ואלרי צ'קאלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שגיאות כתיב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ואלרי צ'קאלוב

ואלרי צ'קאלוברוסית: Валерий Павлович Чкалов)‏ (2 בפברואר 1904 - 15 בדצמבר 1938) טייס סובייטי, מראשוני גיבורי ברית המועצות.

ואלרי צ'קאלוב נולד בכפר במחוז ניז'ני נובגורוד (כיום העיר צ'קאלובסק). אביו היה פועל במפעל מקומי, בהיותו בן 6 אימו נפטרה. בשנת 1916 הוא התחיל ללמוד בבית הספר המקצועי אך בעקבות אירועי מהפכת אוקטובר בית הספר נסגר והוא חזר לאביו. באותה תקופה הוא עבד בעבודות מזדמנות. בשנת 1919 הוא ראה לראשונה מטוס והחליט לנסות להיות טייס. בשנת 1921 החל ללמוד טיסה ולאחר 3 שנים סיים.

ביוני 1924 צ'קאלוב נשלח ליחידת חיל האוויר הסובייטי שהייתה מוצבת בלנינגרד. הוא היה טייס אמיץ אך לא ממושמע. מספר פעמים הוא קיבל עונשים, בין היתר על טיסה מתחת לגשר. ב-16 בנובמבר 1925 הוא נשפט לשנת מעצר.

בשנת 1927 צ'קאלוב התחתן, כאשר הוא הועבר לשרת בסביבת העיר בריאנסק משפחתו נשארה בלנינגרד. בהיותו בבריאנסק הוא המשיך באבירות משמעת ובסופו של דבר נשפט לשנת מעצר ופיטורין מהצבא. לאחר כחודש, הודות בקשות של מפקד חיל האוויר יאקב אלקסניס וקלימנט וורושילוב העונש הומתק למעצר על תנאי. בהיותו טייס מילואים צ'קאלוב חזר ללנינגרד ושימש כמדריך טייס.

בנובמבר 1930 לצ'קאלוב הוחזרה דרגתו הצבאית והוא החל לעבוד במכון לחקר הטייס של חיל האוויר במוסקבה. הוא עבד במכון במשך שנתיים ובתקופה זו ביצע כ-800 טיסות ניסוי על מטוסים מדגמים שונים.

בינואר 1933 צ'קאלוב החל לעבוד במפעל לבניית מטוסים המסונף למשרד תכונו מטוסים של ניקולאי פוליקרפוב. בתקופה זו הוא היה טייס ניסוי של מטוסים שבמהלך שנות ה-30 היו עמוד השדרה של חיל האוויר הסובייטי. על פעילות זו, בשנת 1935 הוענק לו עיטור לנין.

טיסות לתווך ארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 1935 גאורגי באידוקוב שהיה חברו הציע לצ'קאלוב להוביל טיסה יהודית מברית המועצות לארצות הברית דרך אזור הקוטב הצפוני. לאותה תקופה זו הייתה טיסה חסרת תקדים באורכה ובקושי. ההצעה הייתה על רקע טיסה לא מוצלחת של צוות אחר באותו מסלול. צ'קאלוב היה טייס קרב ותחילה לא היה מעוניין לבצע טיסה במטוס כבד. יחד עם זאת מאפייני הטיסה עניינו אותו כבעל מזג הרפתקני והוא הסכים. הפניית הטייסים ליוסף סטלין לא זכתה למענה חיובי מחשש לאי-הצלחה נוספת אך סטלין נתן אישור לטיסה במסלול ממוסקבה לפטרופבלובסק-קמצ'טסקי. הטיסה החלה ב-20 ביולי 1936 והסתיימה לאחר 56 שעות בנחיתה על האי בים אוחוטסק במרחק של 9375 ק"מ ממקום המראה. במהלך הטיסה המטוס עבר את עיר היעד להנחית עליו דגל. מכיוון שמלאי הדלק על המטוס לא אזל, הטייסים החליטו להמשיך לכיוון הים. על המטוס היה כתוב "המסלול של סטלין" ולאחר הנחיתה הטייסים שלחו לו מברק. על טיסה זו לצוות המטוס הוענק תואר גיבור ברית המועצות (הענקה מס' 9,10,11) ועם חזרתם למוסקבה נערכה קבלת פנים חגיגית. לאחר טיסה זו צ'קאלוב יצאה מאלמוניות של טייס ניסוי והפך להיות אחד הטייסים המפורסמים במדינה.

צ'קאלוב וצוותו המשיכו להתכונן לטיסה דרך הקוטב הצפוני ובתחילת שנת 1937 קיבלו אישור לטיסה. הטיסה החלה ב-18 ביוני 1937 והסתיימה ב-20 ביוני בעיר ונקובר שבמדינת וושינגטון, ארצות הברית. במהלך הטיסה היו מספר תקלות במערכות המטוס. כתוצאה מטמפרטורות נמוכות המטוס החל להתכסות בקרח וטייסים היו צריכים לעלות לגובה של מעל 4000 מ'. כתוצאה מעליה לגובה זה הם היו צריכים להשתמש במסכות חמצן מספר שעות מעבר למתוכנן. כתוצאה מקשיי הטיסה צריכת הדלק הייתה גדולה מהמתוכן ולכן היה ברור שהמטוס לא יצליח להגיע לסן פרנסיסקו שהייתה עיר היעד. הטיסה נמשכה 63 שעות וארכה הייתה 8,500 ק"מ. על הטיסה צוות המטוס קיבל עיטור הדגל האדום. הטייסים זכו בכבוד רב בארצות הברית והתקבלו על ידי הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט.

שני הטיסות בוצעו במטוס מדגם ANT-25 מתכנון של אנדריי טופולב ופאבל סוחוי. מטוס זה תוכנן במיוחד לביצוע טיסות לתווך ארוך.

תאונה טראגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בדצמבר 1938 צ'קאלוב ביצע טיסת ניסוי על מטוס חדש מתכנון פוליקרפוב. המפעל היה בלחץ עקב הצורך להציג את המטוס לקראת סוף שנה. הטיסה הייתה מתוכננת ל-7 בנובמבר אך נדחתה עקב ליקויים רבים. ניקולאי פוליקרפוב התנגד לביצוע טיסה ראשונה ולכן הועבר מתפקידו. ב-10 בדצמבר ו-12 בדצמבר בשדה תעופה נמשכו בדיקות קרקע של המטוס ובכל בדיקה התגלו ליקויים שהיה צורך לתקן. בסופו של דבר סוכם לבצע את הטיסה הראשונה ב-15 בדצמבר. לאחר טיסה של כ-10 דקות צ'קאלוב החל בהכנות לנחיתה ובשלב זה נכבה המנוע של המטוס. במהלך נחיתת חרום המטוס פגע בעמוד חשמל והטייס נפגע בראש. צ'קאלוב הפצוע נפטר בבית החולים כעבור כשעה. לאחר התאונה ראשי המפעל הואשמו ברשלנות ונשפטו. צ'קאלוב הוטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.

קיימת גרסה לפיה לברנטי בריה היה מאורב ב"ארגון" התאונה.

צ'קאלוב בתרבות סובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 פיתוח חיל האוויר היה בראש סדר עדיפויות של הממשל הסובייטי, הישגי בתחום התעופה וטייסים סובייטיים היו פופולאריים מאוד בציבור. הממשל תמך בהם בכל יכולתו, כל 10 הענקות תואר גיבור ברית המועצות הראשונות היו לטייסים. מכל הטייסים הסובייטים המפורסמים צ'קאלוב היה האהוד בציבור הרחב. הוא היה דמות המתאימה ביותר לבן אדם הסובייטי החדש - צעיר לנצח (נפטר בגיל 34), בעל יכולת להתגבר על תופעות טבע קשות (טיסה דרך הקוטב הצפוני) ונפטר תוך הקרבה עצמית במהלך טיסת ניסוי של מטוס קרב חדש.

בשנת 1938 שם העיר אורנבורג הוחלף ל"צ'קאלוב". על שמו נקראו רחובות במספר ערים, מפעלים, בית ספר וכו'.

בשנת 1941 יצאה להקרנה סרט הודות חייו. בסרט היו הופעות רבות של יוסף סטלין, הודגשו דאגות של צ'קאלוב מפני "אויבי העם" וכו'. בשנת 1962 הסרט עבר שינויים משמעותיים - כל האזכורים של סטלין הורדו מהסרט והוא קוצר ל-83 דקות. זו הגרסה שמוקרנת עד היום ברוסיה וקיימת בקלטות.

אחד מאפיזודות הראשונות של הסרט מתאר את טיסתו מתחת לאחד הגשרים של לנינגרד לענייני אשתו לעתיד. לאחרונה הובאו ספקות לקיום אירוע זה. הדבר היה ניתן רק לאור יום והיה צריך להתרחש במרכז העיר. למרות זאת לא ידוע על אף עד ראייה לאירוע או אזכורו בעיתונות המקומית. לעומת זאת ישנם אזכורים רבים של טיסה דומה שבוצע במהלך הסרטת הסרט. כמו כן, לפי בדיקת קורות חיים של צ'קאלוב בתקופה האמורה הוא לא היה כלל בלנינגרד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]