התערוכה העולמית של פריז (1889)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מראות התערוכה: מעט שמאלה למרכז: מגדל אייפל, מצד ימין למטה: גלריית המכונות
גלריית המכונות
רכבת היריד

התערוכה העולמיתצרפתית: l'Exposition universelle de Paris) שהתקיימה בפריז בין ה-6 במאי ל-6 בנובמבר 1889 הייתה התערוכה העולמית הגדולה והחשובה ביותר שהתקיימה עד אז והגדולה ביותר שהתקיימה באירופה במאה ה-19, לכבודה הוקם מגדל אייפל. בתערוכה, שהתקיימה לכבוד חגיגות 100 שנה למהפכה הצרפתית ביקרו למעלה מ-6.3 מיליון מבקרים, כמחציתם צרפתים. התערוכה הציגה לראשונה לפני קהל רחב אמנות פלסטית ומוזיקה מדרום אמריקה והמזרח הרחוק וחשפה מגמות מודרניות באמנות כגון הסימבוליזם והפוסט-אימפרסיוניזם, אולם ילידים אפריקאים הוצגו בה לקהל כלואים בגן חיות אנושי.

התערוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח התערוכה היה כקילומטר מרובע שהשתרע על פני שאן דה מארס (אזור ששימש גם את התערוכה העולמית של פריז ב-1867 ואת התערוכה העולמית של פריז ב-1900), הטרוקדרו, גדות הסן וארמון האינווליד.

כשער התערוכה שימש מגדל אייפל, שהקמתו טרם הסתיימה עם פתיחתה והמבקרים הורשו לעלות רק עד קומתו השנייה.

בנוסף הוקם מבנה "גלריית המכונות" (Galerie des machines), ששימש להצגת המצאות וחידושים בתחום הטכנולוגיה. מבנה זה, באורך 111 מטרים, היה המבנה המקורה הארוך ביותר בעולם בשעתו. הקירוי נעשה על ידי סדרת גשרים מקבילים עשויי פלדה וברזל. המבנה פורק ב-1910, לאחר ששימש גם את תערוכת 1900.

אטרקציות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הכפר הכושי" (village nègre) היה אחת האטרקציות המרכזיות של התערוכה. היה זה למעשה גן חיות לבני אדם, בו הוצגו כ-400 ילידים אפריקאים שהציגו את חייהם האותנטיים לעיני הקהל[1].

כמו כן משכו את עניין הציבור תומאס אלווה אדיסון שהציג את תאורת החשמל ואת הפונוגרף, מופע המערב הפרוע של באפלו ביל עם הצלפית אנני אוקלי והאופרה Esclarmonde מאת ז'יל מאסנה, שהועלתה 50 פעם במסגרת התערוכה על ידי האופרה-קומיק, הופעת הבכורה של האופרה הייתה ב-14 ביולי (יום הבסטיליה), שהיה האירוע המרכזי והגדול ביותר בימי התערוכה.

הביקור בתערוכה השפיע על אמנים רבים שביקרו בה. המלחינים קלוד דביסי ואריק סאטי נחשפו בה לראשונה למוזיקת גאמלן מיאווה, פול גוגן הציג את ציוריו בשטח התערוכה ב-Café Volpini, במה שהיה לתערוכה הראשונה של הסימבוליזם בעיר[2] ואדוורד מונק נחשף בתערוכה, לפי מספר סברות, למומיה פרואנית שהיוותה השראה לציורו הנודע הצעקה.

את באי התערוכה שירתה רכבת קטנה לאורך מסילה בת 3 קילומטרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]