תלמוד ירושלמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים. הסוגיות שבו נערכו בארץ ישראל במאות השלישית והרביעית. ככל הנראה עריכתו נעשתה לאחר 370 לספירה. עריכתו מיוחסת במקורות לאמורא רבי יוחנן, שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל. אך נראה שהעריכה נעשתה הרבה שנים אחריו. מסכת נזיקין שונה באופיה מן התלמוד הירושלמי כולו, והיא משקפת כנראה עריכה מוקדמת יותר. לפי הרב יצחק אייזיק הלוי התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו הוא זה שנלמד בישיבת ציפורי לפני גזירות הקיסר גאלוס והנציב הרומאי ארסקינוס בשנת ד' אלפים קי"א, 351 לסה"נ. בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת אביי ורבא.

תוכן עניינים 1 נוסח התלמוד הירושלמי 2 מאפיינים מרכזיים 3 הבדלים במסכתות 4 פרשני הירושלמי המסורתיים 4.1 המפרשים העיקריים 4.2 פרשנים מסורתיים נוספים 4.3 מסכתות התלמוד הירושלמי 5 ראו גם 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] נוסח התלמוד הירושלמי

לפני התלמוד הירושלמי הייתה המשנה בנוסח שונה מזה שהיה לפני עורכי התלמוד הבבלי. יש הסבורים כי היו קיימות שתי מהדורות משנה, האחת בארץ ישראל והשנייה בבבל. ניתן, עם זאת, להראות כי בארץ ישראל היה נוסח משנה "נזיל" יותר מאשר בבבל, וכמה שינויים בין נוסחי המשנה שלנו מוסברים על ידי סוגיות הדנות בעניין בתלמוד הירושלמי - דוגמה מובהקת היא המשנה הראשונה בפרק רביעי במסכת בבא בתרא.

התלמוד הירושלמי שרד בידינו בעותק אחד שלם בלבד, הוא כתב יד סקליגר 3 (Or. 4720) שבספריית האונברסיטה של ליידן ("כתב יד ליידן"), שנכתב על ידי ר' יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין הרופא ממשפחת הענוים בשנת 1289. כתב יד זה, יחיד במינו בעולם, הועתק גם הוא מכתב יד יחיד. כך שלמעשה כל מחקר הירושלמי בנוי על כתב יד זה באופן כמעט בלעדי. דפוס וינציה של הירושלמי (רפ"ג) הועתק גם הוא מכתב יד זה, לאחר שתוקן בידי חבר תלמידי חכמים. כל שאר דפוסי הירושלמי הועתקו מדפוס וינציה, כך שהנוסח בהם הוא חסר משמעות מבחינת תולדות הנוסח של הירושלמי.

כתבי יד אחרים מכילים חלקים (קטנים יחסית) מן הירושלמי: כתב יד וטיקן Ebr. 133 מכיל את סדר זרעים ומסכת סוטה וכתב יד אסקוריאל G-I-3 מכיל את מסכת נזיקין, והוא יצא לאור על ידי א"ש רוזנטל ושאול ליברמן. קטעים רבים מן הגניזה הקהירית וקטעי כריכה מספריות אירופיות מעידים גם הם על נוסח הירושלמי. חלקם הגדול התפרסמו על ידי לוי גינזבורג בספר "שרידי ירושלמי" (ניו יורק, 1909).

יש משערים שבאשכנז היה נפוץ "ספר ירושלמי", שהוא שילוב של התלמוד הירושלמי בצורה מעובדת יחד עם חיבורים אשכנזיים שונים, כמו ברייתא דנידה. "ספר ירושלמי" זה צוטט בראבי"ה ובאור זרוע והיה עד לאחרונה היפותזה של אביגדור אפטוביצר ועוד חוקרים בלבד, שנועדה להסביר מודע קטעים שהראשונים הללו מצטטים בשם "ירושלמי" אינם בירושלמי לפנינו. קטעי כריכה שהוציא לאור יעקב זוסמן מכריעים שספר מעין זה אכן היה קיים, והוא כנראה המקור לדברי הראשונים האשכנזים הללו. לעומתם, טוענים חוקרים אחרים, שמדברי הראשונים נראה שהתייחסו לירושלמי זה כתלמוד ירושלמי, ונראה שלפחות לדעתם לא מדובר היה בספר ליקוטים שהכיל מקורות מאוחרים יותר.

הרמב"ם כתב, כנראה "הלכות ירושלמי" בדומה לספר ההלכות של הרי"ף. קטעים ממנו נמצאו בקהיר ויצאו לאור בידי שאול ליברמן.

משיבושים משותפים בכל נוסחי הירושלמי, נראה כי היה טופס כתוב אחד, משובש, שהוא המקור לכל נוסחאות הירושלמי שבידינו.

[עריכה] מאפיינים מרכזיים

התלמוד הירושלמי כתוב ארמית גלילית. שפה זו מתועדת גם בתרגומים לתורה שמוצאם מארץ ישראל. בעבר נטו לחשוב שכתיבו של הירושלמי שונה מן הכתיב ה"בבלי", אך ממצאי כתבי יד וקטעי גניזה גילו שאין לדבר אחיזה במציאות. התלמוד הירושלמי בנוי "שמועות" (כניסוחו של יעקב זוסמן), ולא "סוגיות", כמו בבבלי. הירושלמי אינו נוטה לשאול שאלות הבהרה דידקטיות או להסביר את עצמו.

סוגיות רבות בירושלמי מקבילות זו לזו, באופן כמעט מדויק. לעתים ניכר בהן שיבוש המעיד על מקור כתוב, כמו דילוג שורה.

[עריכה] הבדלים במסכתות

בשונה מהתלמוד הבבלי, קיים תלמוד ירושלמי גם על כל סדר זרעים, העוסק ברובו במתנות עניים ועוד מצוות חקלאיות הנוהגות רק בארץ ישראל. לעומת זאת אין תלמוד ירושלמי על סדר קדשים, שיש עליו תלמוד בבלי. שלוש מהמסכתות בתלמוד הירושלמי הנמצאות בידינו כיום הן קטועות:

• נידה יֶשְנָה רק עד לפרק השלישי - לפי התוספות בבבלי נידה סו ע"א משתמע, שמסכת זו המשיכה בתלמוד הירושלמי לפחות עד לפרק השביעי.
• מכות יֶשְנָה רק עד לפרק השני - משניות הפרק השלישי מודפסות כהשלמה למסכת. נ' וידר הצליח לשחזר את הפרק השלישי, והוא מודפס בנספח ל"הלכות הירושלמי להרמב"ם", שהוציא לאור שאול ליברמן.
• שבת יֶשְנָה רק עד לפרק העשרים.

ייתכן שחסרון פרקים זה נובע משילוב של שני גורמים: ריבוי הסוגיות המקבילות, ומנהג הסופרים, המתועד למשל בכתב יד וטיקן 30 של בראשית רבה להפנות לסוגיות המקבילות באמצעות ההוראה "גרש", כלומר "קרא", בתוספת מראה מקום. ברבות הימים נשמטו ההוראות, וגם הסוגיות אליהן הפנו, ונשארו פרקים "ריקים".

[עריכה] פרשני הירושלמי המסורתיים

[עריכה] המפרשים העיקריים

• פירושי הרב דוד פרנקל: מהווים את הפירוש היסודי על חלק גדול מהתלמוד הירושלמי, אבל לא על כולו.

1. קרבן העדה (מעין פירוש רש"י)
2. שיירי קרבן (מעין פירוש תוספות)

• פירושי הרב משה מרגלית: על כל התלמוד הירושלמי.

1. פני משה (מעין פירוש רש"י)
2. מראה הפנים (מעין פירוש תוספות)

• פירושי הרידב"ז:

1. רידב"ז (מעין פירוש רש"י ארוך)
2. תוספות הרי"ד (מעין פירוש תוספות ארוך)

[עריכה] פרשנים מסורתיים נוספים

לבד משלושת הפרשנים העיקריים, אלו הם פירושים נוספים של הירושלמי: פירוש מבעל ספר חרדים - פירושו של רבי אלעזר אזכרי (על מסכת ברכות ומסכת ביצה). פירוש רבי שלמה סיריליאו - פירושו של רבי שלמה סיריליאו (מחכמי צפת לאחר גירוש ספרד), על סדר זרעים ומסכת שקלים.

• שדה יהושע - פירושו של רבי יהושע בנבנישתי מטורקיה, על חלק מסדר זרעים וסדר נזיקין.
• יפה מראה - פירושו של רבי שמואל יפה אשכנזי לאגדות הירושלמי.
• פירוש רבי אליהו מפולדא – פירושו של רבי אליהו מפולדא (בגרמניה). פירוש קצר ושוטף על חלק גדול מהתלמוד הירושלמי.
• ביאור הגר"א לירושלמי זרעים, כולל הגהות רבות וביאור מאת הגאון מווילנה.
• נועם ירושלמי - לרבי יהושע מסלונים ("רבי אייזיל חריף"), העוסק בעיקר בפירושן של סוגיות קשות ועמומות בירושלמי.
• ספר ניר - לרבי מאיר מארים, פירוש עמוק לסדרי זרעים ומועד וחלק מסדר נשים.
• יפה עינים - לרבי אריה לייב ילין, הגהות על התלמוד הבבלי, והשוואות בינו לבין סוגיות מקבילות בתלמוד הירושלמי.
• רוח זקנים - חיבורו של שפ"ן הסופר (רבי שמואל שרגא פייגנזון, ליקוט מתוך יפה עינים ונועם ירושלמי.
• ציון ירושלים - פירושו של רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב.
• שערי תורת ארץ ישראל - פירושו של הרב זאב וולף רבינוביץ מבריסק, על כל הירושלמי, עיקרו הגהות ומיעוטו פירושים.
• הגהות הירושלמי - פירושו של ר' חיים אלעזר שפירא אדמו"ר ממונקטש, בעל שו"ת "מנחת אלעזר".
• עלי תמר - פירושו של ר' יששכר תמר, בעיקר על אגדות הירושלמי.
• תבונה ביאור לירושלמי מאת הרב יצחק אייזיק קראסילשציקאו ממוסקבה.
• ירושלמי עם ביאורים על פי שיעורי הרב חיים קנייבסקי מבני ברק.
• ידיד נפש - ביאור ופירוש על כל התלמוד הירושלמי מאת הרב יחיאל בר לב.
• ירושלמי שביעית עם פירוש מאת פרופ' יהודה פליקס.
• ירושלמי על מסכתות פאה, דמאי, שביעית ותרומות עם פירוש קב ונקי מאת הרב אריה כרמל, והרב פרופ' יהודה לוי.

[עריכה] מסכתות התלמוד הירושלמי

[עריכה] ראו גם

• ירושלמי קדשים
• תלמוד בבלי
• דף יומי ירושלמי

[עריכה] לקריאה נוספת

• שפ"ן הסופר, חומת ירושלים
• שלמה גורן, הירושלמי והגר"א

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: תלמוד ירושלמי
טקסט בוויקיטקסט: תלמוד ירושלמי

• תלמוד ירושלמי - במאגר ספרות הקודש של אתר "סנונית"
• תלמוד ירושלמי מבואר - ביאור 'ידיד נפש'
• אגדות התלמוד הירושלמי - סקירה בנושא מאתר 'דעת'
• התלמוד הירושלמי - לימוד דף ירושלמי יומי ברשת