התיישבות המדיארים במרכז אירופה
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
התיישבות המדיארים (מגיארים) במרכז אירופה, באגן הקרפטים, על אזור הדנובה האמצעית, ידועה בהיסטוריה של העם ההונגרי תחת השם "כיבוש המולדת" (בהונגרית: Honfoglalás (הונפוגלאלאש)) ומציינת תקופה במחצית השניה של המאה ה-9 עד שנת 896 כשאיחוד השבטים המדיארים בראשותם של ארפאד וקורסאן פלשו מכיוון צפון הים השחור אל עבר המישור הפאנוני או פאנוניה.
השבטים המדיארים, רועים חצי-נוודים שמקורם, לדעת החוקרים בני זמננו, באזור ממזרח להרי אורל פלשו באלף הראשון אחה"ס לאגן הקאמה, אחר כך לאזור הערבות מצפון לים השחור וים אזוב והיו במשך זמן רב תחת שליטת הכוזרים.
בשנים 895-896 חצו את הרי הקרפטים וכבשו שטחים באגן הדונובה האמצעית, אירוע שנקרא במסורת ההונגרית "כיבוש המולדת". הגעתם לאזור התלוותה במעבר לחיים מיושבים ולחקלאות. בהתחלת המאה ה-11 קמה באזור זה הממלכה ההונגרית שאמיצה את הדת הנצרית הקתולית.
בין המאות ה-9-7 חיו המדיארים באזורים בשליטת הכוזרים, עם דובר שפה טורקית. לפי אחת מהתאוריות ההיסטוריות במאה ה-9 השתחררו מעולם של הכוזרים. אך הכוזרים יחד עם הפצ'נגים, אוכלוסיה שדיברה גם היא שפה טורקית, ובת בריתם, יצאו לכבוש מחדש את השטחים האבודים ובסביבות שנת 889 דחפו את המדיארים מערבה אל האזור שבין הדנייפר והדנובה התחתית. [1] בשנת 895 בימי הקיסר לאון השישי, קיסר ביזנטי התגייסו ההונגרים לצידם של צבאות האימפריה הביזנטית במלחמה נגד הבולגרים. הבולגרים ניצחו בקרב והפצ'נגים שלחמו ביחד איתם, תקפו שוב את המדיארים ודחפו אותם עוד יותר מערבה. בסביבות שנת 895 או 896 חצו המדיארים את הרי הקרפתים אל עבר האזורים המישוריים הסמוכים על יד הדנובה האמצעית והנהר טיסה, אזור התואם בערך את ההונגריה של היום.
תוכן עניינים |
[עריכה] אגן הקרפטים לפני הגעת המדיארים
באזור פרחה בימי קדם תרבות מרשימה של תקופת הברונזה שנחרבה באמצע האלף השלישי לפנה"ס על ידי שבטי פרשים שבאו מהערבות. הוא יושב במרוצת מאות השנים על ידי קלטים, רומים ואחר כך על ידי עמים נודדים כמו גותים, הונים, גפידים, אווארים, סלאבים ואחרים חלקים ממנו יושבו על ידי קלטים ובמאה הראשונה אחה"ס האזור נכבש על ידי הרומים. הם חילקו אותו בין שתי פרובינקיות אימפראיליות: פנוניה ודאקיה. במאה הרביעית הגותים גרשו את הרומים ומאוחר יותר מלך ההונים, אטילה הפך אותו לגרעין האמפריה הרופפת שלו. אחריו האזור היה למרכז ממלכתם של הגפידים, והאוורים. התיישבו בו גם בולגרים, גרמנים וסלאבים. בתקופת פלישת ההונגרים, בשלהי המאה ה-9, השטח אוכלס, לדברי היסטוריונים הונגרים, על ידי אוכלוסיה לא גדולה של סלאבים (כ-200,000?) [2] הפרשים ההונגרים חמושים בקשתות בסגנון מרכז אסייתי, הביסו מהר את הסלאבים המקומיים, שחלקם הפכו לעבדים וחלקם התמזגו איתם.
יש משערים כי בפלישה לאגן הקרפטי לקחו חלק - לפי המסורת - שבעה שבטים מדיארים, שאליהם הצטרפו שבט קבארי ועוד שבטים קטנים נוספים. יש מחברים המשערים כי מספר הפולשים היה בערך 400,000. [3][דרוש מקור]
לפי המסורת, ראשי השבטים המדיארים בחרו מנהיג בשם ארפאד ונשבעו לו אמונים על ידי שתייה מגביע עם דם מדמם. הם אף הכירו בזכות צאציו של ארפאד לרשת את התפקיד.
יש סבורים כי המדיארים הכירו את האזור שפלשו אליו עוד מהשנים 892-894 כששכירי חרב מקרבם השתתפו במלחמת המלך הפרנקי ארנולף מ"פרנקיה המזרחית" נגד הקניאז של מורביה. [4] גורם שסייע בידם בכיבוש שטחי פנוניה היה התפרקות הדוכסות המוראבית של סבטופלוק אחרי מותו של קניאז זה וסכסוך הירושה בין בניו.
[עריכה] מקורות וקישורים חיצוניים
[עריכה] לקריאה נוספת
Bartha A. - A magyar nép őstörténete. Akadémiai Kiadó, Budapest, 1988 (א.בארטה - ההיסטוריה הקדומה של העם ההונגרי, הוצאת האקדמיה, בודפשט, 1988
[עריכה] הנצחה
בשנת 1896, תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית התקיימו ברחבי הונגריה ובבירתה, בודפשט, חגיגות האלף ל"כיבוש המולדת" המדיארית.
