התקף פסיכדלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התקף פסיכדלי (הידוע גם כ"טריפ רע") הוא התנסות מפחידה או מטרידה המקושרת עם צריכה של סמים הזייתים (הלוצינוגנים) כמו אל־אס־די, מסקלין וסלוויה דיווינורום.

המונח משמש גם כדי לתאר התקף חרדה שמתרחש תוך כדי שימוש במריחואנה. [דרוש מקור]

הגישה המקובלת בפסיכיאטריה תולה את הגורם להתקף פסיכדלי בהתעוררותם של מצבים מודחקים או בתגובת חרדה להשפעות ההזייתיות של הסם[1].

הבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תגובות יכולות לקרות תוך כדי המשבר, צרכני סמים יכולים לחוות תחושות כלליות של פחד, יש שעלולים אף להדרדר להתקף חרדה - מצב שבו האדם חווה פחד קיצוני, ולעתים גם מנותק לחלוטין מהסביבה ומפחד שהוא משתגע ולא יחזור למציאות. ההתקפים יכולים גם לגרום לאדם להיכנס לדיכאון עמוק ולהגברה של פחדים רבים שרובם לא נחווים במציאות.

הסובלים מהתקף פסיכדלי יכולים לבצע פעולות העלולות לפגוע בעצמם או בסובבים אותם, הפעולות יכולות להתבטא במחשבות אובדניות או אפילו בניסיון התאבדות בגלל הגברת הרגשות ההתקפים עלולים לגרום למוות או למחשבות על מוות. הסובלים יכולים לחשוב שמותם הולך ובא או אפילו שהיקום כולו הולך להתמוטט.

חלק יכולים לחוות אי התמצאות או בלבול. התפישות הנורמליות של זמן, מרחב ואפילו אישיות יכולים להשתנות, דבר שיגרום לפחד. חלק יכולים להחמיר את מצבם על ידי נסיון להיאבק עם החוויה הפסיכדלית. יכולות להיות אשליות של חרקים הזוחלים לתוך או מתוך גוף מסוים ואף להמצאות במקומות מלוכלכים כמו ביוב.

אי-ודאות של החוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעות של הסמים הפסיכדליים משתנות מאוד מאדם לאדם ומחוויה אחת לשנייה. חלק מהאנשים שנמצאים תחת השפעת הסמים שוכחים שהם לקחו סמים ובטוחים שהעולם המופרע שהם חווים הוא אמיתי לחלוטין ושהוא ישאר ככה לתמיד.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול הבחירה בהתקפים על רקע שימוש בסמים הלוצינוגנים הוא שיחה תומכת, מרגיעה ולא שיפוטית[2]. על פי סטניסלב גרוף (Stanislav Grof)[3] יש להפחית את הגירויים הסביבתיים, לפשט את הסביבה ולנצל את ההזדמנות שנוצרה לפתירת הקונפליקט או המשבר הנפשי שהתעורר בעקבות השימוש בסם[4].

בכפר איזון, הסמוך לשדות ים, מטופלים נפגעי סמים בטיפול הוליסטי הכולל שיקום, טיפולים פסיכיאטריים, טיפולים פסיכותרפויטים וטיפולים מקיפים נוספים[5]. כפר איזון, על המודל הטיפולי שלו, נחשב ליחיד מסוגו בעולם.

מנקודת מבט פסיכיאטרית, תרופות המשמשות לטיפול כוללות דיאזפאם (ואליום) או בנזודיאזפינים אחרים וכן סמים אנטיפסיכוטיים[1].

על-פי טימותי לירי, מקורם של חלק מהמשברים במודעות מוגברת לרמה נמוכה של סוכר בדם, היכולה להיפתר בעזרת צריכת סוכר זמין.[דרוש מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 א. אליצור, ש. טיאנו, ח. מוניץ, מ. נוימן, פרקים נבחרים בפסיכיאטרייה, בעריכת ח. מוניץ, פפירוס, מהדורה רביעית, 2002, עמ' 441-442
  2. ^ Miller PL et al, Treatment of acute, adverse psychedelic reactions: "I've tripped and I can't get down". Journal of psychoactive drugs. 1992 Jul-Sep;24(3):277-9. PMID 1432407
  3. ^ רופא יליד צ'כוסלובקיה, ממייסדי הפסיכולוגיה הטראנס-אישיותית (transpersonal psychology) וחוקר של שינוי מצבי תודעה, בין היתר בעזרת סמים כמו LSD.
  4. ^ Stanislav Grof, Crisis Intervention in Situations Related to Unsupervised Use of Psychedelics in LSD Psychotherapy, Hunter House, Alameda California, 1980
  5. ^ כפר איזון, אתר פלאש, ראו פרק הטיפולים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.