פרשת ואתחנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף ואתחנן)

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת ואתחנן היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ג' פסוק כג ומסתיימת בפרק ז' פסוק יא.

את פרשת ואתחנן קוראים לעולם בשבת שאחרי תשעה באב, ועל שם ההפטרה שלה היא נקראת "שבת נחמו".

[עריכה] נושאים בפרשה

בפרשה מסיים משה את הנאום הראשון שנשא לפני מותו (הנאום ההיסטורי) ופותח בנאום השני (נאום המצוות).

בסיום הנאום הראשון:

האיסור על משה להיכנס לארץ ישראל והעברת ההנהגה ליהושע
אזהרה על שמירת המצוות והזכרת מעמד הר סיני
משה מזהיר את העם שאם לא ישמרו את המצוות יתחייבו גלות
אזכור ראשון של מושג התשובה
חתימת הנאום ההיסטורי - הנסים שעשה אלוהים לישראל ומשמעותם הדתית

בין סיום הנאום הראשון ותחילת הנאום השני מסופר כיצד הבדיל משה שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי.

בנאום השני - נאום המצוות:

חזרה על עשרת הדברות
פרשת שמע ישראל - יסודות האמונה וזכירתם
אזהרה על השמדת עבודת האלילים בארץ ישראל

[עריכה] הפטרה

מכיוון שאת פרשת ואתחנן קוראים בשבת שאחרי תשעה באב, ההפטרה פותחת סדרה של שבע הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. בהפטרת ואתחנן קוראים בספר ישעיהו פרק מ', מפסוק א עד פסוק כו (התימנים מוסיפים את פסוק כז, ואת פסוק יז בפרק מ"א). על שם פתיחתה, "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם", נקראת ההפטרה הפטרת "נחמו".