התליין
התליין (El Verdugo) הוא אחד מסיפוריו של אונורה דה בלזק שהופיע בשנת 1831. לדברי הסופר, יסודו במקרה שאירע במציאות.
עלילה [עריכה]
בימי מלחמת נפוליאון בספרד הוטל על פלוגתו של מפקד צעיר, ויקטור מרשאן, להשגיח בכפר עוין בשם מנדה. ימים אחדים לאחר מכן התרחשה התקוממות קשה כנגד הכובשים, וחייו של מרשאן ניצלו בזכות עזרתה של קלרה דה לאגנז, בתו של האציל המקומי. לאחר שסוכלה המרידה הוציא הגנרל השולט במחוז, פסק דין מוות כנגד כל בני אותה משפחת אצולה. מרשאן ניסה להשיג חנינה לקלרה בתנאי שתינשא לו, אך היא סירבה לו ובחרה למות בגאווה.
הנידונים למוות ביקשו כי יושאר בחיים שריד יחיד ממשפחתם המיוחסת, לבל תיעקר זו כליל מן השורש ותיפסק השושלת. הוסכם כי כך יהיה. התנאי היה כולם לתלייה פרט לשאיר אחד. קרא המרקיז דה לאגנז לבנו בכורו, חואניטו, וציווה עליו להמית בזה אחר זה את הוריו, אחיו ואחיותיו. בלית ברירה נשמע הבן והרג בעל כורחו את כל האהובים עליו, פרט לאימו שהפילה עצמה מעל צוק סלע כדי להקל מעט על ייסורי בנה. לאחר המעשה המחריד בחר לו הבן אישה ונישא לה, אך התאבד ביום שבו נולד לו צאצא.