התכתבות וילי וניקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טלגרמות וילי-ניקי היו סדרת מסרים שהועברו בין הקיסר וילהלם השני מהאימפריה הגרמנית והצאר ניקולאי השני מרוסיה, ערב מלחמת העולם הראשונה.

הקיסר וילהלם והצאר ניקולאי היו בני דודים שלישיים (שניהם היו בני ניניו של הצאר פאול הראשון), והקיסר היה בן דודה הראשון של אשתו של ניקולאי, אליקס, נסיכת הסה. השליטים התכתבו באנגלית, וכינו זה את זה "וילי" ו"ניקי".

מקור הטלגרמות הוא הספר הלבן הגרמני, מקבץ מסמכים רשמיים שפורסמו כדי להצדיק את עמדת ממשלת גרמניה לאחר התפרצות המלחמה. המונח "טלגרמות וילי-ניקי" נובע מכותרת ספרו של הרמן ברנסטיין, "התכתבות וילי-ניקי", שפורסם ב-1918 וחשף את התכתבות הטלגרף בין שני השליטים במהלך התקופה שבין יוני 1904 לאוגוסט 1907.

הטלגרמות נפתחו בבקשתו של הצאר מהקיסר לחדול את ההתפתחויות החמורות שהביאו לפריצת המלחמה.

"אני חוזה שבקרוב מאוד יכריע אותי הלחץ המוטל עליי ואאלץ לנקוט אמצעים קיצוניים שיובילו למלחמה. כדי לנסות להימנע מפורענות כמלחמה אירופית, אני מבקש ממך בשם ידידותנו הישנה לעשות ככל יכולתך כדי לעצור את בני בריתך מלהגזים. ניקי".

בסופו של דבר השתנה טון ההתכתבות, ושני המנהיגים הזהירו זה את זה מגיוס ממשמש ובא עקב גורמים שמחוץ לשליטתם, תוך הבהרה שהגיוס, אין פירושו מלחמה. מתוך הטלגרמה האחרונה:

"הבהרה מיידית ותשובה שאינה מוטלת בספק מממשלתך היא הדרך היחידה למנוע סבל ללא קץ. עד שאקבל את התשובה, אבוי, אינני יכול לדון בנושא של הטלגרמה שלך. למעשה, אני מוכרח לבקש ממך להורות מיד לכוחותיך שלא לבצע בשום אופן ולו את הפלישה הזעירה ביותר מעבר לגבולותינו. וילי".

נציגי המדינות הלוחמות דנו בטלגרמות במהלך המלחמה, במהלך הדיונים על חוזה השלום של פריז, בשנים שבין שתי המלחמות ועד היום. בשנים האחרונות העריכו החוקרים מחדש את חילופי הדברים, והקדישו תשומת לב יתרה לטלגרמה של ניקולאי השני שמתוארכת ל-29 ביולי 1914, יומיים לפני המלחמה:

"תודה על הטלגרמה הפייסנית והידידותית שלך. אך מסרים רשמיים שהוצגו היום בידי השגריר שלך לשר שלי העבירו טון שונה מאוד. אנא הסבר את ההבדל! יהיה זה נכון להעביר את הבעיה האוסטרו-סרבית אל ועידת האג. בוטח בחוכמתך ובידידותך. אוהבך, ניקי".

כפי שנראה מנוסח הטלגרמה, ב-29 ביולי 1914 הציע הצאר ניקולאי להעביר את הדיון בבעיה האוסטרו-סרבית לוועידת האג (בבית הדין בהאג). הקיסר וילהלם לא הגיב להצעה בתשובתו. לפי הפוליטיקאי האמריקני ג'יימס בק, שכתב רבות על המלחמה ותקף את ממשלת גרמניה לפני שפרצה, משרד החוץ הגרמני השמיט את הטלגרמה כשפרסם את ההתכתבות בין הקיסר ובין הצאר. לאחר פרסום הטלגרמה בידי משרד החוץ הרוסי ב-31 בינואר 1915, הסבירו אנשי משרד החוץ הגרמני כי החשיבו את הטלגרמה כ"לא חשובה". מנגד, שר החוץ הרוסי סרגיי סאזונוב ושגריר צרפת ברוסיה מוריס פלאולוג האמינו כי הטלגרמה דווקא חשובה למדי. פלאולוג, בק ואחרים האשימו את וילהלם שבכך שלא תמך בהצעת ניקולאי, נטש למעשה את הסיכוי לשלום ולפתרון הבעיה.