תנועה להתחדשות ממלכתית
_Logo.png){kind=logo} | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| שם רשמי |
תנועה להתחדשות ממלכתית |
| מנהיגים | משה דיין, מרדכי בן-פורת |
| תקופת הפעילות |
1981–1983 (כשנתיים) |
| כנסות | תשיעית - עשירית |
| ממשלות | 19, 20 |
| אותיות | כן |
| שיא כוחה |
4 מנדטים (הכנסת התשיעית)* *נוסף מנדט לאחר הקמת הסיעה |
| שפל כוחה | 2 מנדטים (הכנסת העשירית) |
| נוצרה מתוך | תנועה להתחדשות ציונית חברתית, הרשימה הממלכתית, פורשי הליכוד, המערך וד"ש |
| התמזגה לתוך | התפלגה לרכיביה |
  | |
תל"ם - תנועה להתחדשות ממלכתית היא מפלגה ישראלית שפעלה בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, בראשות משה דיין ומרדכי בן-פורת.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנת 1980 החלה המערכת הפוליטית להיערך לבחירות שהיו מתוכננות בשנת 1981. משה דיין, שנבחר לכנסת התשיעית מטעם המערך, הוזמן ב-1977 על ידי מנחם בגין להיות שר החוץ בממשלתו, אך התפטר מהממשלה והתלבט האם לפרוש מהחיים הפוליטיים או להתמודד במפלגת מרכז שתיקח את מקומה של התנועה הדמוקרטית לשינוי שהתפוררה[1].
באותה תקופה פרשו יגאל הורביץ, זלמן שובל וחבריהם מהרשימה הממלכתית, מהליכוד על רקע חילוקי דעות במדיניות הכלכלית, וביקשו להתמודד בחירות. שובל האמין שעדיף להתמודד יחד עם דיין ופעל לשדך בין דיין להורביץ.
המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפלגה נוסדה במרץ 1981 לקראת הבחירות לכנסת העשירית על ידי ח"כ משה דיין וזלמן שובל. בתחילה סיכם דיין עם זלמן שובל על ריצה משותפת עם הרשימה הממלכתית, אך המגעים עם יגאל הורביץ, ראש רפ"י באותה עת, עלו על שרטון, על רקע עמדותיו הניציות של יגאל הורביץ ובתחילת אפריל הציג דיין את רשימתו שכללה את מרדכי בן-פורת, זלמן שובל, הרצל שפיר, בועז נהיר, ישראל כץ, אברהם בן מאיר, רם כספי, ישראל גרנית ושלמה אהרונסון[2][3]. בהמשך הסכים הורביץ יחד עם חבריו, יוצאי הרשימה הממלכתית, להצטרף לרשימה ושובץ במקום השלישי, תוך שדחק אחורה את זלמן שובל והבאים אחריו[4]. ניסיונות לצרף את עזר ויצמן לרשימה, לא צלחו[5].
בכנסת היוצאת כללה הסיעה את דיין, יגאל הורביץ, זלמן שובל ושפיק אסעד מסיעת אחווה (שנבחר במקור לכנסת במסגרת התנועה הדמוקרטית לשינוי).
סקרים מוקדמים חזו למפלגה, לכשתקום, חזרה על ההישג של התנועה הדמוקרטית לשינוי[6]. אולם לאחר הקמת המפלגה ועם התקדמות מערכת הבחירות והקיטוב בין הליכוד למערך, התמיכה בתל"ם ירדה. באפריל, קיבלה המפלגה בסקר מינה צמח שבעה מנדטים[7] ובמאי ירדה ל-4 מנדטים[8].
בבחירות זכתה להישג של 2 מנדטים בלבד, מכוחם נכנסו לכנסת דיין ומרדכי בן-פורת. במהלך הקדנציה נפטר משה דיין ובמקומו נכנס הורביץ לכנסת. ביוני 1983 התפלגו הורביץ ובן פורת והקימו שניהם סיעות יחיד בהן כיהנו במשך יתרת כהונת הכנסת. בן פורת שב והתמודד בראשות התנועה להתחדשות ציונית חברתית בבחירות לכנסת האחת עשרה, אך היא לא עברה את אחוז החסימה.
נציגי המפלגה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
| כנסת | חברי כנסת | הערות |
|---|---|---|
| הכנסת התשיעית (1977) | 4 מנדטים: משה דיין, יגאל הורביץ, זלמן שובל, שפיק אסעד | |
| הכנסת העשירית (1981) | 2 מנדטים: משה דיין, מרדכי בן-פורת, יגאל הורביץ |
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תל"ם באתר הכנסת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נחום ברנע, בתחנת באר שבע עמד קטר, דבר, 27 בפברואר 1981
- ^ דיין מוכן שרשימתו תצטרף, דבר, 5 באפריל 1981
- ^ ילקוט הפרסומים 2721, עמוד 2057
- ^ דיין מציע מקום שלישי להורביץ, דבר, 20 באפריל 1981
- ^ נחום ברנע, דיין הוא כמו הרעש בצפת, דבר, 13 בפברואר 1981
- ^ אבי בטלהיים, המפלגות חלו בקדחת הסקרים, מעריב, 21 בספטמבר 1980
סקר דחף: 17 מנדטים, דבר, 4 בינואר 1981 - ^ מערך - 46 מנדטים, ליכוד - 34, המפד"ל - 8, תל"ם - 7 מנדטים, דבר, 21 באפריל 1981
- ^ סקר מאי של מינה צמח, דבר, 25 במאי 1981
מערך - 43; ליכוד - 42, דבר, 9 ביוני 1981