התקופה הוורודה של פיקאסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התקופה הוורודה (1904 – 1906), מכונה גם לעיתים תקופת הוורד (Rose Period), הייתה תקופה בחייו של האמן פבלו פיקאסו, שהשפיעה רבות בפיתוח האמנות המודרנית.

Acrobate à la Boule - "אקרובט על כדור", 1905

התקופה החלה בשנת 1904 בה ישב באזור מונמארטר שבצרפת, בבניין שנקרא לה בטו-לאוואר - "סירת המכבסה" (Le Bateau-Lavoir) אשר היווה את מרכז האמנות של פריז ומוקד חיי הבוהמה. ציוריו מתקופה זו מתארים נושאים נעימים יותר כגון עליזות ושמחה תוך שימוש בצבעים חמים כגון צבעי אדום, כתום, ורוד וצבעי אדמה. וזאת לאחר התקופה הכחולה בה תיאר בדידות וייאוש קודרים בגווני כחול. בציורים שילב ליצנים, ודמויות קרקס כגון אקרובט וסוסים.

תקופה זו הושפעה ממערכת היחסים של פיקאסו עם פרננדה אוליבר, דוגמנית מודל צעירה. במסגרת זו ביטא את רגשותיו העזים אליה בציוריו האומנותיים.

התקופה מסמנת את תחילת התנסותו של האמן בפרימיטיביזם בהשפעת האומנות האפריקאית מה שעתיד להוביל לשנת 1907 לתקופת קוביזם אפריקני.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות הליצנים מיוצגים בניגודיות. מחד בתרבות מייצגים את עולם השמחה, החיים והיצירה. מאידך מוצגים ביצירות כעצובים ובודדים, נדרשים לנדוד ממקום למקום ושייכים למעמד חברתי נמוך.

הם אינם מוצגים בזוהר באוהל הקרקס אלא מאחורי הקלעים לצד משפחתם. לרוב הם מביטים לחלל ריק ומשרים אווירת ניכור ומלנכוליה. הדמויות אמנם קרובות זו לזו, אך אין ביניהן קשר, כל אחת מבודדת מחברתה או מהצופה.

חוקרי אמנות רבים רואים בליצן הלבוש בבגדים משובצים סמל לדמותו של פיקאסו ולחייו של האמן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]