תפילה לשלום המדינה

תפילה לשלום המדינה
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ. וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל, ד-ה). וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶךָ. וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּות מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ. הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ: "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה". אָמֵן סֶלָה.

קובייה עשויה זכוכית עליה חרוטה התפילה לשלום מדינת ישראל בכתב ידו של מחברה, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. את הקובייה העניק נכדו יצחק, נשיא מדינת ישראל, לאיתן סטיבה, לקראת מסעו לתחנת החלל הבינלאומית

שי אברמסון שר את פתיחת התפילה לשלום המדינה בחידון התנ"ך

תפילה לשלום המדינה היא תפילה הנאמרת בשבתות ובחגים בבתי הכנסת בישראל ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים הדתיים לאומיים. בתפילה מובעת בקשה להשראת הברכה על מדינת ישראל והצלחתה, לסיוע מן השמים למנהיגי המדינה, ולקיבוץ גלויות לתוכה. תפילה זו היא למעשה הגרסה הישראלית של תפילה לשלום המלכות, שהייתה נהוגה בגלויות השונות.

היסטוריה

טיוטה מודפסת של התפילה והמעטפה עליה נכתב "תפלת המדינה כפי שהעתיקה ותקנה מר עגנון - בכתב יד" (אוסף אוניברסיטת בר-אילן)

התפילה פורסמה לראשונה בעיתון "הצופה" מיום שני, ט"ז אלול ה'תש"ח, 20 בספטמבר 1948 ובעיתון "הארץ" יום לאחר מכן.

תפילה זו נתקנה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן ציון חי עוזיאל. במשך שנים רבות רווחה ההנחה שהסופר ש"י עגנון הוא זה שכתב את התפילה, אך החוקר יואל רפל הפריך טענה זו, והוכיח כי עגנון נתבקש לסייע בכתיבתה בלבד, דבר שזכה לאישורו של חמדת עגנון, בנו של ש"י עגנון.

מדינת ישראל מכונה בתפילה "ראשית צמיחת גאולתנו". ביטוי זה, והסתייגות מן המדינה בכלל הם אחדות מן הסיבות בשלן אין מוכנים החרדים לומר את התפילה בבתי כנסיותיהם. למעשה, הפכה אמירת תפילה זו, ובמידה פחותה התפילה לשלום חיילי צה"ל, לאחד ההבדלים המרכזיים בין התפילה בבתי כנסת חרדים לבין התפילה בבתי כנסת דתיים לאומיים.

בקהילות אשכנז, התפילה נאמרת בשלב שבין סיום קריאת התורה וההפטרה להחזרת ספר התורה למקומו בארון הקודש. בקהילות הספרדים ועדות המזרח מקובל לאומרה בשעת הוצאת ספר התורה. בנקודות אלו בתפילה מקובל היה במשך דורות להוסיף ברכות שונות, ביניהן ברכה לשליט המדינה - "תפילה לשלום המלכות" אותה היו אומרים בקהילות אירופה, ובה בקשות לשלום המלכות, המלך או הקיסר, יורש העצר ומשפחתו הקרובה. ההמלצה להתפלל תפילה זו, מוזכרת במשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב': "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". אחרי קום המדינה היו, שלצד התפילה לשלום המדינה, קראו גם תפילה לשלום נשיא מדינת ישראל, אך הדבר כמעט אינו מקובל. בכל הקהילות בהן נאמרת התפילה מקובל שהקהל עומד.

בחלק מקהילות אשכנז נוהגים לשיר את התפילה בניגון שחובר בידי המלחין היהודי-אמריקני סול זים לרגל יובל החמישים למדינת ישראל, ויש בתי כנסת אשר מקובל בהם לנגן אותה במועדים בצורה שונה וחגיגית.

בתקופות שבהן שררה עוינות גדולה בין חוגים דתיים לאומיים ימניים לבין הממשלה, בעיקר בתקופה שמחתימת הסכם אוסלו ועד רצח יצחק רבין וכן בזמן תוכנית ההתנתקות, היו שנמנעו מלומר את התפילה, או שערכו בה שינויים שהביעו את זעמם על הנהגת המדינה. בחלק מן הנוסחים שונו המילים "שלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך" למילים המדגישות את רצונם למנהיגים יראי אלוהים וישרים בראש המדינה.

במסגרת חגיגות שנת ה-50 לשחרור ירושלים, התקיים מסדר מיוחד ובה נאמרה לראשונה התפילה כחלק מטקס רשמי.

התפילה בכתב ידו של עגנון (אוסף אוניברסיטת בר-אילן)

ראו גם

• תפילה לשלום חיילי צה"ל
• תפילה לשלום המלכות
• מדינת ישראל בהלכה

לקריאה נוספת

• יואל רפל, התפילה לשלום המדינה - תולדותיה תכניה ופירושה, ישראל תשע"ח. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• הרב פרופ' אברהם שטינברג, תפילות לשלום המלכות ולשלום מדינת ישראל, יד הרב הרצוג, ירושלים תשע"א.

קישורים חיצוניים

• נוסח התפילה לשלום המדינה באתר מוריה
• מידע על תפילה לשלום המדינה בקטלוג הספרייה הלאומית
• הקלטות של תפילה לשלום מדינת ישראל באתר מרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית
• לשלומה של מלכות מאתר עמותת צהר
• שלמה אבינר, אני אומר תפילה לשלום המדינה, באתר "כיפה"
• יאיר שלג, ושלח אורך לראשיה, שריה ויועציה, באתר הארץ, 1 במאי 2008
• יואל רפל, תפילה מיוחסת בת שישים, מקור ראשון 19.9.08
• תפילה לשלום מדינת ישראל, הצופה, 20 בספטמבר 1948
• יואל רפל, מי באמת חיבר את התפילה לשלום המדינה?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 19 במרץ 2018
• 'ש"י עגנון או הרב הרצוג? התעלומות שמאחורי התפילה לשלום המדינה', מוסף שבת של העיתון מקור ראשון, ג' באייר תשע״ח
• דיוויד סלע, תעלומת מחבר "התפילה לשלום המדינה", באתר ישראל היום, 28 ספטמבר 2018
• מידע על תפילה לשלום המדינה בקטלוג הספרייה הלאומית
• הרב יהודה זולדן, התפילה לשלום המדינה, מלכות יהודה וישראל, מרכז שפירא, תשס"ב, עמ' 178–187, באתר ספריית אסיף

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.