ה.ה הולמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ד"ר הנרי הווארד הולמס

הרמן וובסטר מאדג'אט (16 במאי 1861 - 7 במאי 1896), היה ידוע יותר כד"ר הנרי הווארד הולמס, היה רוצח סדרתי מסוג "מאורגנים" אשר היה אחד הרוצחים הסדרתיים המתועדים הראשונים בארצות הברית בתקופה המודרנית. בתקופת התערוכה העולמית של שיקגו (1893), פתח לקהל הציבור בית מלון אשר אותו תכנן ועיצב בעצמו, תוך השקעת מחשבת-תחילה על הרציחות שעתידות להתרחש במקום. על אף שהודה ב-27 רציחות, מתוכן ארבעה אומתו, הרי שלטענות מומחים, טענות חסרות ביסוס עד עצם היום הזה, המספר האמיתי נוסק אל למעלה מ-200. מרבית הרציחות בוצעו למעשה במלון אותו הקים, "מלון התערוכה העולמית" אשר שכן כשלושה קילומטרים מהתערוכה.

בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאדג'אט נולד בניו המפשייר ללוי ות'אודט, שניהם מחלוצי העלייה האירופאית לאזור. על פי רשימת ה"אכזריים ביותר", מתוכנית טלוויזיה הנושאת את אותו השם, משנת 2007, המתעדת את חייהם של הרוצחים השפלים והאכזריים ביותר, אביו של מאדג'אט היה אלכוהוליסט ואלים ואילו אמו הייתה משויכת לזרם המתודי של הכנסייה הפרוטסטנטית, וכן נהגה לקרוא לבנה מהברית החדשה סיפורים כתחליף לסיפורי ילדים. כילד, הוא טען שתלמידי כיתתו הכריחו אותו לגעת בשלד אדם לאחר שגילו על פחדו משלדים. בתחילה הביאו אותו למקום בו נמצא שלד אדם והכריחו אותו לגעת בו. הם עשו זאת על מנת להפחיד אותו, אך הוא, לטענתו, הוקסם מהדבר ועד מהרה פיתח אובססיה למוות.

מאדג'אט נישא ביום העצמאות האמריקאי, ה-4 ביולי 1878, לקלרה לוברין. בנם רוברט, הפך לימים לרואה חשבון וחבר מועצת העיר של אורלנדו, פלורידה.

בתקופת לימודי הרפואה שלו, נהג לגנוב חלקי גופות מהמעבדות בהן למד, באוניברסיטת מישיגן ללימודי רפואה. הוא נהג לערוך ניסויים בגופות ולהמיס אותן בחומרים חומצתיים. לאחר לימודיו פנה לעסוק בתחום הרפואה והרוקחות, וכן מצא עצמו מתעניין גם בתחומי נדל"ן שונים. במשך הזמן נסע לבדו לשיקגו, שם נישא, בעודו נשוי לקלרה, לאישה בשם מירתה בלקנאפ. לשניים נולדה בת, לוסי-ת'אודט, אשר לימים עסקה במשרות חינוך עירוניות. בעודו נשוי לקלרה ומירתה, נישא בשלישית לאישה נוספת בשם ג'אורג'ינה יוק. טרם נישואיו אלה, הגיש בקשה לגירושין מקלרה, גירושין מעולם לא הוכרעו. בעודו נשוי לשלוש נשים שונות, ניהל מערכת יחסים רומנטית עם אישה נוספת, העונה לשם ג'וליה סמית', אשר הייתה נשואה בעברה לאחד המעסיקים שלו. לימים, מלבד היותה חלק מרשימת נשותיו, נוספה סמית' גם לרשימת קורבנותיו של מאדג'אט.

שיקגו ו"טירת הרציחות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר שהה בשיקגו, מצא עבודה בחנות רוקחות. בעל החנות היה אדם חולה סרטן בערוב ימיו ולכן אשתו היא שניהלה את החנות. משהייתה מבוגרת גם היא, החליטה לשכור את מאדג'אט כמוכר בחנות, עקב ידיעותיו ברפואה. לאחר זמן קצר נפטר בעלה ומאדג'אט הציע לרכוש ממנה את החנות, תוך שהוא מסכים כי תישאר לגור בדירה שמעליה. האישה הסכימה והוא רכש את החנות. לאחר תקופה קצרה, מצא פוטנציאל במבנה הרוס ששכן ממש מעבר לכביש, ולימים הפך אותו למבנה בן שלוש קומות אותו כינו דיירי השכונה "הטירה". המקום נפתח כמלון לאנשי "תערוכת קולומביה" שהתרחשה באותם ימים (שאינה תערוכת שיקגו הידועה). בקומה הראשונה פעלה חנותו, שהועברה, וחנויות נוספות. הקומה השנייה הכילה את משרדו והקומה מעל הכילה מעל מאה חדרים ללא חלונות, מסדרונות לשום מקום ודלתות שנפתחו רק מצידן החיצוני. בזמן הבניה שינה מאדג'אט את תכנון הבניין פעמים רבות שהקשה על הקבלנים השונים, כך שהוא היחידי שידע את מלוא תכנון הבניין.

בתקופה בה נבנה הבניין, הכיר מאדג'אט נגר בעל רקע פלילי, אותו ניצל לטובת כוונותיו הזדוניות. לאחר בניית המלון, בחר מאדג'אט את מרבית קרבנותיו מקרב בחורות צעירות שעבדו עבורו (אשר כחלק מהסכם ההעסקה שלהן הכריח אותן לבטח את חייהן בביטוח חיים אותו שילם, אך גם היה המוטב), וכמו כן מאהבות שלו ואורחי המלון. את חלקם הכניס לחדרים אטומי רעש בתוככי המלון, אשר בהם צינורות גז שאפשרו לו לחנוק את קרבנותיו בכל זמן שבחר, אחרים ננעלו בכספתו שבבנק עד שנחנקו למוות. כאשר הצליח לרצוח אותן, הפשיט מאדג'אט את גופותיהם מעורם ובשרם ומכר את השלדים לבתי ספר לרפואה. הקשרים שהשיג עם בכירי עולם הרפואה התירו את המחסומים שלו למכור את הגופות.

מעקבי המשטרה והמעצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעזב את שיקגו, החליט מאדג'אט להונות חברת ביטוח, בכך שיזייף את מותו ויקבל פרמיה של עשרת אלפים דולרים. משכשל בנסיונו מאחר שחברת הביטוח סירבה לשלם, החליט למזער את הסיפור ולנסות שוב. הוא שוחח על העניין עם אותו נגר שהכיר, העונה לשם בנג'מין פיצל, והשניים החליטו לזייף את מותו של פיצל. במקום זאת, רצח מאדג'אט את פיצל ולקח את הפרמיה במקומו. הוא פנה לאחר מכן לאלמנתו של פיצל, שלא ידעה דבר על מותו של בעלה, וסיפר לה שבעלה ברח לדרום אמריקה, ואף שכנע אותה לקחת לחסותו שלושה מחמשת ילדיהם, בטענה שאינה מסוגלת לפרנס אותם. הוא סיפר לה שהילדים יגורו איתו במרחק רחובות בודדים, אך במקום זאת ברח איתם לקנדה. האישה פנתה למשטרה וחוקריה החלו לעקוב אחריו. בסופו של דבר, לאחר שרצח גם את שלושת הילדים, נעצר מאדג'אט. הוא נקרא למשטרה בטענה שנשארו מספר שאלות על מעצר ישן שלו באשמת גניבת סוס, וכשהגיע, הבין שמצפה לו האשמה גם ברציחות סדרתיות.

מספר ההערכות הוא כי קרבנותיו היו בין 20-100 קרבנות. למרות זאת, יש הטוענים כי המספר היה מעל 200. הביסוס לטענה זו, היה על סמך למעלה מ-200 תלונות למשטרות המקומיות על אנשים שנסעו לראות את התערוכה בשיקגו, אך מסיבה זו או אחרת, מעולם לא שבו הביתה. המשטרה חיזקה טענה זו, כאשר בחיפוש במרתפי "הטירה" בשיקגו נמצאו גופות במצב גרוע מאד, עד כי, לטענת השלטונות, "לא יכולנו לדעת אם מדובר בגופה אחת או עשרים".

המשפט וההוצאה להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאדג'אט הואשם ברצח בנג'מין פיצל ושלושת ילדיו. הוא הודה במשפטו, בגאווה יתירה, כי המספר גבוה ומגיע לכ-שלושים אנשים. הוא הורשע לבסוף ברציחתם של 27 בשיקגו, אינדיאנפוליס וטורונטו (זאת מאחר ששלושה מהאנשים אשר הודה כי רצח נמצאו לאחר מכן חיים). בתמורה להודאה מפורטת, שילם לו העיתון "הרסט" 7,500$ (209,520$ של ימינו). בתחילה עוד טען שהוא חף מפשע, לאחר מכן טען שרצח בגאווה שלושים אנשים ולאחר מכן טען לאי שפיות ושהוא נדרש לעשות כן על ידי השטן. יכולתו יוצאת הדופן לשקר ולתמרן הקשתה על בית המשפט והתביעה לדעת מה מגרסאותיו היא האמתית. לבסוף נמצא אשם ברצח 27 אנשים וב-6 ניסיונות נוספים לרצח. בכל העת שהמתין להוצאתו להורג לא הראה שום סימני פחד, יראה או דיכאון.

מאדג'אט נתלה ב-7 במאי 1896, בגיל 35. בניגוד לרוב המכריע במקרי התליות, בהם המפרקת נשברת מיידית, צווארו לא ניתק והוא מת לאיטו, במשך לא פחות מרבע שעה עד שהוכרז כמת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2011 דווח כי לאונרדו דיקפריו עתיד לגלם את הנרי הולמס בסרט שיתבסס על ספרו של לארסון[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריק לארסון, השטן בעיר הלבנה: רצח, קסם וטירוף ביריד ששינה את אמריקה, הוצאת בבל ומשכל, 2008

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]