התנועה הירוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התנועה הירוקה
סמל התנועה הירוקה
אפיון מוקדשת לענייני סביבה וחברה
כנסות לא נבחרה לכנסת
אותיות ה (הרשימה המשותפת לכנסת ה-18)
מנהיגים ערן בן ימיני ואלון טל
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית
התמזגה לתוך רשימת התנועה הירוקה-מימד

מפלגת התנועה הירוקה – המפלגה הסביבתית חברתית היא מפלגה ירוקה ישראלית המתמקדת בנושאים סביבתיים-חברתיים.

התנועה הירוקה הוקמה ב-2008 על ידי פעילי שטח בתחום החברה והסביבה, וחברים בה מייסדי ארגונים, חברי מועצות ערים ואנשי הגות ואקדמיה ממגוון קבוצות החברה בישראל. התנועה דוגלת בהצבת השקפת עולם סביבתית-חברתית במוקד תהליכי קבלת ההחלטות של מדינת ישראל, ובמפה הפוליטית היא מוגדרת כמפלגה סוציאל-דמוקרטית.

התנועה נרשמה כמפלגה ב-11 בנובמבר 2008 והתמודדה בבחירות לכנסת השמונה עשרה, ברשימה אחת עם מפלגת מימד תחת השם התנועה הירוקה-מימד. הרשימה קיבלה 27,737 קולות (0.82% מהקולות)[1].

תוכן עניינים

[עריכה] עיקרי המצע

סביבה - שיפור איכות החיים על ידי הכפלת ההשקעה בתחבורה ציבורית נקייה, מניעת זיהום אוויר באמצעות שימוש באנרגיה מתחדשת, קידום חיסכון בצריכת חשמל וביטול הקמתן של תחנות כוח פחמיות מזהמות.

חינוך וחברה - חיזוק מערכת החינוך הציבורית, שינוי מעמד המורים והנהגת תוכנית להשקעה מרוכזת בבתי הספר ויישובים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית. קביעת יעד מחייב להקטנת שיעורי העוני בישראל, שיקום מערכת הרווחה והבריאות, עצירת שחיקת קרנות הפנסיה. מאבק למען חירות הפרט וחופש הביטוי ובד בבד פעולה למען איחוי הקיטוב בין דתיים לחילוניים. עמידה על עיקרון השוויון בין נשים לגברים במוסדות ציבור ורשויות ממשלה, והנהגת עיקרון זה בכל מוסדות התנועה.

מדיני - קידום פתרון של שלום על יסוד העיקרון של שתי מדינות לשני עמים, תוך שמירה על ביטחונה של ישראל והבטחת שיתוף פעולה אזורי בתחומי הסביבה, התכנון והמים.

טכנולוגי - צמצום הפער הדיגיטלי, קידום נגישות, נייטרליות הרשת, תוכנה חופשית, ותקנים פתוחים של HTML וטכנולוגיות אחרות ומתן עדיפות לתוכן חופשי במערכת החינוך. (אתר ynet ציין שהתנועה הירוקה הייתה המפלגה היחידה שבמצעה מופיע פרק טכנולוגיה מלא שנוסח על ידי אנשי מקצוע בתחום.‏[2])

כלכלה- באוגוסט 2011 הכריזה התנועה הירוקה כי היא מאמצת את תוכנית הגרין ניו-דיל של האו"ם אשר הותאמה לישראל בפעולה משותפת שלה ושל ארגונים לא מפלגתיים. אשר מציעה לטפל במשבר הכלכלי העולמי ובמשבר הסביבתי ביחד, על ידי שורה של רפורמות כלכליות ירוקות.[3] תוכנית זו אף הוגשה על ידה לועדת טרכטנברג.[4]

[עריכה] הבחירות לכנסת השמונה עשרה

התנועה הוקמה ב-2008 על מנת לנסות להיבחר בבחירות 2010, והתארגנותה הואצה עקב הקדמת הבחירות[5]. למרות הביקורת הרבה נגד מפלגת הירוקים של חלק מפעילי התנועה[6][7], נבדקה האפשרות לחבור אליהם, אך מאמצים אלה כשלו ולבסוף הוחלט להקים מפלגה חדשה[8]. עוד לפני שנרשמה כמפלגה אצל רשם המפלגות, הוקם לה אתר מזויף על ידי אלמונים, בו שוכתב חזון המפלגה[9], ועדויות הראו קשר בין האתר למתמודדת ממפלגת הירוקים[10]. בנובמבר פנתה ההתארגנות החדשה של השמאל בראשות מרצ אל התנועה במטרה לחבור אליהם, אך מועצת התנועה החליטה על התמודדות עצמאית[11].

בחירות מקדימות בתנועה הירוקה, דצמבר 2008

הבחירות הפנימיות התקיימו ב-12 בדצמבר 2008. ראשון ברשימה נבחר יושב ראש התנועה ומקימה ערן בן ימיני, איש חינוך אשר ייסד את ארגון הסטודנטים הסביבתי מגמה ירוקה. אחריו פרופסור אלון טל, מי שהקים את עמותת אדם טבע ודין וזכה באות מפעל חיים להגנה על הסביבה מהמשרד להגנת הסביבה. שלישית נבחרה איריס האן, המתכננת הסביבתית של החברה להגנת הטבע. במקום הרביעי נבחר ד"ר חוסיין טרבייה, מייסד ומנכ"ל איגוד ערים לאיכות סביבה בית נטופה, ובמקום החמישי יעל כהן-פארן, מייסדת ומנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה.[12]:

מנכ"ל התנועה שהוביל אותה לבחירות היה שי גולוב, ממייסדי התנועה ומי שבעברו שימש דובר ומנכ"ל מגמה ירוקה. בסוף 2009 החליפה אותו נעמה כץ.

[עריכה] התנועה הירוקה-מימד

לאחר כישלון המשא ומתן עם מרצ [13] חברה התנועה למפלגת מימד, והן רצו יחד לבחירות תחת השם "התנועה הירוקה מימד"[14]. שני היושבי ראש של הרשימה המשותפת היו הרב מיכאל מלכיאור וערן בן ימיני. אחריהם ברשימה הוצבו הפרופסור אלון טל והפעילה החברתית יונינה פלנברג. את הרשימה סגר יוסף תמיר, מי שמכונה "מר סביבה הישראלי", כיוון שפעל בתור חבר כנסת למען איכות הסביבה כבר בשנות ה-70.

[עריכה] מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת

הכנסת ה-18 (2009)
ערן בן ימיני, אלון טל, איריס האן (הרשימה במלאה, הכוללת את כלל מועמדי התנועה הירוקה-מימד ראו כאן)

[עריכה] לקראת הבחירות לכנסת ה-19

לאחר פילוג מפלגת העבודה עקב פרישת ברק ואחרים שהקימו את סיעת העצמאות השתתף בן ימיני ב-31 בינואר 2011 בכנס "בונים סוציאל דמוקרטיה" שנערך בסמינר הקיבוצים. כנס זה אורגן על ידי מס"ד (המטה הסוציאל דמוקרטי) ויסו"ד. השתתפו בכנס עמיר פרץ ואישים נוספים מהעבודה בהם מזכירת המשמרת הצעירה ויו"ר מחוז ירושלים, אילן גילאון ונציגים נוספים ממרצ, שרון קטרון מוועד מרצי האוניברסיטה הפתוחה ועוד כ-200 פעילים. מטרת הכנס, שהתכנס כתגובה לקריאתו של דני גוטווין [15] הייתה בניית כוח פוליטי רב מפלגתי התומך בערכים סוציאל דמוקרטיים.

פעילות בולטת של התנועה הירוקה היתה עתירה לבג"ץ[16] שדרשה מוועדת טירקל לדון מחדש בהתאמתו של אלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20, עקב החשדות בפרשת הקרקעות בישוב בו הוא גר. עקב העתירה, ובעקבות תחקיר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בעניין, בוטל המינוי .‏[17].

ב-11.02.2010 בועידת התנועה נבחרו אלון טל ורחלי תדהר-קנר ליושבי הראש המשותפים של התנועה ‏[18], וזאת בעקבות מודל הנהגה שקיים במפלגה הירוקה בגרמניה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ תוצאות הבחירות לכנסת ה-18, אתר הכנסת
  2. ^ ארז רונן, ניב ליליאן, אהוד קינן ואדר שלו, מפת המצעים: למי להצביע בתחום הטכנולוגי?, באתר ynet‏, 29.01.09
  3. ^ http://www.yeruka.org.il/content/%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F-%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%93%D7%99%D7%9C-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A8
  4. ^ http://hidavrut.gov.il/content/3374
  5. ^ גילי סופר, "התנועה הירוקה" נרשמה כמפלגה, אתר הסביבה
  6. ^ האמת המטרידה על מפלגת הירוקים, אתר וואלה
  7. ^ האפשרות שהסקרים יתממשו ומפלגת הירוקים תעבור את אחוז החסימה מחרידה פעילים סביבתיים, אתר גלובס
  8. ^ בקרוב: מפלגה "ירוקה" חדשה שתרוץ לכנסת, אתר ynet
  9. ^ אביב לביא, מי המתחזה שהפך את התנועה הירוקה למפלגה סהרורית?, אתר nrg
  10. ^ אהוד קינן, מי מאחורי אתר "התנועה הירוקה לישראל"?, אתר ynet
  11. ^ אייל דץ, התנועה הירוקה הצביעה נגד חבירה למרצ, אתר walla
  12. ^ רשימת התנועה הירוקה לכנסת, אתר התנועה הירוקה
  13. ^ התנועה הירוקה: "לא" נחרץ למרצ - דיווח על ההצבעה שהובילה לביטול האיחוד של התנועה הירוקה עם מרצ, באתר הסביבה.
  14. ^ אפרת זמר, "מימד והתנועה הירוקה ירוצו ברשימה מאוחדת", אתר nrg
  15. ^ אהוד והפליטים, היום שאחרי
  16. ^ שמואל מיטלמן, עתירה: לבטל את מינוי גלנט לרמטכ"ל, באתר nrg מעריב, 15 בספטמבר 2010
  17. ^ עמוס הראלמינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל ה-20 בוטל, באתר הארץ, 1 בפברואר 2011
  18. ^ צפריר רינתעל סדר יום התנועה הירוקה: צמצום הגידול באוכלוסייה, באתר הארץ, 14 בפברואר 2011
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא