ואדי חרמיה
ואדי חרמיה או ואדי אל-חראמייה (وادي الحرامية, בעברית: נחל השודדים) הוא אפיק נחל צר ועמוק הממוקם בצפון הרי בנימין, בין שילה לגופנא, ובו עוברת הדרך הקדומה החוצה את הארץ מצפון לדרום. כיום עובר באפיק הנחל כביש 60.
שם זה ככל הנראה ניתן לו משום שבעבר הוא היה מקום מועד להתקפות שודדים על עוברי האורח במקום, מכיוון שהמקום כה צר ועמוק והדרך עוברת בתוך ערוץ הנחל.
צפונית-מערבית לנחל נמצאת ההתיישבות מעלה לבונה, עוד בסביבת המקום הכפרים הפלסטינים סינג'יל ואל מזרעה אשרקיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הואדי בעת העתיקה
בזמן העתיק היה ואדי חרמיה ממוקם באחת הנקודות האסטרטגיות החשובות ביותר באזור, זאת בגלל שהמעבר הראשי מדרום הארץ לצפונה עבר בו. ערך ביטחוני הביא להקמת מצודות סביב הנחל בתקופות שונות:
- בורג' בארדוויל - מצודת בולדוין (בורג' - מצודה, כמו burg בגרמנית)
- מצודת ריימון דה סן ז'יל בסנג'יל
- חרבת בורג' א ליסאנה, המשמרת כנראה את השם ישנה, היא העיר התנ"כית בדרום נחלת אפרים (דברי הימים ב' י"ג י"ט), בה מבצר, כנראה מהתקופה הרומית
- המבצר הצלבני על הכביש, מדרום לצומת המשטרה הבריטית. יש סבורים[1] שקרב מעלה לבונה, הקרב הראשון בין כוחותיו של יהודה המכבי ובין כוחות הצבא הסלאוקי נערך בואדי, ולכן נקרא גם קרב ואדי חרמיה. הקרב נערך בשנת 167 לפנה"ס בין כוחות המכבים ובין הצבא הסלאוקי שהורכב מחיל המצב המקומי של העיר שומרון תחת פיקודו של אפולוניוס. למרות יתרון מספרי של 3 ל-1, היוונים הובסו ואפולוניוס נפל חלל. גם במסעו של אספסיאנוס לכיוון ירושלים היה ואדי חרמיה המכשול האחרון שעמד בפניו בדרכו לירושלים.
[עריכה] ואדי חרמיה בעת החדשה
בזמן שלטון המנדט הבריטי הוקמה במקום תחנת משטרה על מנת לשמור על הסדר (מבנה התחנה הנטוש קיים עד היום).[2] במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, (1936-1939) התמקדו הפורעים הערבים במאבק נגד התחבורה היהודית, וחלק גדול מהטרור הערבי של אותן פרעות התבצע נגד כלי הרכב היהודיים שעברו במקום.
בעקבות הסכמי אוסלו והאיסור על יהודים לנסוע באזורים שנמסרו לרשות הפלסטינית, נפרצה "כביש עוקף רמאללה", כחלופה לקטע מכביש 60 שבסביבות רמאללה. הכביש העוקף נפגש עם כביש 60 הישן במרכז ואדי חרמיה, סמוך לתחנת המשטרה הבריטית בצומת שנודע כ"צומת המשטרה הבריטית" או "צומת חרמיה". מאז, קטע הכביש העובר בחלקו הדרומי של הוואדי (לשעבר חלק מכביש 60) הוא ראשיתו של ציר "חוצה בנימין" וחלקו הצפוני של כביש 466.
בעבר נודע הדרך העוברת בנחל כשורץ שודדים, וגם כיום הוא מועד לפורענות שכן הוא חשוך ברובו, מפותל מאוד ובקטעים ארוכים בו אין קליטה לתקשורת סלולרית. להלן מספר פיגועים בולטים שהיו בדרך זו:
- עפרה פליקס,[3] בתו של הרב מנחם פליקס, נרצחה בערב שבת ה' בשבט תשנ"ה (6/1/1995). כשהיא נרצחה טרם נמנע מיהודים לנסוע בדרום הואדי. היא נסעה עם משפחתה מבית אל צפונה ומחבלים ירו עליהם מהמארב מדרום לצומת חלמיש (המפגש עם כביש 465- כביש עוקף ביר-זית).
- אחמד ע'נדור רצח את שרה לישה ב-ט"ו בחשוון תשס"א (13 בנובמבר 2000), ב"צומת המשטרה הבריטית.[4]
- ב-3 במרץ 2002 נהרגו במקום 10 חיילים ואזרחים במחסום המשטרה הבריטית על ידי תאא'ר חאמד, צלף פלסטיני שבא מהיישוב סינג'יל הסמוך. בעקבות הרצח ניסו תושבים מעפרה ושילה להקים היאחזות בתחנת המשטרה הנטושה, אך הם פונו כעבור זמן קצר.
- בכ"ו בסיון תשס"ב (6 ביוני 2002), נהרג ארז רונד מאש ממארב.
בנוסף לאלה, בדרך ובסביבתו היו פיגועים רבים נוספים, בירי, מטעני חבלה או אבנים. חלקם הסתיימו במות הנפגע או בפציעתו.
כיום, משמש תחנת המשטרה הבריטית הנטושה כ"בית יד לבנים" של המועצה אזורית מטה בנימין, ומתקיימים במקום טקסי זיכרון לנופלים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- "ההר הטוב הזה- מסלולים ואתרים בדרום השומרון" מאת דניאל אלדד ויוסף ירושלמי הוצאת בית אל ירושלים תשס"ט 2009 . עמודים 190-207
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אנדרטה במקום הפיגוע בצומת חלמיש, באתר "ארץ זוכרת יושביה".
- אנדרטה בצומת המשטרה הבריטית, באתר "ארץ זוכרת יושביה".
[עריכה] הערות שוליים
- ^ [1]
(הקישור אינו פעיל, 23.10.2010) - ^ אתרים מעניינים - ואדי חארמיה, באתר "לבן כתום לבן"
- ^ עפרה פליקס ז"ל, באתר "אלון מורה-שכם"
- ^ [www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files/9/32169.doc התובע הצבאי נגד סאמר מחמד חסין אבו קויק], תיק ביה"מ: 3639/02, תיק תביעה: 574/02, תיק פ.א.: 3148/00, באתר דובר צה"ל
