התחנה לחקר ציפורי ירושלים
התחנה לחקר ציפורי ירושלים היא אתר הטבע העירוני הקהילתי הראשון בירושלים.
התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע הוקמה בשנת 1994 על ידי עמיר בלבן וגדעון פרלמן. התחנה משמשת נקודת עצירה לעשרות אלפי ציפורי שיר שנודדות מדי סתיו לאפריקה ומדי אביב לאירופה. המחקר מתבצע באמצעות טיבוע ובאמצעות מעקב בתצפיות. התחנה שוכנת בפאתי גן סאקר, סמוך למשכן הכנסת ולבית הקברות שייח' באדר.
תוכן עניינים |
[עריכה] טיבוע ציפורים
|
|
ערך מורחב – טיבוע עופות |
טיבוע ציפורים הוא תהליך שבו ציפור נלכדת ברשת ערפל שמיועדת לכך, עוברת תהליך של זיהוי, גיול (קביעת גיל), קביעת זוויג (במידה והדבר אפשרי. לא תמיד ניתן לקבוע אם מדובר בזכר או בנקבה) ומספר מדידות. המדידות מאפשרות למטבע, כאיש מקצוע, לדעת אם הציפור זה עתה הגיעה מחלקו הראשון של המסע, או כבר שוהה זמן מה בנקודת העצירה הנתונה ועומדת להמשיך בנדידה.
בסיום התהליך, עונדים לציפור טבעת אלומיניום על אחת הרגלים. לכל טבעת יש מספר סידורי אחר, ושם של האוניברסיטה האחראית על אותו טיבוע. חלק קטן מהציפורים נלכדות פעם נוספת, וכך נצבר לאורך השנים מידע רב אודות הרגלי הנדידה של הציפורים.
[עריכה] תצפיות מתוך מסתור
בתחנה לחקר ציפורי ירושלים ישנו מסתור. זהו מבנה בעל חלון רחב אך נמוך לכל רחבו, המאפשר ליושבים מאחוריו לצפות בציפורים ובבעלי החיים מבלי להפריע להם. מול מסתור ברכה (נתרם על ידי קרן ברכה) מוקמו מספר בתי גידול שונים: בריכה מלאכותית מהווה בית גידול לח, סבך של עצים ושיחים משרת את ציפורי השיר הקטנות המעדיפות להסתתר במהלך היום, ועצים גבוהים מעט יותר משרתים עורבים, שלדגים ועוד ציפורים גדולות יחסית.
[עריכה] חשיבותה של ירושלים במסלול הנדידה
עופות גדולים כגון חסידות ועגורים עפים בתעופה פאסיבית, בדאיה, ולכן מעדיפים לנדוד בשעות היום החמות ומעל למישור החוף או מעל לערבה ובקעת הירדן. במסלולים אלה הם נהנים מתרמיקות ונודדים בקלות. לעומת זאת הציפורים הקטנות יותר אינן מסוגלות לדאות בשל העובדה שהן קטנות מדי, ולכן נאלצות לעוף בתעופה אקטיבית - לנפנף בכנפיהן לאורך כל הדרך. הציפורים הקטנות נודדות בלילה, ומעדיפות את האזורים הקרירים יחסית, ולכן נודדות מעל לגב ההר. ירושלים היא הנקודה הדרומית ביותר שבה יש להן מקום שבו הן מוצאות כמות משמעותית של אוכל, וכאשר הן יוצאות מירושלים לכיוון דרום הן לא אוכלות עד שסיימו לחצות את מדבר סהרה.
[עריכה] הבניין החי
מרכז המבקרים ע"ש גוטמן הוא המבנה החי הראשון בישראל: בקירות הוטמנו כ-70 תיבות קינון בגדלים שונים. הקירות מחופים באבנים בלתי אחידות כדי ליצור חריצים, כוכים ומחילות לחיות בר קטנות. בכך הם משמשים מחסה ובית לציפורים, חיות קטנות וצמחים שביתם עלול היה להיפגע בבניית מבנה רגיל. על הגג החי הוטמנו מעל 700 פקעות של פרחי ארץ ישראל, המספקים צוף וזרעים לחיות בר קטנות: דבורים, לטאות ופרפרים מגיעים לגג בכל שעות היום. תוכו של המבנה מכיל את הגלריה ע"ש גייל רובין, בה מוצגות תערוכות אומנות בנושאי טבע.
[עריכה] תחומי העיסוק הנוספים של התחנה
התחנה עוסקת בחינוך לשמירת טבע בירושלים. מתקיימים בה סיורים של בתי ספר לצד כינוסים מקצועיים בנושאים כגון אדריכלות ירוקה ופיתוח בר קיימא. כמו כן, התחנה מעורבת (נכון לשנת 2011) במאבק ציבורי לשמירה על עמק הצבאים ועל אתרי טבע עירוני אחרים בירושלים.
[עריכה] קישורים חיצוניים