וגיניזמוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וגיניזמוסאנגלית: Vaginismus, נקרא גם וגיניזם) הוא התכווצות בלתי רצונית ומתמשכת של שריר פתח הנרתיק, הפוגע באפשרות של נשים לקיים יחסי מין בחדירה, להשתמש בטמפונים ולעבור בדיקה גינקולוגית נרתיקית. ההתכווצויות עשויות להופיע גם בכל ניסיון למגע באזור הפות. הסיבות לכך יכולות להיות פיזיות או נפשיות. ההפרעה נוטה לגרום מצוקה רבה לנשים הסובלות ממנה ולבני זוגן, אך עם טיפול מתאים ניתן לטפל ברוב המקרים.

הסיבות האפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וגיניזמוס יכול להגרם על רקע פיזיולוגי ו/או על רקע פסיכולוגי. הסיבות הפיזיולוגיות העקריות הן בעיה מבנית בנרתיק או בקרום הבתולים, דלקות בנרתיק ודלקת של בלוטות הסיכה בפתח הנרתיק. במקרים אלו, התכווצות הבלתי רצונית בנרתיק הינה למעשה תגובה רפלקסיבית לכאב בזמן חדירה. במקרה כזה יש לאבחן ולטפל קודם בגורמי הכאב ולאחר טיפול במקור הפיזי , צריך לטפל בהורדת הפחד הנגרם כתוצאה מהכאב. וגיניזמוס יכול לנבוע גם מסיבה נפשית ואז הוא מאובחן כבעיה פסיכוסומטית. הסיבות הנפשיות יכולות להיות תגובת חרדה שנקשרה לטראומה מינית מהעבר, ניסיון לתקיפה מינית, אונס, גילוי עריות או ניסיון כפוי לקיים יחסי מין בהיעדר בשלות מינית ובחירה. סיבות נוספות הן חששות עמוקים מפני הריון ולידה או התנגדות עמוקה ליחסי מין מטעמים משפחתיים ותרבותיים השוללים מין והמשתמע ממנו.

האבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימת אבחנה על בסיס תוצאות מעבדתית לוגיניזמוס. בדרך כלל האבחנה נעשית על סמך תגובה בזמן ניסיון לביצוע בדיקה גינקולוגית, או על סמך דיווח של האישה. בנוסף, על מנת לאבחן וגיניזמוס יש לשלול את קיומה של מחלות נרתיקיות אחרות היכולות לגרום להפרעה בחדירה נרתיקית. במידה ורואים כיווץ לא רצוני של הנרתיק בזמן ניסיון בדיקה, ישנו אישור לאבחנה.

הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול לרוב משולב וכולל טיפול ברמה התנהגותית ופיזית, שילוב זה מאפשר לטפל בבעיה על כל דרגותיה השונות עם סיכויי הצלחה טובים יותר. השלב ראשון הוא הדרכה מינית הכוללת היכרות מחודשת עם המבנה והחלקים של מערכת המין הנשית, תוך התמקדות בנרתיק, התמודדות עם עמדות ודעות קדומות ביחס ליחסי מין. בהמשך הטיפול הכולל שימוש בהחדרת מרחיבים נרתיקיים בקטרים עולים. בגמר השימוש במרחיבים מאפשרים לבני הזוג קיום יחסי מין כאשר ישנה העדפה בתחילה לתנוחה שתאפשר לאישה שליטה על החדירה.

שיטות הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתופעה שיטות טיפול מגוונות אשר הבחירה בהן תלויה בסיבות לתופעה אצל המטופלת. לעתים נעשה שילוב של יותר משיטת טיפול אחת. כאשר מדובר בטאבו משפחתי או חינוכי נהוג להשתמש בסוגסטיה (השאה) פשוטה, אך כאשר הקונפליקט עמוק יותר, נהוג להיעזר בפסיכותרפיה בעלת זיקה פסיכואנאליטית. לעתים הטיפול כולל את שני בני הזוג, בעיקר במקרים שבהם התופעה מתרחשת או מתחזקת בגלל התנהגות בן הזוג.

שיטת טיפול נוספת היא פיזיותרפיה בשיקום אורו-גינקולוגי, ובמהלכה לומדת המטופלת לשלוט בהתכווצויות ובכאבים. במקרים קיצוניים ניתן לבצע ניתוח כירורגי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.