התנהגות פסיבית-אגרסיבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

התנהגות פסיבית-אגרסיביתאנגלית: Passive-aggressive behavior) היא התנגדות פסיבית לציות להנחיות של סמכות, במצבים בין-אישיים או מקצועיים. התנהגות זו יכולה לבוא לידי ביטוי ככעס ותרעומת, עקשנות, דחיינות, עגמומיות, או אי-ביצוע מתמשך של משימות שתחת אחריותו (המפורשת או הנרמזת) של אותו אדם. התנהגות זו משמשת כמנגנון הגנה ובדרך-כלל האדם אינו מודע לה. לדוגמה, כאשר אדם פסיבי-אגרסיבי נדרש ללכת לאירוע (למשל מסיבה) שאינו מעוניין להשתתף בו, הוא יזדקק לזמן רב להתארגן, עד כדי כך שהאירוע יהיה לקראת סיום כאשר הוא יגיע אליו. השארת פתקים או הודעות, כדרך להימנעות מוויכוח או עימות, היא גם סממן של התנהגות פסיבית-אגרסיבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "התנהגות פסיבית-אגרסיבית" נטבע לראשונה על ידי צבא ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר פסיכולוגים צבאיים הבחינו אצל חיילים בהתנגדות פסיבית ובחוסר רצון לציית לפקודות.‏‏‏[1]

פסיביות-אגרסיביות כהפרעת אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעת אישיות סבילה-תוקפנית הייתה הפרעת אישיות אשר נכללה בשלוש הגרסאות הראשונות של ה-DSM (מדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני), אך הוצאה מהגרסה הרביעית בגלל היעדר תמיכה אמפירית מספקת בתוקף ובמהימנות שלה. עם זאת, השיח המקצועי מוסיף להתייחס אליה, הואיל והיא מתארת דפוס אישיות שכיח שמעורר קשיים בין-אישיים ניכרים.

אדם המאופיין על ידי דפוס אישיות זה יתקשה מאוד לסרב לבקשות או לדרישות באופן גלוי והוא יעשה זאת בדרך סבילה. ההשערה הפסיכואנליטית העומדת מאחורי דפוס זה היא שבצורה סבילה זו מבטא האדם הסביל-תוקפני מידה רבה של תוקפנות. היות ש-DSM הוא מדריך אבחוני התנהגותי, שבו מקובל לספור קריטריונים התנהגותיים בני צפייה ומדידה לצורך אבחון, קשה להתייחס לתוקפנות העומדת מאחורי ההתנהגות הסבילה.

אדם כזה יכול, למשל, להרגיש מנוצל או נשלט על ידי אשתו ולכן יימנע מלתקן דבר-מה בבית. יחד עם זאת, הוא לא יסרב באופן מפורש וגלוי, אלא "יעניש" את אשתו על דרשנותה בכך שיבטיח לבצע את התיקון, אך ידחה את הביצוע עד אין קץ, יגרום לאשתו "להתפתל" ויפיק מכך הנאה סמויה ולא מודעת. אדם כזה לא יתעמת לעולם בצורה ישירה עם מצב בעייתי, אלא יפגין את התנגדותו בצורת התמהמהות, שכחנות וכדומה. כך, מצד אחד הוא יביע את תוקפנותו בצורה עקיפה ומצד שני, יעורר כלפיו את תוקפנות הסביבה (אשר לעתים קרובות תבוטא אף היא בצורה עקיפה, משום שההבטחה לבצע את המשימה עדיין קיימת ברקע).

סימנים שכיחים להפרעה פסיבית-אגרסיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם פסיבי-אגרסיבי עשוי להראות רק חלק מהתכונות הרשומות להלן, ותכונות נוספות שאינן משויכות להתנהגות פסיבית אגרסיבית.

  • דיבור בצורה מעורפלת
  • התחמקות מאחריות על ידי טענה לשכחנות
  • האשמת אחרים
  • איחור כרוני ושכחנות
  • התלוננות
  • אי-הבעת כעס ועוינות בצורה גלויה
  • פחד מסמכות
  • פחד מתחרות
  • פחד מתלות
  • פחד מאינטימיות (ניאוף כדרך לביטוי כעס)
  • עידוד חוסר סדר

פרשנות לפי ניתוח עסקתי (Transactional Analysis)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיה בעבודות מרובות למיניהן ובקשיים עם לקוחות לרוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.