התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה בית הספר

בית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויותאנגלית: Israel Arts and Science Academy או IASA, נהגה יא-סא. בערבית: "المدرسة الثانوية للعلوم والفنون") הוא בית ספר תיכון פנימייתי, המיועד לתלמידים מצטיינים במדעים, אמנות, מוזיקה ומדעי הרוח, השוכן בשכונת קרית היובל בירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר נוסד ב-1990 על ידי בוב אשר ורפי עמרם, מנהלו הראשון של בית הספר ומייסדו של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך השוכן באותו מבנה. מטרת מקימיו הייתה לתת מענה לתלמידים מוכשרים ובעלי מוטיבציה שלא מצאו מענה בבתי הספר המקומיים, ומעוניינים להרחיב את ידיעותיהם והשכלתם. בשנתו הראשונה של בית הספר היו בו שני מחזורים במקביל, אחד שהחל את לימודיו בכיתה י' ושני שהחל בכיתה יא', בעוד שביתר השנים, היו יכולים להתחיל לימודיהם שם רק תלמידי כיתות י'.

בשנת 2009 דווח כי בית הספר נקלע לקשיים עקב התמוטטותה של קרן צ'ייס שתמכה בבית הספר,‏‏‏[1] בעקבות הונאת הענק של ברני מיידוף. באותה השנה, הוכר בית הספר על ידי משרד החינוך כזוכה במקום הראשון באחוזי הצטיינות בבחינות הבגרות‏‏‏[2].

רוב תלמידי בית הספר מתגוררים במסגרת הפנימייה של בית הספר, דרישה אשר עד לשנת הלימודים תשע"ב הייתה תנאי סף לקבלה לבית הספר. החל מאותה שנה החל התיכון לקלוט לשורותיו גם תלמידים אשר מתגוררים מחוץ לפנימייה, בעיקר ירושלמים. החלטה זו של בית הספר ספגה ביקורות רבות שכן הפנימייה מהווה חלק ניכר מתהליך החינוך של התלמידים המצטיינים.

מסלולי לימוד ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הקבלה מתחיל אצל כל התלמידים בכיתה ט'. התהליך כולל מבחני מיון פסיכוטכניים, ראיון אישי וסדנה בת 3 ימים שבה התלמידים גרים ולומדים בתנאי בית הספר. בכל שנה מתקבלים עד 100 תלמידים לבית הספר מבין מאות מתמודדים, ובפועל מתחילים את הלימודים כ- 90 תלמידים בלבד.

אי לכך שהתלמידים יכולים להתקבל לבית הספר רק בכיתה י׳, ישנם תלמידים אשר חוזרים על שנה זו בבתי הספר הקודמים בהם למדו על מנת להתקבל לבית הספר (ובכך לחזור על שנה)

בית הספר שם דגש על התנסות במחקר, על סקרנות ופתיחות ועל לימוד אישי. בנוסף ללימודי העשרה ברמה גבוהה, מחויבים כל התלמידים בבגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד במקצוע האנגלית. בנוסף, התלמידים מחויבים ללמוד מקצועות לא שגרתיים, כלוגיקה ומקצועות העמקה בתחום ההרחבה שלהם.

ההוראה בבית הספר מתאפיינת בכיתות קטנות, הנחיה אישית, שעות הוראה רבות וצוות הוראה ברמה גבוהה - רבים מהמורים הינם או היו מרצים באוניברסיטאות. שעות הלימוד פרוסות על כל היום ובכך מתאפשרת הרחבה והעמקה במקצועות שבתי ספר אחרים לא לומדים.

מגמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הספר ארבע מגמות:

  • מגמת המדעים - התמקדות והעמקה במדע ניסויי ( כימיה או פיזיקה או ביולוגיה), לצד לימודי מדעי המחשב. כמו כן, רשאים התלמידים ללמוד לימודי מדע נוסף למדע המורחב (נקרא גם מדע ראשי). שיטת ההוראה מבוססת על ניסוי וחקירה עצמאיים, על הרחבה לתחומי הפילוסופיה, ההיסטוריה והאתיקה של המדע, לצד ביסוס מיומנויות מחקר, כתיבה וקריאה מדעיים. תלמידי המגמה מחויבים בי"א לעשות פרויקט מדעי מעמיק. הפרויקטים נערכים בהנחיית מנחים בעלי תואר שני ומעלה.
  • מגמת האמנות מבוססת על תוכנית לימודים, שהוכנה בהתייעצות עם צוות מרצים מהאקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל". הלימודים המעשיים במגמה כוללים לימוד רישום, פיסול,אמנות בין תחומית, ציור, צילום ושימושי מחשב. הלימודים העיוניים כוללים קורסים באמנות עתיקה, ימי הביניים, רנסאנס, אמנות מודרנית והתפתחויות עכשוויות. סדנת האמנות וציודה מאפשרים לתלמידים לעסוק במגוון של טכניקות ושל מדיה, במסגרת השיעורים ובאופן עצמאי.
  • מגמת מדעי הרוח נפתחה בשנת הלימודים תשס"ח (2007 - 2008). מגמה זו נפתחה באופן מצומצם וניסויי כבר בשנת הלימודים תשס"ז (2006 - 2007). תלמידי המגמה לומדים בסגנון תוכנית "Great books", תוך מתן דגש על קריאת מקורות ראשוניים ודיון בקבוצות, כמו גם על פיתוח מיומנויות פרשנות וכתיבה. במסגרת התוכנית הייחודית של המגמה (שהיקפה 5 יח"ל), משתתפים התלמידים בקורסים הסדורים לפי היגיון היסטורי-כרונולוגי (יון ורומא, עלייתן של שלוש הדתות המונותאיסטיות בעת העתיקה המאוחרת, ימי הביניים וכן הלאה), כאשר לכל קורס דגש דיסיפלינארי אחר ומרצה שונה. במסגרת הקורסים מגישים התלמידים תרגילי כתיבה בהיקפים משתנים. מלבד הלימוד בתוכנית הייחודית, מחויבים תלמידי המגמה גם בדרישות הבאות:
  1. למידת שפה זרה שנייה (בנוסף לאנגלית) - השפות המוצעות לתלמידים כיום הן ערבית, לטינית וצרפתית בהיקף 5 יח"ל, אולם תלמידים בעלי ידע מוקדם בשפות אחרות יכולים לבחור בהן.
  2. הרחבה ל-5 יח"ל בשני מקצועות הומאניים - האפשרויות המוצעות לתלמידים הן: היסטוריה, תנ"ך, ספרות, מחשבת ישראל ופילוסופיה. כמו כן, תלמיד המעוניין להרחיב מקצוע ריאלי מוזמן לעשות זאת במסגרת לימודי "מדע שני" של מגמת המדעים.
  3. כתיבת עבודת גמר - כתיבת עבודת גמר בהיקף 5 יח"ל, בכל אחד מתחומי הדעת של מדעי הרוח. כל תלמיד עובד בהנחיית איש אקדמיה או מורה מסגל ביה"ס. העבודות הנכתבות על ידי תלמידי המגמה, עומדות בסטנדרטים אקדמיים נוקשים ורבים מתלמידי משתתפים ואף זוכים בתחרויות לעבודות גמר מצטיינות (הן מטעם משרד החינוך והן מטעם מכוני מחקר, כגון מרכז שזר.

תלמידי המגמה יוצאים לסיורים לעתים קרובות, בעיקר למקומות הרלוונטיים ללימודי התוכנית הייחודית (כגון מדבר יהודה, העיר העתיקה בירושלים, נמל קיסריה ועוד). החל משנת הלימודים התשע"ג נערך על ידי תלמידי ומורי המגמה "מועדון קריאה". החברים בו קוראים יצירה ספרותית עליה ממליץ אחד החברים ומקדישים לה מפגש בהנחייתו. במהלך המפגש דנים ביצירה, מנתחים אותה ומחליפים עליה רשמים.

שבוע פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבוע הפרויקטים מושבתים כל הלימודים הפורמלים והתלמידים עובדים על פרויקטים אישיים משלהם. הימים הראשונים של שבוע הפרויקטים מוקדשים לפעילויות של מגמה, בהם התלמידים יוצאים לטיולים ועוברים סדנאות שונות במסגרת המגמה שלהם.

תלמידי שכבת י' ויב' חופשיים לבחור את הפרויקטים שלהם בכל הנושאים (החל במדעי הטבע וכלה במדעי הרוח); תלמידי שכבת י"ב הכותבים עבודת גמר מקדמים לרוב את עבודתם; תלמידי שכבת י"א עוסקים בפרויקטים השנתיים שלהם, במקצועות המגמה. בימים האחרונים מוצגים התוצרים שהשיגו התלמידים במהלך השבוע.

פעילות פנימייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנימייה מפעילה חוגים שונים, שנסגרים ונפתחים לפי ביקוש. כמו כן, מדי שנה מעלה כל כיתה "ערב כיתה", שהוא ערב שתכננה הכיתה ומועבר לכל קהילת בית הספר. בערבים אלו כיתות רבות בוחרות להעלות מחזה מקורי שנכתב על ידי תלמידי הכיתה, או עיבוד למחזה קיים.

פעם בשבוע, במסגרת הפנימייה, עוברים התלמידים פעילות חברתית הממויינת לפי כיתות בהדרכת המדריך האישי של הכיתה. קיימות מספר ועדות האחראיות על פעילויות שונות, המאורגנות ומופעלות על ידי התלמידים. קיימות ועדות בנושאי טיולים, וסרטים, מזון, ספרייה, מחשבים, ועדה המוציאה לאור עיתון, תרבות, ספורט, דתות ואיכות הסביבה.

חינוך חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמידים פועלים באופן שבועי במסגרות שונות על מנת לעזור לכלל. בשונה מבתי ספר אחרים בהם המחויבות האישית היא במשך כיתה י' בלבד, התלמידים ביאסא פעילים במשך שלוש שנות הלימודים שלהם. הפעולה איננה התנדבותית, אלא פעילות חובה על פי עקרונות בית הספר. בין המסגרות בהם ניתנת לתלמידים האפשרות לבחור נמנות מסגרות של עזרה לתלמידים מתקשים מהשכונה בה שוכן בית הספר, הדרכה בתנועת נוער, השכלת קשישים, חניכת ילדים בעלי מוגבלויות ועוד.

תלמידי שכבת י"ב מרכזים את כל הפעילויות הקהילתיות המתקיימות בבית הספר ונמצאים בקשר רציף עם רכזת הפעילות הקהילתית בבית הספר, עובדת סוציאלית במקצועה.

לאחר תום הלימודים, מתנדבים רבים מבוגרי בית הספר לשנת שירות.‏[3]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' חיים אדלר, מתח ביקורת על הישגי בית הספר ומוסדות דומים לו ואמר: "אלו מוסדות פרטיים על חשבון המדינה, שבונה את הבניינים ומשתתפת במימון שכר המורה"‏[4]. ביקורת גם נמתחה על קיומם של מבחני קבלה בתשלום אליהם ניתן לרכוש ערכות הכנה‏[5], ועל ההומוגניות התרבותית של התלמידים וסגל ההוראה.

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°45′05″N 35°10′37″E / 31.7515253°N 35.1769567°E / 31.7515253; 35.1769567

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]