התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (ירושלים)

התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות
מבנה בית הספר
מבנה בית הספר
פנימייה
תקופת הפעילות 1990–הווה (כ־34 שנים)
מייסדים בוב אשר ורפי עמרם
התמחות תלמידים מצטיינים במדעים, באמנות, במוזיקה ובמדעי הרוח
מיקום
מיקום קריית היובל בירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°45′05″N 35°10′37″E / 31.7515253°N 35.1769567°E / 31.7515253; 35.1769567
iasa.excellence.org.il
(למפת ירושלים רגילה)
 
התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות
התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויותאנגלית: Israel Arts and Science Academy או IASA, נהגה יא-סא. בערבית: المدرسة الثانوية للعلوم والفنون) הוא בית ספר תיכון פנימייתי, המיועד לתלמידים מצטיינים במדעים, באמנות, במוזיקה ובמדעי הרוח, השוכן למרגלות שכונת גבעת משואה בירושלים. מאז 2018 כולל בית הספר גם חטיבת ביניים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר נוסד ב-1990 על ידי בוב אשר, אשתו מרי ג'יין ועל ידי רפי עמרם, לימים אחד ממנהליו של בית הספר ומייסדו של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך השוכן באותו מבנה. בשנתו הראשונה של בית הספר החלו את לימודיהם בו שני מחזורים במקביל: הראשון החל את לימודיו בכיתה י', והשני החל בכיתה י"א. החל משנתו השנייה של בית הספר ועד היום רק תלמידי כיתות י' יכולים להתחיל את לימודיהם בבית הספר.

בשנת 2009 דווח כי בית הספר נקלע לקשיים עקב התמוטטותה של קרן צ'ייס שתמכה בבית הספר,[1] בעקבות הונאת הענק של ברנרד מיידוף. באותה השנה, הוכר בית הספר על ידי משרד החינוך כזוכה במקום הראשון באחוזי הצטיינות בבחינות הבגרות.[2]

רוב תלמידי בית הספר מתגוררים במסגרת הפנימייה של בית הספר, דרישה אשר עד לשנת הלימודים תשע"ב הייתה תנאי סף לקבלה לבית הספר. החל מאותה שנה החל התיכון לקלוט לשורותיו גם תלמידים אשר מתגוררים מחוץ לפנימייה, בעיקר ירושלמים. החלטה זו של בית הספר ספגה ביקורות רבות, לרבות של בוגרי בית הספר, שכן לטענתם הפנימייה מהווה חלק ניכר מתהליך החינוך של התלמידים המצטיינים.

תהליך הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הפנימייה

תהליך הקבלה מתחיל אצל כל התלמידים בכיתה ט'. התהליך כולל מבחני מיון פסיכוטכניים, ראיון אישי וסדנה בת 3 ימים שבה התלמידים גרים ולומדים בתנאי בית הספר. בכל שנה מתקבלים כ-100 תלמידים לבית הספר מבין מאות מועמדים התחלתיים, ובפועל מתחילים את הלימודים כ-90 תלמידים. הלימוד בבית הספר הוא במסלול של שלוש שנים באחת מארבע מגמות ההצטיינות אותה המועמד בוחר לפני תהליך הקבלה לבית הספר. ניתן לנסות להתקבל לשתי מגמות הצטיינות אך בסוף תהליך הקבלה נדרש המועמד לבחור באחת מהן. כיוון שניתן להתקבל לבית הספר רק בכיתה י׳, ישנם תלמידים אשר חוזרים על כיתה י' בבית הספר בנוסף לשנה שלמדו בבית הספר הקודם.

בנוסף ללימודי העשרה ברמה גבוהה, מחויבים כל התלמידים בבגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד במקצוע האנגלית.

מגמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוראה בבית הספר מתאפיינת בכיתות קטנות, הנחיה אישית, שעות הוראה רבות וצוות הוראה בכיר - רבים מהמורים הם מרצים באוניברסיטאות.

מגמת המדעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמקדות והעמקה במדע ניסויי (כימיה, פיזיקה או ביולוגיה), לצד לימודי מדעי המחשב. כמו כן, רשאים התלמידים ללמוד לימודי מדע נוסף למדע המורחב (נקרא גם מדע ראשי). שיטת ההוראה מבוססת על ניסוי וחקירה עצמאיים, ועל הרחבה לתחומי הפילוסופיה, ההיסטוריה והאתיקה של המדע, לצד ביסוס מיומנויות מחקר, כתיבה וקריאה מדעיים. תלמידי פיזיקה וביולוגיה עורכים בכיתה י"ב פרויקט מעמיק, ותלמידי כימיה עורכים אותו בכיתה י"א. תלמידים הבוחרים להעמיק במדעי המחשב מכינים פרויקט תכנות נרחב. ישנה בבית הספר כיתת מתמטיקה מואצת, בה התלמידים לומדים חומר של תואר ראשון לצד לימודי הליבה, וניגשים לבגרות בכיתה י"א.

מגמת המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגמת המוזיקה נלמדת מוזיקה קלאסית. תוכנית הלימודים נבנתה על ידי מורי המגמה, מוזיקאים פעילים – מלחינים ונגנים. התוכנית עוסקת בארבעה תחומי לימוד עיקריים: תחום הקניית הידע - תולדות המוזיקה וספרותה מימי הביניים ועד המאה ה-21, תחום רכישת המיומנויות התאורטיות - פיתוח שמיעה, הרמוניה וניתוח, תחום היצירה – קומפוזיציה ותזמור ותחום מיומנויות הביצוע.

המגמה פועלת בשיתוף עם מגמת המוזיקה של התיכון לאמנויות "אדלברט שטיפטר" מלינץ, אוסטריה עילית. מדי שנה ישנו מפגש באחד מבתי הספר הכולל ביצוע של יצירות שהולחנו ותזומרו על ידי תלמידי המגמות. בין המורים שלימדו או מלמדים בבית הספר: אנדרה היידו, בת-שבע רובינשטיין, מיכאל וולפה, דן יוהס, ישראל שרון, גדי עבאדי, חנן פיינשטיין, יונתן קרן ואריאל הלוי.

מגמת אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמת האמנות מבוססת על תוכנית לימודים שהוכנה בהתייעצות עם צוות מרצים מהאקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל". הלימודים המעשיים במגמה כוללים לימוד רישום, פיסול, אמנות בין תחומית, ציור, צילום ושימושי מחשב. הלימודים העיוניים כוללים קורסים באמנות עתיקה, ימי הביניים, רנסאנס, אמנות מודרנית והתפתחויות עכשוויות. סדנת האמנות וציודה מאפשרים לתלמידים לעסוק במגוון של טכניקות ושל מדיה, במסגרת השיעורים ובאופן עצמאי. רוב תלמידי מגמת האומנות כותבים עבודת גמר בהיקף של 5 יח"ל בנושא לבחירתם בתחום האומנות. העבודה מונחת על ידי איש אקדמיה או על ידי מורה מסגל בית הספר.

מגמת מדעי הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים תשס"ח (20072008) נפתחה מגמת מדעי הרוח, לאחר ניסיון כבר בשנת הלימודים תשס"ז (2006-2007). תלמידי המגמה לומדים בסגנון תוכנית "Great books", תוך מתן דגש על קריאת מקורות ראשוניים ודיון בקבוצות, כמו גם על פיתוח מיומנויות פרשנות וכתיבה. במסגרת התוכנית הייחודית של המגמה, שהיקפה 5 יחידות לימוד, משתתפים התלמידים בקורסים הסדורים לפי היגיון היסטורי-כרונולוגי: יוון ורומא, עלייתן של שלוש הדתות המונותאיסטיות בעת העתיקה המאוחרת, ימי הביניים וכן הלאה, כאשר לכל קורס דגש דיסיפלינארי אחר ומרצה שונה. במסגרת הקורסים מגישים התלמידים תרגילי כתיבה בהיקפים משתנים. מלבד הלימוד בתוכנית הייחודית, מחויבים תלמידי המגמה גם בדרישות הבאות:

  1. למידת שפה זרה שנייה (בנוסף לאנגלית) - השפות המוצעות לתלמידים כיום הן ערבית בהיקף 5 יחידות לימוד או לטינית בהיקף של 5 יחידות החל מ-2022, אולם תלמידים בעלי ידע מוקדם בשפות אחרות יכולים לבחור בהן.
  2. הרחבה ל־5 יחידות לימוד במקצוע הומאני אחד לפחות - האפשרויות המוצעות לתלמידים הן: היסטוריה, ספרות, מחשבת ישראל ופילוסופיה. כמו כן, תלמיד המעוניין להרחיב מקצוע ריאלי מוזמן לעשות זאת במסגרת לימודי "מדע שני" של מגמת המדעים.
  3. כתיבת עבודת גמר - רובם המוחלט של תלמידי המגמה כותב עבודת גמר בהיקף 5 יחידות לימוד באחד מתחומי הדעת של מדעי הרוח. כל תלמיד עובד בהנחיית איש אקדמיה או מורה מסגל בית הספר. העבודות הנכתבות על ידי תלמידי המגמה עומדות בסטנדרטים אקדמיים נוקשים ורבים מהתלמידים משתתפים בתחרויות לעבודות גמר מצטיינות, הן מטעם משרד החינוך והן מטעם מכוני מחקר כגון מרכז שזר, ואף זוכים בהן.

תלמידי מגמת מדעי הרוח יוצאים לסיורים לעיתים קרובות, בעיקר למקומות הרלוונטיים ללימודי התוכנית הייחודית, כגון מדבר יהודה, העיר העתיקה בירושלים, נמל קיסריה ועוד. החל משנת הלימודים ה'תשע"ג נערך על ידי תלמידי ומורי המגמה "מועדון קריאה". החברים בו קוראים יצירה ספרותית עליה ממליץ אחד החברים ומקדישים לה מפגש בהנחייתו. במהלך המפגש דנים ביצירה, מנתחים אותה ומחליפים עליה רשמים.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבוע הפרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבוע הפרויקטים מושבתים כל הלימודים הפורמליים, והתלמידים עובדים על פרויקטים אישיים משלהם. הימים הראשונים של שבוע הפרויקטים מוקדשים לפעילויות של מגמה, בהם התלמידים יוצאים לטיולים ועוברים סדנאות שונות במסגרת המגמה שלהם. נוסף על כך, בשנת הלימודים תשע"ד (2014) נוסף לשבוע הפרויקטים יום בין-תחומי בו מורים מסגל בית הספר מעבירים הרצאות וסדנאות בנושא שנבחר על ידי הנהלת בית הספר.

תלמידי שכבת י' חופשיים לבחור את הפרויקטים שלהם בכל הנושאים, החל במדעי הטבע וכלה במדעי הרוח; תלמידי שכבת י"א הכותבים עבודת גמר מקדמים לרוב את עבודתם; תלמידי שכבת י"א וי"ב עוסקים בפרויקטים השנתיים שלהם, במקצועות המגמה. בימים האחרונים מוצגים התוצרים שהשיגו התלמידים במהלך השבוע.

פעילות פנימייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעם בשבוע, במסגרת הפנימייה, עוברים התלמידים פעילות חברתית במסגרת כיתתית בהדרכת המדריכים האישיים של כל כיתה. במהלך השנה התלמידים עוברים מערכים חינוכיים שונים המועברים בשיתוף פעולה בין חברי צוות הכיתה - המדריך/ה והמחנך/ת.

במסגרת הפנימייה פועלות מספר ועדות האחראיות על פעילויות שונות. הוועדות מאורגנות ומופעלות על ידי תלמידי כל השכבות, ובראש כל ועדה ישנם שני תלמידי שכבת י"ב. כל ועדה מלווה על ידי מדריך פנימייה. הוועדות עוסקות בתחומים שונים כגון: טיולים, סרטים, מזון, ספרייה, תרבות, ספורט, דתות, איכות הסביבה ואיכות הפנים בפנימייה. בנוסף, קיימת ועדה המוציאה לאור עיתון בית ספרי מדי שבועיים. קיים גם צוות תלמידים האחראי על מערכת ההגברה בבית הספר. התלמידים נשארים בשבת בפנימייה פעם בשבועיים, ובשבתות אלה הוועדות פעילות במיוחד.

הפנימייה מפעילה חוגים שונים שנפתחים מדי שנה לפי ביקוש. כמו כן, כל כיתה מעלה פעם בשנה "ערב כיתה". ערב זה הוא ערב שתכננה הכיתה ומועבר לכל קהילת בית הספר. בערבים אלו כיתות רבות בוחרות להעלות הצגה מקורית שנכתבה על ידי תלמידי הכיתה או עיבוד למחזה קיים.

חינוך חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמידים פועלים על בסיס שבועי במסגרות שונות כדי לעזור לכלל. התלמידים פעילים במשך שלוש שנות הלימודים שלהם, לפי חוק החינוך החדש. הפעילות הקהילתית היא פעילות חובה על פי עקרונות בית הספר. בין המסגרות בהן ניתנת לתלמידים האפשרות לבחור נמנות מסגרות של עזרה לתלמידים מתקשים מהשכונה בה שוכן בית הספר, הדרכה בתנועת נוער, השכלת קשישים, חניכת ילדים בעלי מוגבלויות ועוד.

תלמידי שכבת י"ב מרכזים את כל הפעילויות הקהילתיות המתקיימות בבית הספר ונמצאים בקשר רציף עם רכז הפעילות הקהילתית בבית הספר, עובד סוציאלי במקצועו.

רבים מבוגרי בית הספר מתנדבים לשנת שירות[3] לפני השירות הצבאי.

חטיבת הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים תשע"ח (2019-2018) הוקמה חטיבת הביניים של יאס"א במבנה של בית הספר "גואטמלה" שבשכונת קריית מנחם. חטיבת הביניים פונה לתלמידים בעלי סקרנות, חדוות למידה ונכונות לעבודה מתוך תשוקה ותאוות דעת.[4] בדומה לחטיבה העליונה, בחטיבת הביניים ניתן דגש על רף אקדמי גבוה, טיפוח הסקרנות הטבעית ותרומה לקהילה כחלק מתוכנית הלימודים. תלמידי החטיבה מגיעים ממגזרים שונים בירושלים ובסביבתה, ביניהם גם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.[5]

תוכניות לימודיות ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת השעות מובנות תוכניות לימוד ייחודיות כחלק משיעורי החובה. אלו כוללות שעורי חממ"ה (חינוך לשוויון מגדרי ומיניות בריאה) - שעה בשבוע בהפרדה מגדרית של הכיתה, העשרת ההשכלה הכללית - שיעור שבועי על תולדות המוזיקה ושיעור בנושא תולדות האומנות, קורס פוטושופ לתלמידי כתה ז', לימודי כלכלה וניהול פיננסי בכיתה ט', כתיבה אקדמית בכיתה ט'. במקצועות מדעי הרוח פותחו על ידי צוות בית הספר תוכניות לימודים ייחודיות המשלבות תחומי דעת, ביניהן תנ"ך ותרבות ישראל, ספרות ותנ"ך, והיסטוריה וגאוגרפיה.

קורסי בחירה

במערכת השעות קבועות שתי משבצות זמן של שעתיים לקורסי בחירה, ביניהם כתיבה יוצרת, תיאטרון, אבולוציה, מדעי המוח, ובוטניקה וצמחים בסביבה הקרובה, פוטושופ מתקדמים, רישום, מקהלה, והרכבים מוזיקליים. תלמידים שמעוניינים להשתלב בתיכון במגמות הרוח, מוזיקה ואמנות מתחילים ללמוד קורסי בחירה רלוונטיים כבר בכיתות ח' וט'.

פעילות קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעתיים בשבוע מוקדשות דרך קבע לפעילות קהילתית, בעיקר פעילויות משותפות וחונכויות עם בית הספר היסודי "גואטמלה".[4]

שבוע פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמיים בשנה מתקיים שבוע פרויקטים, של למידה-מבוססת-פרויקטים בה התלמידים לוקחים אחריות מוגברת על תהליך הלמידה שלהם. התלמידים בוחרים את נושא הפרויקט ואת שותפיהם, ומנהלים באופן עצמאי את לוח הזמנים שלהם. בשבוע זה משולבים סיורים לימודיים.

ביקורת על בית הספר התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' חיים אדלר, מתח ביקורת על הישגי בית הספר התיכון ומוסדות דומים לו ואמר: "אלו מוסדות פרטיים על חשבון המדינה, שבונה את הבניינים ומשתתפת במימון שכר המורה".[6] ביקורת גם נמתחה כך שהקבלה ללימודים בתיכון מבוססת על מבחני קבלה בתשלום אליהם ניתן לרכוש ערכות הכנה,[7] ועל ההומוגניות התרבותית של התלמידים וסגל ההוראה.

מנהלי בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990-1992: בנצי בר לביא
  • 1992-1994: איילה רביד
  • 1994-1995: רפי עמרם
  • 1995-2005: רוני ארז
  • 2005-2007: מישקה בן דוד
  • 2007-2012: אילנה נולמן
  • 2012-2019: איתי בנוביץ
  • 2019-2023: דן שטייניץ
  • 2023- : דני פסלר

מנהלי חטיבת הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2021-2018: ענת מעוז
  • 2021- : מנשה שרביט

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]