התחנה המרכזית של ירושלים

התחנה המרכזית של ירושלים חזית התחנה המרכזית בירושלים
חנוכת התחנה	שנות ה-60; המבנה הנוכחי מ-2001
מיקום	רחוב יפו, ירושלים
אתרים סמוכים	בנייני האומה
שירות אוטובוסים	לכל חלקי הארץ

מראה פנים מסופי האוטובוסים בתחנה, 4/06

התחנה המרכזית בירושלים היא מרכז התחבורה הציבורית הראשי בירושלים, ממנה יוצאים קווי אוטובוס בינעירוניים מהעיר לשאר הערים והיישובים בישראל.

התחנה מהווה חלק ממרכז תחבורתי רחב יותר, אשר כולל תחנה של הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, ובעתיד גם יכלול תחנת רכבת תת-קרקעית של רכבת ישראל שתקרא בשם "תחנת הרכבת בנייני האומה", ותהווה תחנה סופית של הקו המהיר לירושלים (2017).

[עריכה] מבנה התחנה

התחנה ממוקמת ברחוב יפו מול בנייני האומה במבנה בן 10 קומות שרוחבו למעלה מ-250 מטרים. המבנה מצופה באבן ובזכוכית. מלבד מיקומו הבולט בכניסה לירושלים וגודלו, סימן ההיכר של המבנה הוא שעון גדול במרכזו אשר ממוקם מעל הכניסה הראשית למבנה התחנה.

המבנה כולל, לצד מרכז התחבורה לאוטובוסים בינעירוניים מירושלים לשאר רחבי הארץ, גם מרכז קניות דו-מפלסי, בית כנסת, משרדי ממשלה ומשרדים פרטיים. בניגוד לתחנה המרכזית בתל אביב ולרוב התחנות המרכזיות בישראל, התחנה נמצאת כולה בתוך מבנה סגור, כולל כל רציפי התחנות הבינעירוניות, כך שלמעשה אין צורך ביציאה מהתחנה כדי לעלות על קווי האוטובוס או כדי להחליפם. בתחנה קיימים סידורי אבטחה קפדניים, שכוללים אף שיקוף תיקים כבנמלי תעופה. על פי הפרסומים,^[^{דרוש מקור}^] התכנון ההנדסי אף כלל מיגון מסיבי בין קומתי תוך יציקת שכבת בטון עבה בתוך התקרות, שתפקידה למנוע קריסת קומות במקרה של פיגוע.

בקומה שלישית של התחנה ישנו בית כנסת פעיל בכל שעות היום הנקרא בשם בית הכנסת אגד - בת עמי לזכר חללי מערכות ישראל. רב בית הכנסת הינו הרב מנחם מנדל וילהלם מחסידי חב"ד.

[עריכה] היסטוריה

התחנה נפתחה בספטמבר 2001, והחליפה את התחנה הישנה שהייתה באותו מקום מסוף שנות השישים. במהלך בניית התחנה החדשה פעלה התחנה המרכזית ממיקום זמני בהמשך רחוב יפו.

ביולי 2005, סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות, שני חיילי צה"ל מן הנח"ל החרדי, שפעלו במחאה נגד תוכנית ההתנתקות, השאירו תיק סמוך לשירותים שבמבנה. כוחות הביטחון חששו שמדובר במטען חבלה ופינו את הבניין, בדיעבד התברר שכל תכולת התיק הייתה סטיקרים. בעקבות זאת, הוקשחו הבדיקות ושונה המערך הביטחוני. גם חיילים במדים חויבו, בניגוד לעבר, בבדיקות שיקוף תיקים ובדיקות ביטחוניות אחרות. במקרה אחר באותו החודש (17 ליולי), השאירו חיילים אחרים תיק צ'ימידן ובו רכיבים מתכתיים וצינור מתכת (מטען דמה), ועליו הכיתוב "ההתנתקות עוד תתפוצץ לנו בפנים".

כיום התחנה נחשבת לאחת התחנות העמוסות ביותר בישראל וגם לחדישה ביותר. מרכז הקניות של התחנה זוכה להצלחה מרובה, בעיקר בשל האוכלוסייה הרבה שעוברת דרכו במטרה להגיע לרציפי התחנה בקומה השלישית ובשל העובדה שהחנויות הושכרו בעיקר לחברות גדולות או לחנויות רשת מוכרות, כלקח מהכישלון המסחרי של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב.

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים

לדיפו

התחנה המרכזית

[עריכה] ביקורת

הביקורת העיקרית עם הקמת התחנה הייתה ההחלטה להציב את תחנות ההסעה לבני ברק אליה נוסעים בעיקר חרדים בקצה הקומה, באגף נפרד הסמוך לשירותים הציבוריים. הדבר גרר תרעומת בקרב החוגים החרדיים ועיתונאים שראו בכך אקט של הדרה ופגיעה בשוויון.^[^{דרוש מקור}^]

[עריכה] קישורים חיצוניים

רועי אלמן, התחנה המרכזית: הסיוט שאינו נגמר, באתר mynet‏
רועי אלמן, מרכזית ירושלים: לא רעה, אם תצליחו להיכנס, באתר mynet‏
חיים ריבלין, סכנה: זיהום מסרטן בתחנה המרכזית בירושלים באתר חדשות ערוץ 2
מדיה וקבצים בנושא התחנה המרכזית של ירושלים בוויקישיתוף
תמונות של התחנה

רחוב יפו, ירושלים

אתרים לאורך רחוב יפו
(1) התחנה המרכזית \| (2) תחנת הרכבת (בבניה) \| (3) שוק מחנה יהודה \| (4) מרכז כלל \| (5) מדרחוב בן יהודה \| (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי \| (8) כיכר ספרא \| (9) העיר העתיקה \| (10) ממילא \| (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה \| (B) - כיכר ציון \| (C) - כיכר צה"ל