התיישבות המדיארים במרכז אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
פלישת השבטים המדיארים והתיישבותם במרכז אירופה

התיישבות המדיארים (מגיארים) במרכז אירופה, באגן הקרפטים, על אזור הדנובה האמצעית, ידועה בהיסטוריה של העם ההונגרי תחת השם "כיבוש המולדת" (בהונגרית: Honfoglalás (הונפוגלאלאש)) ומציינת תקופה במחצית השנייה של המאה ה-9 עד שנת 896 כשאיחוד השבטים המדיארים בראשותם של ארפאד וקורסאן פלשו מכיוון צפון הים השחור אל עבר המישור הפאנוני או פאנוניה. השבטים המדיארים או ההונגרים, רועים חצי-נוודים שמקורם, לדעת החוקרים בני זמננו, באזור ממזרח להרי אורל פלשו באלף הראשון אחה"ס לאגן הקאמה, אחר כך לאזור הערבות מצפון לים השחור וים אזוב והיו במשך זמן רב במאות ה-7-9 תחת שליטת הכוזרים, עם דובר שפה טורקית. לפני הגעת ההונגרים לאגן הקרפטים, שלוש מעצמות - האימפריה הבולגרית הראשונה, פרנקיה המזרחית ומורביה הגדולה נאבקו זו בזו בעד השליטה באגן הקרפטים. הן שכרו לעתים שכירי חרב מקרב הפרשים ההונגרים. כלומר היו בין ההונגרים כאלה שהכירו את שטחי פאנוניה עוד לפני התיישבותם בה.

הכיבוש ההונגרי התחיל בהקשר "נדידת עמים מאוחרת או זוטא. לפי אחת התאוריות ההיסטוריות, במאה ה-9 השתחררו המדיארים מעולם של הכוזרים. אך הכוזרים יחד עם הפצ'נגים, אוכלוסייה שדיברה גם היא שפה טורקית, ובת בריתם, יצאו לכבוש מחדש את השטחים האבודים ובסביבות שנת 889 דחפו את המדיארים מערבה אל האזור שבין הדנייפר והדנובה התחתית. ‏[1]

בשבשנת 895 בימי הקיסר הביזנטי לאון השישי התגייסו ההונגרים לצידם של צבאות האימפריה הביזנטית במלחמה נגד הבולגרים. הבולגרים ניצחו בקרב והפצ'נגים שלחמו יחד איתם, תקפו שוב את המדיארים ודחפו אותם עוד יותר מערבה. בסביבות שנת 895 או 896 חצו המדיארים את הרי הקרפתים אל האלפלד ואחר כך אל פאנוניה - האזורים המישוריים הסמוכים על יד הדנובה האמצעית והנהר טיסה, אזור ההכולל את ההונגריה של היום. הגעתם לשם התלוותה במעבר לחיים מיושבים ולחקלאות. הם ניצלו את הסכסוכים הפנימיים במורביה ומתישהו בין השנים 906-902 הם שמו קץ לממלכה סלבית זו. הם חיזקו את שליטתם באגן הקרפטים על ידי ניצחונם על הצבא הבווארי בקרב בצלאושפורץ ב-4 ביולי 907 בשנים 899 - 955 המשיכו המדיארים בשרשרת של פשיטות ברחבי אירופה ובין 971-943 אף תקפו יעדים בתוך האימפריה הביזנטית. בהדרגה הם התיישבו באגן ובסביבות שנת 1000 הקימו בו את הממלכה ההונגרית כשהדת הרשמית שלה הייתה הנוצרית הקתולית.

מקורות כתובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אירועים היסטוריים אלה דיווחו לראשונה המחברים והכרוניקנים הביזנטים. התיעוד הכתוב הראשון הוא ספרו של הקיסר הביזנטי לאון השישי החכם "הטקטיקה", שנכתב עד שנת 904, והתאר את [[המלחמה הבולגרית-ביזנטית בשנים 896-894]], עמות צבאי שקדם ממש לעזיבת ההונגרים את הערבות מצפון לים השחור. דיווח קרוב לאותם הימים ניתן לקרוא ב"המשך לכרוניקה של גאורגיוס הנזיר". אולם התיאור המפורט ביותר נמצא בספר "בעת ניהולי את האימפריה" (בלטינית De Administrando Imperio]) שחובר בחסותו של הקיסר קונסטנטינוס השביעי פורפוירוגנטוס]] ב סביבות שנת 952 או 951.

ספרים שנכתבו על ידי כמרים במדינות שירשו את האימפריה הקרולינגית מספרים אירועים שהיו קשורים מקרוב לפלישת המדיארים. הראשון בהם היו "השנתונים של פולדה" שהדיווחים שלה מסתיימים ב-901.מכתב שכתב בשנת 900 הארכיבישוף דיטמר של זלצבורג אל האפיפור יוחנן התשיעי מתייחס לכיבוש ההונגרי אך נחשב על ידי רבים למעשה זיוף. האב רגינו מפרים שחיבר ספר קומפילציה הנקרא "כרוניקת העולם" מזכיר את ההונגרים בפסקה אחת מוקדשת לשנת 889. מקור חשוב אחר הוא ה"אנטאפודוסיס" ("גמול") מאת הבישוף ליוטפרנד מקרמונה נכתב בסביבות 960. יוהנס אוונטינוס, היסטוריון מן המאה ה-16, המצוטט על ידי גיולה קרישטו, מספק מידע שאינו מופיע בשום מקור אחר, מה שרומז כי השתמש במקורות לא שרדו עד לימינו. עם זאת מהימנותו היא מפוקפקת (מג'ארו)

חיבור על חיי הקדושים שנכתב על ידי קרוניקנים של הכנייסה הסלבית הקדומה כולל בתוכו קטע עדות עיניים מן המלחמה הבולגרית-ביזנטית מהשנים 896-894. האגיוגרפיה של נחום הקדוש (חיי נחום) שנכתבה בסביבות שנת 924 כוללת מידע כמעט בן אותו הזנן המעיד על התרסקות מורביה בפני הפולשים המדיארים. אולם יש לציין כי העותק המוקדם ביותר של ספר זה מגיע אלינו משנות ה-1400. באופן דומה,ספר היסטורי שהושלם בשנת 1113, "הכרוניקה הרוסית הראשונית", הגיע אלינו ככתבי יד מאוחרים, הישן ביותר - משנות ה-1300.

ההונגרים עצמם שמרו בהתחלה את זכרם של האירועים החשובים בצורת שיר עם ובלדות. הכרוניקה המקומית המוקדמת ביותר חוברה במאה ה-11 המאוחרת. היא קיימת ביותר מגרסה אחת. גרסתה המקורית הורחבה וזוכתבה במהלך ימי הביניים. למשל - הכרוניקה המאויירת מן המאה ה-14 כוללת טקסטים מכרוניקה מן המאה-11.

אגן הקרפטים לפני הגעת המדיארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור פרחה בימי קדם תרבות מרשימה של תקופת הברונזה שנחרבה באמצע האלף השלישי לפנה"ס על ידי שבטי פרשים שבאו מהערבות. הוא יושב במרוצת מאות השנים על ידי קלטים, רומים ואחר כך על ידי עמים נודדים כמו גותים, הונים, גפידים, אווארים, סלאבים ואחרים חלקים ממנו יושבו על ידי קלטים ובמאה הראשונה אחה"ס האזור נכבש על ידי הרומים. הם חילקו אותו בין שתי פרובינקיות אימפראיליות: פנוניה ודאקיה. במאה הרביעית הגותים גרשו את הרומים ומאוחר יותר מלך ההונים, אטילה הפך אותו לגרעין האימפריה הרופפת שלו. אחריו האזור היה למרכז ממלכתם של הגפידים, והאוורים. התיישבו בו גם בולגרים, גרמנים וסלאבים. בתקופת פלישת ההונגרים, בשלהי המאה ה-9, השטח אוכלס, לדברי היסטוריונים הונגרים, על ידי אוכלוסייה לא גדולה של סלאבים (כ-200,000?) ‏[2] הפרשים ההונגרים חמושים בקשתות בסגנון מרכז אסייתי, הביסו מהר את הסלאבים המקומיים, שחלקם הפכו לעבדים וחלקם התמזגו איתם.

יש משערים כי בפלישה לאגן הקרפטי לקחו חלק - לפי המסורת - שבעה שבטים מדיארים, שאליהם הצטרפו שבט קבארי ועוד שבטים קטנים נוספים. יש מחברים המשערים כי מספר הפולשים היה בערך 400,000. ‏[3][דרוש מקור]

לפי המסורת, ראשי השבטים המדיארים בחרו מנהיג בשם ארפאד ונשבעו לו אמונים על ידי שתייה מגביע עם דם מדמם. הם אף הכירו בזכות צאצאיו של ארפאד לרשת את התפקיד.

יש סבורים כי המדיארים הכירו את האזור שפלשו אליו עוד מהשנים 892-894 כששכירי חרב מקרבם השתתפו במלחמת המלך הפרנקי ארנולף מ"פרנקיה המזרחית" נגד הקניאז של מורביה. ‏[4] גורם שסייע בידם בכיבוש שטחי פנוניה היה התפרקות הדוכסות המוראבית של סבטופלוק אחרי מותו של קניאז זה וסכסוך הירושה בין בניו.

ההונגרים ב"אטלקז"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך בשנים 800-500 ההונגרים היגרו מאזור הרי האוראל אל אזור שמצפון לים השחור. בסביבות שנת 670 בערבות שבאזור הזה התחוללו מהפכים רבים.

היחסים עם האונוגורים-הבולגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ברור עם ההונגרים (מדיארים) היו ביחס של קונפדרציה עם השבטים האונוגורים, שהיו בולגרים-טורקים ומשמעות שמם "עשרת השבטים", או שהיו בני חסות של אותם השבטים. לא יודעים גם כמה זמן נמשך הדו-קיום בין ההונגרים ובין האונוגורים. יש מעריכים כי לפחות מאתיים שנה. מאותה תקופה שרדו בשפה ההונגרית כ-מאתיים מלים ממקור טורקי-בולגרי. ‏[5] בשם "אונוגורים" ככל הנראה מקור השם "הונגרים" ו"הונגריה" שבו נקראו המדיארים בפי העמים באירופה.

השכנות עם הכוזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המאה 7-10 הכוזרים שלטו באזור הים הכספי ואחר כך בערבות שבין הדון ובין הדנייפר. הם כבשו גם את חצי האי קרים. אחרי מות החאן קובראט חמשת בניו נאבקו ביניהם על הירושה, מה שפיצל את כוחותיהם ואיפשר לכוזרים ולהונגרים להשתלט על השטחים שהיו נחלתם. הכוזרים השתלטו בעיקר על החלק המזרחי, בעוד ההונגרים, עדיין בחסות הכוזרים, כבשו את החלק המערבי. אחת מהארצות שבהם התיישבו הונגרים נקראה לבדיה, ואחרת, יותר מזרחה, נקראה אטלקז. בסביבות שנת 850 הן היו כבר עצמאיות ביחס לאימפריה הכוזרית ‏[6]. הבולגרים התפצלו לכמה קבוצות: הבולגרים של הוולגה בראשותו של קוטראג פנו צפונית-מזרחית אל גדות הנהר וולגה. קבוצה אחרת בראשות החאן אספרוך פנו דרומית-מערבית אל אזור הדנובה התחתית, ונקראה ה"בולגרים של הדנובה", ושבטים בולגרים נוספים בהנהגתו של החאן קובר חדרו לאגן הקרפטים כבני חסות של אימפריית האוורים.

ייתכן כי לשבטים הבולגרים שהיגרו צפונה הצטרפו גם קבוצות של הונגרים. מפני שבשנת 1235, כשהאח יוליאנוס ביקר בבולגריה שעל הוולגה, מצא בקרבתה אזור שהוא קרא לו בלטינית "מאגנה הונגריה", כלומר "הונגריה הגדולה", שבו חיו שבטים דוברי שפה קרובה להונגרית. "בשנת 922 הכרוניקן הערבי אבן פדלאן קרא להם "בשקירים". ייתכן גם שהם הגיעו לשם מאוחר יותר, אחרי תבוסת הכוזרים על ידי הערבים בשנת 737.

גבולות האזור "אטלקז" שבשליטת ההונגרים אינם ודאיים. יש משערים כי הוא נמצא איפשהו בין הדנייפר ובין הדנובה.

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Bartha A. - A magyar nép őstörténete. Akadémiai Kiadó, Budapest, 1988 (א.בארטה - ההיסטוריה הקדומה של העם ההונגרי, הוצאת האקדמיה, בודפשט, 1988

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1896, תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית התקיימו ברחבי הונגריה ובבירתה, בודפשט, חגיגות האלף ל"כיבוש המולדת" המדיארית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיית האומות
  2. ^ אנציקלופדיית האומות
  3. ^ אנציקלופדיית האומות
  4. ^ אנציקלופדיית האומות
  5. ^ 2004 Miklos Molnar ע' 18
  6. ^ Miklós Molnár ע' 19