ואלרי ז'יסקר ד'אסטן

ואלרי ז'יסקר ד'אסטן
Valéry Giscard d’Estaing
	ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, ינואר 1978
	ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, ינואר 1978
לידה	2 בפברואר 1926; קובלנץ, רפובליקת ויימאר
פטירה	2 בדצמבר 2020 (בגיל 94); Authon, צרפת
שם לידה	Valéry René Marie Georges Giscard d'Estaing
מדינה	צרפת
מקום קבורה	Authon
השכלה	בית הספר הלאומי למנהל (1951); אקול פוליטקניק; תיכון לואי הגדול; תיכון ז'אנסון-דה-סאי ;
מפלגה	המפלגה הגוליסטית
בת זוג	אן-איימו ז'יסקר ד'אסטן
שושלת משפחת ז'יסקר ד'אסטן
אב	אדמונד ז'יסקר ד'אסטן
אם	מיי בארדו
צאצאים	לואי ז'יסקר ד'אסטן; Henri Giscard d'Estaing; Valérie-Anne Giscard d'Estaing; Jacinte Giscard d'Estaing
	27 במאי 1974 – 21 במאי 1981; (7 שנים)
	→ ז'ורז' פומפידו פרנסואה מיטראן ←
פרסים והוקרה
	פרס קרל הגדול (29 במאי 2003); אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש (1962); אביר מסדר הפיל (12 באוקטובר 1978); מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (2005); הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית (1963); צווארון מסדר הנסיך אנריקה (21 באוקטובר 1978); אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (1 באוקטובר 1973); הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש (14 באוקטובר 1975); Honorary member of the Athens Academy (1979); הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1965); קולר מסדר איזבלה הקתולית (1976); אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (21 באפריל 1975); הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (1 ביוני 1980); פרס הפליטים ננסן (1979); צווארון של מסדר קרלוס השלישי (28 ביוני 1978); פרס אוולד פון קלייסט (2014); מדליית רובר שומאן (1993); prix Trop Virilo (2009); המסדר המלכותי של השרפים; צלב המלחמה 1939-1945; צלב גדול של לגיון הכבוד; מסדר פרו מריטו מליטנזי; הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי; מסדר ההצטיינות של הסן; אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; ראש מסדר לגיון הכבוד ;
חתימה

ואלרי ז'יסקר ד'אסטן (בצרפתית: Valéry Giscard d’Estaing;‏ 2 בפברואר 1926 – 2 בדצמבר 2020) היה פוליטיקאי צרפתי מימין-מרכז המפה הפוליטית, הנשיא השלישי של הרפובליקה הצרפתית החמישית מ-27 במאי 1974 ועד 21 במאי 1981. בשנת 2003 נבחר לכהן כחבר באקדמיה הצרפתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואלרי ז'יסקר ד'אסטן נולד בשנת 1926 בקובלנץ שבגרמניה, שהייתה באותה עת בשליטת צרפת (אנ'). אביו היה עובד מדינה בכיר ואמו הייתה בתו של הפוליטיקאי ז'אק בארדו (Jacques Bardoux).

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה חבר בתנועת ההתנגדות הצרפתית והשתתף בשחרור פריז. בשנת 1948 עבד במשך כשנה כמורה במונטריאול שבקנדה. למד באקול פוליטקניק וב-École nationale d'administration. בשנים 1955–1956 נמנה עם צוותו של ראש ממשלת צרפת אדגר פור.

בשנת 1956 נבחר לאספה הלאומית. הוא הצטרף למפלגת המרכז הלאומי של העצמאים והאיכרים. בשנת 1959, בתחילת הרפובליקה הצרפתית החמישית, כשראש מפלגתו, אנטואן פינאי, מונה לשר הכלכלה והאוצר, מונה ז'יסקר ד'אסטן למזכיר לענייני אוצר. בינואר 1962 מונה ז'יסקר ד'אסטן לשר הכלכלה והאוצר^[1]. לאחר מספר חודשים החליטה מפלגת השמרנים בה ז'יסקר ד'אסטן היה חבר לפרוש מהממשלה. אולם ז'יסקר ד'אסטן ושלושה שרים אחרים סירבו להשמע להוראת מפלגתם ונותרו בממשלה^[2]. בעקבות זאת הם הקימו את מפלגת הרפובליקנים העצמאיים שהייתה מפלגת לוויין של המפלגה הגוליסטית. כשר אוצר תמך ז'יסקר ד'אסטן בסחר חופשי בינלאומי כאמצעי לצמצום הפערים בין מדינות עשירות לעניות^[3] ופעל לקידום השוק האירופי החופשי. מנגד, הביע ז'יסקר ד'אסטן דאגה מהתגברות השקעות אמריקניות בצרפת ופעל לצמצם את ה"תלות" באמריקנים^[4] ולשנות את שיטת ההתחשבנות בין מטבעות המדינות השונות^[5]. בינואר 1966 לאחר ניצחון דחוק של דה גול בבחירות, הועזב ז'יסקר ד'אסטן מהממשלה^[6], על רקע חילוקי דעות שהיו לו עם ראש הממשלה ז'ורז' פומפידו^[7], ומשהשמועות שפומפידו עצמו יועזב וז'יסקר ד'אסטן יחליפו^[8], לא התממשו.

בשנת 1974, לאחר מותו הפתאומי של הנשיא ז'ורז' פומפידו, הציג ז'יסקר ד'אסטן את מועמדותו לתפקיד נשיא צרפת. הוא התמודד מול פרנסואה מיטראן וז'אק שבאן-דלמאס. בסיבוב הבחירות הראשון הגיע למקום השני, לאחר מיטראן, אך בסיבוב השני גבר על מיטראן ברוב קטן ונבחר לנשיא.

תקופת נשיאותו התאפיינה בגישה ליבראלית יותר לנושאים חברתיים, כגון גרושין, מניעת היריון, הפלות, קידום ניסיונות לערוך מודרניזציה לצרפת ולמוסד הנשיאות, חניכת מפעלי תשתית רחבי היקף כגון רשת רכבות ה-TGV המהירות, והמעבר לשימוש באנרגיה גרעינית כמקור האנרגיה העיקרי של צרפת. עם זאת, הפופולריות שלו נפגמה כתוצאה מהשפל הכלכלי שבא בעקבות משבר האנרגיה העולמי בשנת 1973, שסימן את סופן של "שלושים שנות התהילה" של צרפת לאחר מלחמת העולם השנייה. בנוסף, עמד ז'יסקר בפני התנגדות פוליטית משני צידי הספקטרום הפוליטי: פרנסואה מיטראן מהצד השמאלי שאוחד מחדש, וז'אק שיראק, ששיקם את המחנה הגוליסטי וקרנו עלתה באגף הימני. כל אלו, יחד עם יחסי ציבור גרועים, העצימו את חוסר הפופולריות שלו לקראת סוף כהונתו, והוא כשל בניסיונו להיבחר מחדש בשנת 1981.

ז'יסקר ד'אסטן תמך בפדרציה אירופית, ולאחר שהגביל את מעורבותו בפוליטיקה הלאומית עם תבוסתו בבחירות, הפך מעורב באיחוד האירופי.

נפטר ב-2 בדצמבר 2020 כתוצאה מסיבוכי מחלת נגיף קורונה 2019.^[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ואלרי ז'יסקר ד'אסטן בוויקישיתוף

ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, ברשת החברתית Goodreads
ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, באתר האספה הלאומית
ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ואלרי ז'יסקר ד'אסטן (1926-2020), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ נתמנה שר אוצר חדש בצרפת, למרחב, 18 בינואר 1962
^ 4 השרים השמרניים מסרבים להתפטר, למרחב, 25 במאי 1962
^ הרחבת הסחר בין מזרח ומערב ועזרה לארצות המתפתחות, קול העם, 25 במרץ 1964
^ קנדי נגד ברית אדנאור-דה־גול; צרפת נגד חדירת הון אםריקאי, קול העם, 29 בינואר 1963
^ חשיבות המפנה למען תיקון שיטת־המטבע הבין־לאומית, הַבֹּקֶר, 20 ביולי 1965
^ דברה יצורף לממשלה בצרפת, דבר, 7 בינואר 1966
^ פיליפ בן, שמועה בפאריס: מירוויל יוחלף על ידי לואי ז'וקס, מעריב, 3 בספטמבר 1965
^ אורי דן, דה גול ישנה את הרכב ממשלתו, מעריב, 20 בדצמבר 1965
^ ספי פישמן, נשיא צרפת לשעבר מת מסיבוכי מחלת הקורונה, באתר ישראל היום, ‏3 בדצמבר 2020

הקודם: ז'ורז' פומפידו	נשיא צרפת 1971–1981	הבא: פרנסואה מיטראן

[1] נתמנה שר אוצר חדש בצרפת, למרחב, 18 בינואר 1962

[2] 4 השרים השמרניים מסרבים להתפטר, למרחב, 25 במאי 1962

[3] הרחבת הסחר בין מזרח ומערב ועזרה לארצות המתפתחות, קול העם, 25 במרץ 1964

[4] קנדי נגד ברית אדנאור-דה־גול; צרפת נגד חדירת הון אםריקאי, קול העם, 29 בינואר 1963

[5] חשיבות המפנה למען תיקון שיטת־המטבע הבין־לאומית, הַבֹּקֶר, 20 ביולי 1965

[6] דברה יצורף לממשלה בצרפת, דבר, 7 בינואר 1966

[7] פיליפ בן, שמועה בפאריס: מירוויל יוחלף על ידי לואי ז'וקס, מעריב, 3 בספטמבר 1965

[8] אורי דן, דה גול ישנה את הרכב ממשלתו, מעריב, 20 בדצמבר 1965

[9] ספי פישמן, נשיא צרפת לשעבר מת מסיבוכי מחלת הקורונה, באתר ישראל היום, ‏3 בדצמבר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

נשיאי צרפת
הרפובליקה הצרפתית השנייה	ז'אק-שארל דופונט דה ל'אור • לואי נפוליאון בונפרטה	דגל צרפת
הרפובליקה הצרפתית השלישית	אדולף טייר • פטריס דה מק-מהון • ז'יל גרווי • מארי פרנסואה סדי קארנו • ז'אן קזימיר-פרייה • פליקס פור • אמיל לובה • ארמאן פלייר • רמון פואנקרה • פול דשאנל • אלכסנדר מילראן • גסטון דומרג • פול דומר • אלבר לברן
הרפובליקה הצרפתית הרביעית	ונסן אוריו • רנה קוטי
הרפובליקה הצרפתית החמישית	שארל דה גול • ז'ורז' פומפידו • ואלרי ז'יסקר ד'אסטן • פרנסואה מיטראן • ז'אק שיראק • ניקולא סרקוזי • פרנסואה הולנד • עמנואל מקרון