התיכון ליד האוניברסיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התיכון ליד האוניברסיטה
LogoLeyada.gif
סמל התיכון
תאריך ההקמה: 1935
סוג: בית ספר על-יסודי
שכבות לימוד: ז'-י"ב
מנהל: ד"ר גלעד אמיר
ארגון סגל ההוראה: הסתדרות המורים וארגון המורים העל-יסודיים
מיקום: ירושלים
אתר אינטרנט: http://www.leyada.net
חזית בית הספר
צידו האחורי של בית הספר

התיכון ליד האוניברסיטה, המכונה ליד"ה, הוא בית ספר הכולל חטיבת ביניים ובית ספר תיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר נחשב לאחד מהיוקרתיים בישראל, הן בשל תנאי הקבלה הגבוהים והן בשל בוגריו הנודעים הרבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיכון נוסד בשנת 1935 ביוזמת המחלקה לחינוך של האוניברסיטה העברית ובתמיכת הוועד הלאומי ו"בית המדרש למורים העברי", והיה בבעלות משותפת של האוניברסיטה העברית ובית המדרש למורים, שסיפק את הבניין לבית הספר החדש. הבניין נבנה בסמוך לבית המדרש למורים בשכונת בית הכרם. בתחילה נקרא "תיכון בית הכרם" אך בהמשך שינה את שמו. התיכון נועד לסייע בהכשרתם של מורים, כדי להכין עתודת תלמידים ולשמש במה למחקרים חינוכיים.

בתקופת המנדט התקיים קשר הדוק בין בית-הספר לבין האוניברסיטה, וראש המחלקה לחינוך באוניברסיטה שימש גם בתפקיד מנהל התיכון. מנהלי התיכון באותה תקופה היו פרופ' אלכסנדר דושקין, פרופ' עקיבא ארנסט סימון וד"ר אליעזר ריגר שעסקו במקביל בתפקידים אקדמיים וחינוכיים.

בית-הספר נועד לסייע בהכשרתם של מורים לעתיד שלמדו באוניברסיטה. הם צפו בשעורים שהתקיימו בו והתנסו גם בהוראה מעשית. נוסף להיותו בית ספר לדוגמה להכשרת מורים התאפיין בית הספר במספר איפיונים נוספים. בית הספר כלל שש שנות לימוד: החל מכיתה ז' (אשר כונתה א') עד כתה י"ב (שכונתה ו'), בניגוד למבנה של ארבע שנות לימוד בתיכון שהיה נהוג באותה תקופה במערכת החינוך. בית הספר שם דגש על עקרון העשרה ובחירה בתוכניות לימודים, וגם הקנה חשיבות רבה לתחום החינוך החברתי. הוקמה מועצת תלמידים שהייתה שותפה לקבלת החלטות בתחומים שונים של חיי בית הספר.

מתחילת דרכו שאף בית הספר לא לשמש רק כמוסד להקניית ידע, אלא להתחשב בכלל אישיותו של התלמיד. מספר שנים לאחר הקמתו החל בית-הספר גם לראות את אחת ממטרותיו בקידום תלמידים מחוננים וסיפוק צרכיהם הייחודיים.

בית הספר מומן מתשלום שכר לימוד בתוספת כספי תרומות של יהודים מאמריקה ותמיכה של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי. עם מוריו בתקופת היישוב נמנו ישעיהו ליבוביץ ושמואל סמבורסקי, שלימדו מדעים, מרדכי ארדון, שלימד ציור, ויצחק נבון, שלימד ערבית.

לקראת סוף תקופת המנדט הועלה רעיון להעביר את בית הספר להר הצופים ליד קמפוס האוניברסיטה. הרעיון לא יצא לפועל עקב פרוץ מלחמת העצמאות וניתוק הר הצופים מהעיר. לאחר הקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם הוחלט להעתיק את בית-הספר למבנה חדש, שנחנך בתחילת שנות השישים בקרבת הכניסה הראשית לקמפוס.

בתקופת המדינה שמר בית-הספר על רבים מהמאפיינים הייחודים שלו מראשית דרכו, אך חלו בו גם שינויים לא מעטים. מספר התלמידים גדל בצורה משמעותית. בית-הספר פתח כיתות מופרדות מיתר הכיתות, עם תוכנית לימודים נפרדת שנועדה לקדם תלמידים בעלי הישגים נמוכים על פי גישת ההוראה המשקמת של פרופ' קרל פרנקנשטיין מהאוניברסיטה העברית. הונהגו גם תוכניות לימודים ייחודיות במקצועות שונים שעליהם נבחנו התלמידים בבחינות בגרות שחוברו על ידי מורי בית הספר, וכן תוכניות ה"אתגר", המאפשרות לימודים מוגברים וביצוע בגרויות מוקדם מן הרגיל.

ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת הלימודים 19911992 יושם הסדר שבמסגרתו התקבלו תלמידי בית-הכרם אוטומטית לחטיבת הביניים, לאחר ויכוח ציבורי שבו התנגדו בהנהלת ביה"ס לקבל את ילדי השכונה.

החל משנת 2007 מתקיים בבית הספר, ביוזמת משרד החוץ ומינהלת חינוך ירושלים ובהובלת בית הספר מידי שנה כנס מודל האו"ם הישראלי – ה-IMUN.

ב-20 בנובמבר 2007, בעיצומה של שביתת ארגון המורים העל-יסודיים, נשבר בבית הספר שיא גינס – "השיעור הצפוף בעולם": כ-244 תלמידים הצטופפו בכיתה ששטחה 30 מ"ר וקיבלו שיעורים במחשבת ישראל, בתנ"ך ובספרות. המבצע תוכנן על ידי מועצת התלמידים של בית הספר כמחאה על סירובה של הממשלה להפחית את מספר התלמידים הגבוה בכיתות הלימוד בבתי הספר בישראל.

החל משנת 2008 ניתנה לתלמידי מערב העיר עדיפות בקבלה לבית-הספר על פני תלמידים מאזורים אחרים בעיר. זוהי עדיפות שהייתה שמורה אז רק לתלמידי בית-הספר היסודי בית הכרם. מהלך זה נכפה על ביה"ס לאחר מאבק ציבורי שהוביל ראש העיר, ניר ברקת.

מבנה התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחטיבת הביניים חמש-שש כיתות בשכבה (משתנה משנה לשנה). שלוש או ארבע מהן מוגדרות כ"כיתות מואצות", בהן לומדים ברמה מוגברת והתלמידים המיועדים להן אובחנו כמחוננים; כיתה אחת היא כיתה "רגילה", שאיננה "מואצת", וכיתה נוספת לוקחת חלק במיזם הקרוי "התוכנית החדשה", שמטרתו לפתח תלמידים בעלי רצון ללמוד, ולפתח את כשרונותיהם.

חלק מבוגרי כיתות ט' נדרשים לעזוב ואז מצטרפים גם תלמידים חדשים לחטיבה העליונה.

מימון ביה"ס מכספי ציבור בשילוב גבייה של סכומים גבוהים מההורים. המימון הכפול דנן מעורר התנגדות בקרב פעילים במינהלים הקהילתיים ובמערכת החינוך העירונית.

נוף התיכון מצפון

רשימת מנהלי בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה
פרופ' אלכסנדר דושקין 19351939, 19511953
פרופ' עקיבא ארנסט סימון 1939, 1950
ד"ר אליעזר ריגר 1935–1951
ד"ר מאיר שפירא 1951–1978
ד"ר שמואל קנלר 1978–1989
גב' חנה לויטה 1989–2003
ד"ר גלעד אמיר 2003–הווה

בוגרים נודעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין בוגרי התיכון ניתן למצוא אישים חשובים רבים שעיצבו לאורך השנים את דמותה של מדינת ישראל, מן התחום הציבורי והעסקי ובתחומים נוספים לרוב מתחומי המשפט, המדעים והרוח. בין בוגרי בית הספר נמנים 20 חתני פרס ישראל, שני חתני פרס נובל וחתן אחד של מדליית פילדס במתמטיקה. להלן רשימה חלקית של בוגרים (השנה בסוגריים היא שנת סיום הלימודים בבית הספר):

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דני יעקובי, "ראשיתה של הכשרה מקצועית באוניברסיטה מחקרית: הקמת המחלקה לחינוך באוניברסיטה העברית" בתוך: חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית, התבססות וצמיחה, הוצאת מאגנס, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°46′50″N 35°11′49″E / 31.78056°N 35.19694°E / 31.78056; 35.19694