התקווה - מפלגה ציונית לאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התקווה
Hatikva-logo001.jpeg
אפיון מפלגת ימין חילונית-מסורתית
אידאולוגיות ציונות, ארץ ישראל השלמה, כינון חוקה, שוק חופשי
כנסות 18
מנהיגים אריה אלדד
שיא כוחה מנדט אחד
נוצרה מתוך האיחוד הלאומי
התמזגה לתוך האיחוד הלאומי ובהמשך עוצמה לישראל
http://www.hatikva.org.il

התקווה - מפלגה ציונית לאומית היא מפלגה ישראלית ציונית-לאומית שהוקמה בשנת 2008 ובראשה עומד חבר הכנסת פרופסור אריה אלדד. מפלגת התקווה היא מפלגת ימין, הפונה לציבור הלאומי בדגש על הציבור החילוני והמסורתי שלא מזדהה בהכרח עם הציונות הדתית אך מאמין בארץ ישראל השלמה ומתנגד למדינה פלסטינית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הוקמה כתגובה לאיחודן של המפד"ל ומרכיבי האיחוד הלאומי - תקומה, אח"י ומולדת למפלגה אחת המזוהה עם הציונות הדתית (מפלגה שכונתה מאוחר יותר הבית היהודי), אשר לדעת מייסדי התקווה אינה מייצגת אותם יותר. יושב ראש ההנהלה הזמנית היה יהואר גל, ועם חברי ההנהלה הזמנית נמנו ח"כ אריה אלדד וחיים משגב.

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הצטרף רשמית למפלגה אריה אלדד, חבר כנסת באיחוד הלאומי מטעם מולדת, וב-9 בדצמבר 2008 נבחר לעמוד בראשה ובאותו יום ‏‏נערכו פריימריז לרשימת המפלגה[1].

ב-28 בדצמבר 2008, לאחר שמפלגות האיחוד הלאומי פרשו מרשימת הבית היהודי, התאחדה המפלגה עם מולדת ותקומה להקמה מחדש של רשימת האיחוד הלאומי, אליהן נוספה מפלגת ארץ ישראל שלנו[2]. למפלגת התקווה הוקצו בעשירייה הראשונה המקומות השלישי (אריה אלדד), השמיני (ד"ר רון בריימן) והעשירי (אילן כהן). יהואר גל, מייסד המפלגה והיו"ר הזמני שלה עד הפריימריס, בהן נבחר למקום הרביעי בלבד ברשימה, סירב לקבל זאת ועתר לבית הדין של המפלגה בטענה שהמקום השני אמור להיות משוריין עבורו‏[3]. לאחר שבית הדין לא קיבל את עתירתו, ובעקבות המחלוקות הפנימיות שנתגלעו במפלגה לאחר הפריימריס והריצה המשותפת עם האיחוד הלאומי, הוצב גל במקום ה-22 ברשימה, השביעי והאחרון מבין נציגי המפלגה. בסמוך לבחירות הודיע גל על תמיכתו במפלגת הבית היהודי‏‏[4] (אך לא התפטר רשמית מהרשימה). בבחירות עצמן זכה האיחוד הלאומי ב-4 מנדטים ואלדד נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) פרשה התקווה מהאיחוד הלאומי יחד עם מיכאל בן-ארי וברוך מרזל שפרשו מארץ ישראל שלנו וחזרו לחזית יהודית לאומית, והם הקימו יחד את רשימת עוצמה לישראל.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצע המפלגה נכללים העקרונות:

  • ארץ ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי.
  • כינון חוקה שתבטיח את אופייה היהודי-ציוני של מדינת ישראל.
  • שלילת הקמה של ישות מדינית נוספת למדינת ישראל במקום כלשהו בארץ ישראל שממערב לירדן.
  • מיסוד שלטון ישראל בכל חבלי הארץ, כולל רמת הגולן.
  • "חידוש התנופה הציונית" ועידוד עלייה המונית.
  • מימוש הריבונות היהודית בהר הבית ומתן זכות תפילה ליהודים בהר.
  • התניית הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת במילוי חובת שירות צבאי או שירות לאומי ובשבועת נאמנות לישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, מדינתו של העם היהודי.
  • שיפור הלכידות החברתית, חיזוק השכבות החלשות והקטנת הפערים החברתיים והכלכליים.
  • מיסוד מעמדה של העברית כשפה הרשמית היחידה במדינת ישראל תוך הענקת מעמד מוכר לשפות אחרות על פי חלקן באוכלוסייה.
  • מציאת פתרון אזורי לבעיית הפליטים הפלסטינים, בהסכמה בינלאומית רחבה, באמצעות יישובם מחדש של הפליטים במדינות ערב ומדינות קולטות הגירה.
  • שימור קרקעות ארץ ישראל עבור דור העתיד, עם הקפדה על איכות הסביבה ופיתוח מקורות חלופיים של מים ואנרגיה.
  • "ליברליזציה של המשק", חיסול המונופולים ועידוד היוזמה הפרטית והעסקית.

נציגי המפלגה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסת ח"כים הערות
הכנסת ה-18 (2009) במסגרת האיחוד הלאומי מנדט אחד: אריה אלדד מועמדים בולטים שלא נבחרו לכנסת: רון בריימן (רשימת מועמדים מלאה, הכוללת את כלל מועמדי האיחוד הלאומי, ראו כאן).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]