ואדי פוכין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ואדי פוכין (כפר)
وادي فوقين
מדינה / טריטוריה הרשות הפלסטינית
נפה נפת בית לחם
שטח 4347 דונם קמ"ר
גובה 650 מ' מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר

1,168‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 31°42′26″N 35°06′15″E
אזור זמן UTC +2
מיקום ואדי פוכין
ואדי פוכין
ואדי פוכין

ואדי פוכּין (לעתים ואדי פוקין או ואדי אלפוקין, בערבית: وادي فوقين או: وادي فوكين) [1] הוא כפר פלסטיני מוסלמי ביהודה ושומרון בשולי הרי ירושלים, בעמק הנמצא בין העיר ביתר עילית ליישוב צור הדסה וסמוך לכביש 375. יש שזיהו את ואדי פוכין עם "כפר פיכול" או "פיכולה" המקורי, שזוהה כיישוב של כמות כהנים ממשמרת בילגה[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר נוסד בראשית המאה ה-16, על ידי שתי חמולות שבאו מהכפר אל-וולג'ה והשתייכו לשבט ימן[3]. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 45 בתים מיושבים ב-205 נפשות, כולם מוסלמים‏[4]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צויין מספר תושבי הכפר כ-280, ושטחו נרשם כ-9,928 דונם‏[5].

בשנת 1948 נכבש הכפר במלחמת העצמאות ותושביו הערביים עזבוהו. לקראת סוף המלחמה שבו חלק מתושבי הכפר לבתיהם, אולם ב-15 ביולי 1949 העבירה ישראל מהכפר כ-200 תושבים אשר לטענתה הסתננו לשטחה בניגוד להסכמות הסכם שביתת הנשק עם ירדן. לטענת ישראל, הוסכם עם שלטונות ירדן שמכיוון שמדובר על כפר ערבי בודד באזור זה בשטח ישראל וכל פרנסתם בירדן, אין תקומה לכפר בשטח ישראל ותושביו יישארו בירדן‏[6]. ועדת שביתת הנשק לא קיבלה את עמדת ישראל, קבעה שהתושבים גורשו והורתה על השבת התושבים תוך שבוע‏[7]. לאחר מחאה ראשונית הודיעה ישראל שלא תתנגד לחזרת התושבים, ואלו שבו לכפר בתחילת ספטמבר 1949‏[8]. אולם יום לאחר מכן, ירו כוחות צה"ל לכיוון ערבים שניסו להסתנן לישראל בלילה כדי להיכנס לואדי פוקין ובעקבות זאת נמלטו כל תושבי הכפר והוא נותר ריק‏[9]. לאחר מספר ימים נקבע מועד נוסף לחזרת תושבי ואדי פוקין לכפרם‏[10] ובינתיים החל משא ומתן על החלפת שטחים בין ישראל לירדן, כדי להעביר את השליטה בכפר לידי ירדן, תמורת שטח אחר שיימסר לישראל. נציג מטעם האו"ם סייע להשיג תיקון בגבולות הפסקת האש כך שהכפר ושארית אדמותיו הוכללו בשטח הגדה המערבית, ובתמורה ישראל קיבלה חלקת אדמה חלופית באזור בית ג'וברין.[11]

כ-8,000 דונם, שני שליש מאדמות הכפר, נותרו בשטח ישראל והופקעו מבעליהן באמצעות חוק נכסי נפקדים.[דרוש מקור]

לאחר שובם, היה הכפר מרכז להתנכלויות לפטרולים של צה"ל שעברו בסמוך, ליד הגבול. בתחילת שנות ה-50 היה הכפר יעד לפעולות התגמול (ובפרט מבצע לולב), שהביאו את התושבים לנטוש את הכפר ולעבור למחנה הפליטים דהיישה.

בשנת 1967 נכבש הכפר על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים וב-1972, בשל צורך לפנות מקום בדהיישה, הורשו התושבים לחזור לכפר ולבנות שם את בתיהם מחדש‏[12], בתנאי שיוכלו לבנות מחדש את בתיהם בתוך חודש ימים.‏[13]

במסגרת מיזמו התיעודי "הזמן הצהוב", דוד גרוסמן הקדיש לסיפור הכפר פרק בשם "הרוח הצהובה".

גאוגרפיה, אדמות ואיכות סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר שוכן בעמק הכלוא בין שני רכסים. על הרכס הדרום מזרחי הוקמה שכונה של העיר ביתר עילית, כק"מ מבתי הכפר. על הרכס הצפון מערבי, הנקרא רכס סנסן, עבר במרחק 400 מ' מבתי הכפר הקו הירוק, וכ-500 מ' צפונה ומערבה נמצאים היישובים מבוא ביתר וצור הדסה שבשטח ישראל.

בהסכמי אוסלו הועברו כ-6% מאדמות הכפר (אזור השטח הבנוי) לשליטה פלסטינית (שטח B) ומרבית האדמות נותרו תחת שליטה ישראלית (שטח C). כ-100 דונם משטח הכפר הופקעו לטובת ביתר עילית ו-100 דונם נוספים נמצאים מעבר לגדר ההפרדה, שבנייתה באזור עוד לא הושלמה (2010).

שטחים חקלאיים נרחבים של הכפר, וכן שטחי טבע פתוחים, מאוימים על ידי תוכניות ממשלתיות ישראליות להרחבת ביתר עילית והיישוב צור הדסה, בניית גדר ההפרדה בין הכפר לבין צור הדסה, סלילה מתוכננת של כביש חדש (כביש 374), הזרמת שפכים של ביתר עילית אל הוואדי, פסולת בניין וסלעים ועוד.[14]

מוסדות וכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר שני בתי ספר יסודיים, מסגד, מרפאה ובית מרקחת. שמו של האזור הסובב את ואדי פוכין יצא למרחקים בשל מומחיות בסיתות, ומפעל סיתות אבנים נמצא בכפר.[15]

מעיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר ואדי פוכין פורייה במעייונות. בצפון הכפר נובע מעיין בשם "עין אל-כנסה", בדרומו נובע "עין א-תינה" ובמרחק ק"מ אחד יוצא מעיין שנושא שני שמות "עין אל-מדיק" או "עין אום-זיק" וגם כחצי ק"מ ממערב לכפר נובע עין אל-פווקר וגם עין-סובח.

חקלאות אורגנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואדי פוכין ידוע עוד מלפני שנת 1948 באיכות התוצרת החקלאית המגיעה ממנו, והיה ספק הירקות העיקרי של העיר בית לחם.[דרוש מקור] ארגון ידידי כדור הארץ לימד את החקלאים טכניקות נוספות של חקלאות אקולוגית ואורגנית, ועל אף קשיים לשווק את התוצרת בישראל, בשל המצב החוקי והמחסומים, היא שווקה בהצלחה בצור הדסה השכנה ובשיווק ישיר ללקוחות פרטיים בירושלים.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מבוטא בפֵה רפה, בדומה לאות f
  2. ^ בן-ציון לוריא משמר בלגה, "בית מקרא" כג-כד שנת תשכ"ה
  3. ^ דני רובינשטיין, הכל כשהיה רק האנשים משתנים, דבר, 10 בספטמבר 1980
  4. ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives קובץ PDF, עמוד 35
  5. ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 58
  6. ^ על מה מחלוקת ואדי פוקין?, דבר, 30 בספטמבר 1949
  7. ^ הרוב בועדת ישראל עבהי, דבר, 1 בספטמבר 1949
  8. ^ לא היו פעולות איבה נגד החוזרים לואדי פוקין, דבר, 9 בספטמבר 1949
  9. ^ כפר ואדי פוקין ריק מאדם, דבר, 11 בספטמבר 1949
  10. ^ הערבים יחזרו לואדי פוקין ביום שני, דבר, 16 בספטמבר 1949
  11. ^ היום יובא לאישור הוועדה המעורבת ההסכם על ואדי-פוקין, דבר, 27 באוקטובר 1949
    גמר סכסוך ואדי פוקין - הסכם על חילופי שטחים, דבר, 25 באוקטובר 1949
  12. ^ דני רובינשטיין, יושב מחדש הכפר הנטוש ואדי פוקין, דבר, 13 בנובמבר 1972;המשך
  13. ^ Delia Khano, Stories from Palestine WADI FUQIN, This week in Palestine, November 2003
  14. ^ יגאל צור, מי הוציא גזר דין מוות על ואדי פוכין?, באתר ynet‏, 12 באוקטובר 2006
  15. ^ Settlement expansion and loss of Wadi Fukin’s land
  16. ^ רונית ורד, הבלדה הבלדית - על חקלאות אורגנית בואדי פוכין, באתר הארץ, 20 בפברואר 2009