מוזיקליים בישראל.

המלחינים המושמעים ביותר ברפרטואר התזמורת הפילהרמונית (נכון לסוף שנת 1992)
המלחין מספר ביצועים
לודוויג ואן בטהובן 3141
וולפגאנג אמאדיאוס מוצארט 2933
יוהנס ברהמס 1815
פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי 1452
פליקס מנדלסון-ברתולדי 962
המלחינים הישראלים המושמעים ביותר בתזמורת (נכון לסוף שנת 1992)
המלחין מספר ביצועים
פאול בן-חיים 335
מארק לברי 165
עדן פרטוש 150
יוסף טל 120
נועם שריף 111

יועצים/מנהלים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1977 לא היו לתזמורת מנהלים מוזיקליים. המנצחים שעמדו בקשר הקרוב ביותר עם התזמורת נקראו יועצים מוזיקליים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי טפליץ, הפילהרמונית הישראלית, סיפורה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
  • מיכאל אוהד, הפילהרמונית, הוצאת כתר, תל אביב, 1986.
  • לידתה של תזמורת: ייסוד התזמורת הארץ-ישראלית כפי שהוא משתקף במכתביו, נאומיו ומאמריו של ברוניסלב הוברמן, הוצאת יחדיו, תשמ"ו 1986.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏לפי מכתב על נייר מכתבים רשמי של התזמורת מ- 29.5.1947 (מס' קטלוגי: MUS 065 / B9) במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית