וארדאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וָארְדָאר, אָקְסִיוֹס
Vardar Stone Bridge Skopje.jpg

תוואי הנהר בעיר סקופיה אשר במקדוניה
אורך 388 קילומטר
גובה מוצא הנהר 683 מטר
ספיקה ממוצעת 174 מ"ק לשנייה
אגן הניקוז 24,438 קילומטר רבוע
מוצא שר פלנינה, מקדוניה
41°45′33″N 20°49′55″E / 41.75917°N 20.83194°E / 41.75917; 20.83194
שפך הים האגאי דרומית לסלוניקי
40°39′49″N 22°42′51″E / 40.66361°N 22.71417°E / 40.66361; 22.71417
מדינות באגן הניקוז Flag of Macedonia.svg מקדוניה
Flag of Greece.svg יוון
תוואי הנהר בצפון מערב מקדוניה

וארדאר ( מקדונית Вардар, יוונית Αξιός), הוא הנהר הארוך ביותר במקדוניה, וזורם גם בשטח יוון. אורכו 388 ק"מ, ושטח אגן הניקוז שלו 24,438 קמ"ר. מקורו ברכס הרי שר פלנינה, ליד העיר גוסטיבר, ונתיבו עובר דרך העיר סקופיה עד למוצאו בים האגאי, מזרחית לסלוניקי שבחבל מרכז מקדוניה ביוון.

אטימולוגיה וגאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה וארדאר מהשם וורדו-וורי, מהשפה הפרוטו-הודו-אירופית אשר קדמה לקבוצת השפות ההודו-אירופאיות ומשמעה "מים שחורים". ביוונית מכונה הנהר "אקסיוס" ומשמעות השם "מים כהים" בניב התראקי העתיק. הנהר מוזכר גם בכתביו של הומרוס[1].

באזור שפך הנהר האדמה פורייה ובשטח מגדלים גידולים חקלאיים שונים. בשטח מקדוניה תוואי הנהר ברובו הררי. לאורך תוואי הנהר עוברים הכביש המהירים כביש מספר1-חוצה יוון והכבישים M1 ו-E75 במקדוניה. בתוואי המקדוני של הנהר שורר אקלים ממוזג אשר משתנה בהדרגה לאקלים ים תיכוני ככל שמקרבים לשפכו. הטמפרטורה השנתית הממוצעת נעה בין 10oc ל 14oc.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח מדרום מזרח לנהר המהווה שני שלישים משטחה של מקדוניה מכונה על שמו, מקדוניה הווארדארית והיה עילה לסכסוכי גבול ומלחמות בין סרביה, יוון וממלכת בולגריה עוד מחתימת חוזה סאן סטפנו אשר סיים את המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878). הבולגרים רואים בשטח חלק ממולדתם ההיסטורית משום שהיה חלק מהאימפריה הבולגרית הראשונה, תוך שהערים אוחריד וסקופיה היו ערי בירתה. קרבות כבדים התנהלו באזור במלחמת הבלקן הראשונה והשנייה והוא היווה את הזירה העיקרית בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, כאשר בסיומה הובסו הבולגרים ואיבדו את השטח בהתאם לסיכומי חוזה ניי.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הצטרפה ממלכת בולגריה למדינות הציר והוורמאכט אשר נכנס לבולגריה ללא קרב, השתמש בשטחי המדינה כבסיס לכיבוש ממלכת יוגוסלביה. גרמניה הנאצית מסרה את השטח לבולגרים בעלי בריתם כפיקדון עד סוף המלחמה, תוך הבטחה להכרה בתביעותיהם הטריטוריאליות לאחריה. הצבא הבולגרי עצר וגירש באכזריות את כל יהודי מקדוניה הווארדארית אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, לפי צו המלך בוריס השלישי. לאחר המלחמה, הוחזר השטח ליוגוסלביה‏[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]