ואהבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ואהבת
בימוי חיים אלבום
הופק בידי פזית ליכטמן
תסריט חיים אלבום
עריכה תמר בן-ברוך
שחקנים ראשיים אורי לחמי
עומר זוננשיין
מוזיקה אופיר ליבוביץ'
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 29 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה, סרט להט"בי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ואהבת הוא סרט גמר עלילתי זוכה פרסים שביים חיים אלבום במסגרת לימודיו בבית הספר הדתי לקולנוע מעלה. הסרט מספר את סיפורו של תלמיד ישיבת הסדר המתמודד עם היותו הומו.

הגיבור נקרע בין אהבתו לאלוהיו ורצונו להיות שותף מלא בחיי התורה והישיבה, לבין נטייתו המינית. ההכרה במשיכתו לגברים יוצרת אצל הגיבור קונפליקט אמוני וזהותי קשה. הסרט נוגע בנושא הטעון בזהירות ואינו מציע פתרון לדילמה העומדת בפני הגיבור.

יחד עם התפתחויות אחרות באותה תקופה כמו הקמת ארגונים כגון בת קול, חברותא והו"ד, והתבטאויות של רבנים כמו יובל שרלו שחרגו מהעמדה המסורתית בנושא, ועם הסרטים התיעודיים "לפניך ברעדה" ו"את שאהבה נפשי", הביא הסרט לפתיחת דיון פנימי גלוי במסגרת הציונות הדתית על מעמדם של הומואים ולסביות בחברה הדתית, ולתחילת שינוי ביחס אליהם[1].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט בוחן את התמודדותו של אוהד מול עצמו, מול אלוהיו ומול סביבתו.

אוהד הוא תלמיד ישיבת הסדר הומו, שאינו מספר לאיש על נטייתו המינית. הוא חש שמיניותו סותרת את זהותו הדתית והוא פונה למוקד טלפוני אנונימי דתי בשם "עצת לב" (שם שהוא וריאציה על ארגון אמיתי בשם "עצת נפש"), המתיימר לטפל בהומוסקסואליות בעזרת טיפולי המרה. בעקבות השיחות הטלפוניות אוהד מתחיל באמירת התיקון הכללי למשך ארבעים יום ומאמין שאם ישלים את התקופה הוא יפסיק להימשך לגברים. הגומיה המכאיבה שעל פרק ידו גם היא אמורה לעזור לו להתמודד עם הרגשות האסורים.

לקראת סוף ארבעים ימי הצומות והתפילות חוזר אל הישיבה מהצבא, ניר, אהוב ליבו של אוהד. המפגש מציף באוהד רגשות חזקים ושאלות קשות כלפי עצמו וכלפי אלוהיו. בעקבות המפגש עם ניר, מבין אוהד כי הוא לא באמת השתנה, וארבעים ימי התיקון לא הועילו. כשניר מגלה על רגשותיו של אוהד הוא מתנכר אליו, ומחזיר לו באמירה "אתה צריך לעזוב את הישיבה". בהמשך ניר לא מאפשר לאוהד, שהוא כהן, לברך בברכת כהנים, שכן "איך אתה יכול להתפלל אם בתורה כתוב שזו תועבה". אוהד מחליט להוריד את הגומיה מידו ונכנס לברך את ברכת הכהנים, צעד שמראה על השלמה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה מיד עם הקרנתו לביקורות חיוביות והוקרן במספר פסטיבלים לקולנוע בישראל ובעולם. הסרט זכה בפרסים הבאים:

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
אורי לחמי אוהד
עומר זוננשיין ניר
יהונדב פרלמן הרב
איציק חייקה בני

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיון בחברה הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטעי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]