התיאטרון הרומי העתיק של אורנז'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התיאטרון הרומי וסביבתו
ושער הניצחון של אורנז'
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Le Théâtre Antique d'Orange, 2007.jpg
מדינה Flag of France.svg צרפת
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1981, לפי קריטריונים 3, 6
הערות הורחב בשנת 2007

התיאטרון הרומי העתיק של אורנז' (צרפתית Théâtre antique d'Orange) הוא תיאטרון רומי אוגוסטיני שנבנה בתחילת המאה ה-1 בעיר אורנז' בפרובאנס שבדרום צרפת. התיאטרון שייך למועצה המקומית, ובכל קיץ נערך בו פסטיבל אורנז' לאופרה. בשנת 1981 הכריז ארגון אונסק"ו על התיאטרון כאתר מורשת עולמית ביחד עם שער הניצחון של אורנז'.

היסטוריה ותיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאטרון היה אחד מהתיאטראות הרומיים בקולוניה הרומית ארוזיו, שהוקמה בשנת 40 לפנה"ס. לתיאטרון היה תפקיד חשוב בחיי התושבים, ומעבר להפצת התרבות הרומית ברחבי האימפריה הרומית, הוא שימש גם להסחת דעתם של התושבים מפעילות פוליטית. הבידור במקום לבש צורות שונות, וכלל מופעי פנטומימה, קריאת שירה ואטלנה, סוג של פארסה הדומה לקומדיה דל'ארטה. על הבמה הוצגו מחזות עם אפקטים מרשימים שכללו שימוש במכשור במה. אירועי התרבות שנערכו בתיאטרון היו בחינם, ותכולתו הייתה בין 9,000 ל-10,000 מושבים.

התיאטרון נחשב לאחד הגדולים ביותר בתקופתו, ומצב השימור שלו נחשב לטוב כיוון שקיר החזית, שאורכו 103 מטרים וגובהו 37 מטרים, וכן הבמה נותרו בשלמותם, אם כי ללא ציפוי השיש המקורי. מעט מאוד נותר מהתפאורה המקורית, אך פסל הקיסר אוגוסטוס הועבר אל שקע מרכזי גדול בקיר הבמה, והוא ניצב בו עד היום.

התיאטרון נסגר בצו רשמי בשנת 391 במקביל לשקיעתה של האימפריה ולעליית כוחה של הנצרות, כיוון שהכנסייה התנגדה לסוג האירועים שנערכו בו. לאחר מכן ננטש התיאטרון לחלוטין ונבזז על ידי הברברים. בימי הביניים שימש המקום כמוצב הגנתי, ובמהלך מלחמות הדת בצרפת של המאה ה-16 מצאו בו תושבי העיירה מקלט.

במאה ה-17 ספג התיאטרון נזקים לאחר שנוצל על ידי מוריץ מנסאו כמקור לאבני בנייה. הוא נבדק ב-1840 ולאחר מכן נערכו בו מספר עבודות שיפוץ. בחפירות שנערכו במקום על ידי האדריכל ז'יל פורמיז'ה (Jules Formigé) נחשפו יסודותיו של מקדש שככל הנראה נבנה בתקופתו של הקיסר אדריאנוס, וכן שרידים של קפיטול.

הפסטיבל הרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאטרון בעת מופע בשנת 2007

מעמדו של התיאטרון השתפר במהלך המאה ה-19, בין השאר בזכות מאמציו של פרוספר מרימה, שבאותה תקופה נשא בתואר מנהל "האתרים המונומנטליים ההיסטוריים". בניהולו של מרימה בוצעו עבודות שיפוץ במקום ב-1825 וב-1869, והתיאטרון החל לארח את "הפסטיבל הרומי" שציין את פארה של רומא וכלל ביצוע של האופרה יוסף מאת אטיין מאול. בשלהי המאה הופיעו בתיאטרון שחקנים צרפתיים, ובהם שרה ברנאר שגילמה את תפקיד פדר ב-1903.

בסוף המאה ה-19 שוקמו המושבים, והחל מ-1902 נקרא הפסטיבל בשם "שורז'י ד'אוראנז'" (Chorégies d'Orange), ונחגג פעם בשנה בקיץ. השם נגזר מהמילה הצרפתית "Chœurs" שמשמעותה "מקהלה". זו נלקחה בתורה מהמילה יוונית "Χορος"‏‏[1]. עד לשנת 1969 כלל הפסטיבל מחזות, שהיו מוחלפים לעתים ביצירות מוזיקליות, באופרה ובסימפוניות. החל מאותה שנה הפך לפסטיבל אופרה בלבד, ואירועי התיאטרון הועברו אל העיר אביניון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of France
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בצרפת

מונומנטים רומיים ורומנסקים בארלארמון האפיפיורים, האסיפה האפסיקופלית והגשר באביניוןהמנזר הציסטריאני של פונטנההטירה והפארק בפונטנבלוגני וארמון ורסאי • האתרים הפרה-היסטוריים והמערות המקושטות בעמק וזר • הגבעה וכנסיית וזלההפארק הלאומי פירנאים (בשיתוף עם הפארק הלאומי אורדסה ומונטה פרדידו בספרד) • התיאטרון הרומי העתיק של אורנז' ושער הניצחון של אורנז'לה הבר • האתרים ההיסטוריים בליוןמון-סן-מישל והמפרץ • מגדלי הפעמונים של בלגיה וצרפת (בשיתוף עם בלגיה) • מנזר סן סאבן סיר גרטאמפמפרץ פורטו (קלנשה פיאנה, מפרץ ז'ירולטה, מאגר המים סקנדולה) • בורדו, נמל הירח • נאנסי: כיכר סטניסלה, כיכר קרייר וכיכר אליאנסמפעלי המלח המלכותיים בארק-א-סנאן ובסלין לה-בןדרך סנטיאגואזור השיפוט של סנט-אמיליוןעמק הלואר בין סולי-סיר-לואר ושאלון • פון דו גארפרובן, עיר ירידי ימי הביניים • פריז, גדות נהר הסןהעיר ההיסטורית המבוצרת של קרקסוןקתדרלת אמייןקתדרלת בורז'קתדרלת שארטרכנסיית סן רמי, ארמון טו וקתדרלת נוטרדאם דה ריימסשטרסבורג (גראנד איל) • תעלת מידיהלגונות בקלדוניה החדשהביצורי וובאןהעיר האפיסקופלית של אלביהפיטונים, הקרקסים הקרחוניים והסוללות בראוניוןבתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים (עם חמש מדינות אחרות) • הקוס והסוואן - נוף החקלאות והמרעה הים-תיכוניאגן המכרות בנור-פה דה קאלה