התרבות האשלו-יברודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חתך השכבות הארכאולוגיות במערת תנור. שכבות G,F,E שייכות לתקופה הפלאוליתית התחתונה ושכבות D,C,B - לתקופה הפלאוליתית התיכונה. שכבה E מייצגת מופעים שונים של התרבות האשלו-יברודית, ועובייה כשבעה מטרים
הכניסה למערת זוטייה. השכבה התחתונה במערה שייכת לתרבות האשלו-יברודית. במקום זה נתגלתה גולגולת האדם הגלילי

התרבות האשלו-יברודית היא תרבות פרהיסטורית של ציידים-לקטים, אשר התקיימה בלבאנט בסוף התקופה הפלאוליתית התחתונה (השלב הקדום של תקופת האבן הקדומה), בערך מ-400 עד 220 אלפי שנים לפני זמננו. התרבות עוקבת לשכבות התרבות האשלית וקדומה לתרבות המוסטרית. התרבות מוגדרת לפי סגנון ייחודי של סיתות כלי צור ומחולקת לשלושה מופעים, לפי סוגי הכלים שסותתו: המופע היברודי (על שם מחסה הסלע יברוד I במרכז סוריה, שם הוגדרה תרבות זו לראשונה), המופע האשלי (דומה לתרבות האשלית) והמופע העמודי (על שם נחל עמוד). המופע הראשון מצטיין במקרצפים עבים, רוחביים ונטויים, במופע השני מרובות אבני היד ואילו במופע השלישי סותתו להבים רבים. שם נרדף לתרבות זאת הוא המסורת המע'ארית, על שם נחל מערות (ואדי אל-מע'רה).

למרות זמן קיומה הממושך של תרבות זאת ידועים ממנה רק כעשרה אתרים, המשתרעים ממרכז ארץ ישראל ועד לצפון סוריה, בסביבות מגוונות. אתרים בולטים עם שכבה אשלו-יברודית הם מערת תנור ומערת גמל בנחל מערות בכרמל; מערת קסם ליד ראש העין; מערת זוטייה בנחל עמוד; ומערת מיסליה בכרמל. יש המשייכים גם את אתר ברכת רם בגולן לתרבות זאת.

הארכאולוגיה של האתרים האשלו-יברודיים ידועה בעיקר ממערת קסם ומערת תנור ומבשרת במאפייניה את התרבות המוסטרית שלאחריה, בתקופה הפלאוליתית התיכונה. תושבי האתרים נהגו לצוד פרסתנים באופן שיטתי, בעיקר יחמור פרסי, ולהביא נתחים נבחרים למערה. הם עשו שימוש נרחב במדורות וייצרו כלים יעילים מאבן צור, אשר שמשו לטביחת בעלי החיים. באתר ברכת רם נתגלתה אבן חרוטה המפורשת כפסלון בדמות אדם – הממצא האמנותי הקדום בעולם והקרויה "ונוס מברכת רם". שרידי שלד אנושיים נדירים ביותר, ואין עדות לקבורה מכוונת כלשהי. שריד האדם השלם ביותר הוא שבר גולגולת האדם הגלילי ממערת זוטייה, ובנוסף נתגלו שיניים בודדות במערת קסם. סיווגם של שרידים אלה שנוי במחלוקת ובשל חלקיותם קשה להעריך בשלב זה מי היו אנשי התרבות האשלו-יברודית – האם הומו ארקטוס מאוחר או הומו היידלברגנסיס, צורה ארכאית של הומו ספיינס או מין אחר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפרהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב, ירושלים, הוצאת אריאל, 2008, עמ' 81 - 84.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]